האח השוודי: נהיגה ראשונה בוולוו EX30

וולוו EX30, רכב פנאי קטן, הראשון של וולוו בקטגוריה המתפתחת בסגמנט היוקרה, וגם הראשון של היצרנית השבדית שמבוסס על פלטפורמה חשמלית לגמרי, זו שהגיע מהחברה-האם ג'ילי ומשמשת גם את זיקר X וסמארט #1. שלושת האחים כבר משווקים בישראל ואפילו הסוכנויות שלהן שוכנות לא הרחק אחת מהשנייה.

הפעם, יצאנו להשקת הנהיגה כשהשיווק בישראל כבר החל וצבר מספר הזמנות. אגב, זו לא פעם ראשונה שזה קורה, כשבעבר הרכבים נמצאו במחסני היבואן ומחכים להודעה הרשמית שלאחר ההשקה. אך בעידן בו אנו חיים, בו הכל קורה כל כך מהר, על אחת מתחרים שכבר פתחו את פנקס ההזמנות, אין סיבה לחכות ממש. כן, אותם אחים שהזכרנו קודם, לקסוס LBX ואפילו DS 3 (קרוסבק לשעבר) שהיה מהחלוצים בממדים הזעירים והיוקרתיים הללו.

הקנקן, אבל מה יש בו?
הפתגם הידוע "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", אז בואו נתחיל ב"מה שיש בו", אבל הפעם אין שום סיבה להתעלם מה"קנקן", חכו, נסביר. מתחת למעטה וולוו מסתתרת ארכיטקטורת SEA של ג'ילי. פלטפורמה מודולרית שמכסה את כל קשת הקטגוריות, כולל מיניוואנים גדולים כמו וולוו EM90 / זיקר 009 וגם טנדרים כמו "רדאר" RD6.

ה-EX30 מבוסס SEA-E הקטנה ומציע, ממש כמו אחיו לקונצרן ג'ילי שתי יחידות הנעה. האחת עם מנוע יחיד, הנעה אחורית ו-272 כ"ס. הביצועים טובים מאוד, בעיר הוא זריז כמו כל חשמלית שאנחנו מכירים, וגם בכביש המהיר הוא מרגיש חזק דיו ומבצע תאוצות ביניים לעקיפה או עליות ארוכות ללא שום קושי. בישראל, מנוע זה משודך לסוללה הקטנה בקיבולת של 51 קוט"ש (49 נטו) וטווח משולב של 344 ק"מ. הזיקר X אגב, משדך למנוע זה את הסוללה הגדולה יותר ונהנה מטווח של 445 ק"מ. צריכת החשמל אחרי כ-3 שעות נסיעה במתארים שונים עמדה על 19.8 קוט"ש ל-100 ק"מ, כלומר טווח ריאלי של כ-250 ק"מ בלבד, אך כאמור אנו בתנאי השקה. תוכלו לבחור גם בגרסת ה-Long Range עם סוללת 69 קוט"ש (66 נטו) עם טווח מוצהר של 471-476 ק"מ (בהתאם לרמת הגימור).

ליחידת ההנעה השנייה צמד מנועים, הנעה כפולה ו-428 כ"ס, ממש כמו גרסת ה"בראבוס" של סמארט #1 והזיקר X "קריפטון". פער הביצועים מורגש בהחלט, בעיקר במהירויות הגבוהות, כשגם בתאוצות ביניים על כביש מהיר תזכו להיזרק קלות לאחור. המהירות המירבית מוגבלת אלקטרונית ל-180 קמ"ש, גם כדי לשמור על הסוללה וגם בהתאם לתפיסת הבטיחות של וולוו וחזון 0 הרוגים. בישראל, כמו גם בעולם, לגרסת צמד המנועים משודכת הסוללה הגדולה, וכמצופה צריכת החשמל הייתה גבוהה יותר ועמדה על 21.4 קוט"ש ל-100 ק"מ, כלומר טווח נסיעה ריאלי של כ-308 ק"מ. הגיוני ביחס לביצועים, שנבדקו כמה פעמים במהלך שעות הנהיגה.

התנהגות הכביש של הוולוו הקטן בטוחה ונשלטת, לפחות במתאר הנהיגה שנכפה עלינו בהשקה שלא כלל כבישי נהיגה למרות קרבתנו להרים המקיפים את ברצלונה. אין גם ממש בורר מצבי נהיגה, רק אפשרות לבחור במצב ה"מעדיף ביצועים על פני טווח" ולעבור לנהיגה בדוושה אחת. הנוחות טובה מאוד ובידוד הרעשים טוב בסך הכל, אם כי נשמעו רעשי רוח (סבירים) גם בדרך פרברית ולעיתים (רחוקות) נשמעו רעשי מתלים.

גם לקנקן יש חשיבות
אחרי שהבנו שמבחינה מכאנית שלישיית רכבי הפנאי זהים, נותר למהנדסים השונים לדאוג לכיולי בולמים, מתלים והיגוי לטובת נוחות והתנהגות כביש, וכמובן לעטיפה ייחודית מבחוץ ולעיצוב תא נוסעים אותו היינו מצפים לקבל מוולוו, גם לפני השתלטות ג'ילי.

והאמת, במבט ראשון ברור לנו שמדובר בוולוו, קטנטנה, אבל וולוו. הסבכה האטומה לא מוותרת על לוגו המותג הידוע, הפנסים מזוהים מיד עם תאורת יום בסגנון "הפטיש של ת'ור" בסגנון מפוקסל, הפרופיל מזכיר לנו שמדובר ברכב פנאי עם חצאיות שחורות, בתי גלגלים תפוחים וקו כתפיים אחוריות בולט שגם "מפצל" את יחידות התאורה מאחור שממשיכות בסגנון "וולוואי" על הקורה אחורית ואל עבר הגג, ואילו הפנסים בחלקו התחתון מחוברים במסגרת שחורה הנמתחת לרוחב תא המטען. לטעמי הוא נאה, גם בלבן, אבל בעיקר בצבע "כחול ענן" שהוא מעיין שילוב בין אפור-בטון לתכלת.

תא הנוסעים מזוהה גם הוא, עם פתחי המיזוג האנכיים, כשמיד בולט היעדרו של לוח מחוונים, שהורגש גם במהלך הנהיגה. מסך צר או קטן היה משפר את המצב. בוולוו ציינו שמסך שכזה לא יתווסף אך תצוגה עילית תוצע בעתיד, מה שיחסוך מבטים מיותרים אל מסך המולטימדיה האנכי שבמרכז ("12.3) שכולל בחלקו העליון את נתוני הנהיגה כמו מהירות, איתות וחלונית פופ-אפ כשבוחרים את מהירות המגבים למשל.

עוד הערות הנדסת אנוש בנושאי תפעול מקבלים למשל מתגי החלונות שנמצאים במרכז, אך מילא המיקום, צריך לחצן Rear כדי לשלוט בחלונות מאחור (כמו בפולקסווגן ID. 4 למשל) והיושבים מאחור יפעילו אותם מחלקה האחורי של הקונסולה שבין המושבים הקדמיים, משל הייתה זו סיטרואן משנות ה-90. ולסיום הפרק המעצבן של ה-EX30 - כדי להדליק אורות באופן יזום (מצב אוטומטי הוא ברירת המחדל) תאלצו ללחוץ על 3 "לחצנים" במסך המולטימדיה ולבסוף לאשר עם לחצן OK שעל ההגה. באמת וולוו? חשבנו שאתם בענייני בטיחות, מה עם איזה מסך קיצורי דרך למשל.

ואם כבר הזכרנו בטיחות, תמצאו כאן את כל המערכות המוכרות, לצד כרית אוויר מרכזית בין הנהג לנוסע, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב בשטח מת, התרעת תנועה חוצה לפנים ומאחור, סיוע בהתחמקות ממכשול כולל זיהוי הולכי רגל, בלימת חירום אוטונומית בפניה בצומת, התרעה לפגיעה מאחור, ניטור נהג ועוד. אלו הניתנות לבחינה (כמו סטייה מנתיב למשל) פעלו בצורה טובה וללא התרעות מיותרות או מציקות.

המרווח מאחור יספיק לשני מבוגרים בלבד עם מרווח ברכיים מינימלי וללא אפשרות להכניס את הרגליים מתחת למושב. הרצפה לא שטוחה לגמרי וגם ככה מבוגר שלישי יעדיף לנסוע באוטובוס ולא להידחס במרכז, כשהמושב עצמו גם קצר ונמוך. בהשוואה לזיקר X הווולוו קצר ב-20 ס"מ ובסיס הגלגלים קצר ב-10 ס"מ, מה שמסביר את המרווח המצומצם. אין ספק שוולוו מכוונת לקהל צעיר אך מבוסס, כזה עם ילדים קטנים שיקבלו שני שקעי USB או לכזה מבוגר שהילדים כבר פרשו כנפיים כי אין פה ידיות אחיזה או משענת בין המושבים, גם פתחי מיזוג אין כאן, בעוד בסמארט #1  הם יוצאים מן המרכז ובזיקר X הם ממוקמים על קורות הצד, ממש כמו... כמו וולוו. אין גם תא כפפות במיקום המקובל, אלא תא מתחת למסך המולטימדיה שנפתח בלחיצת כפתור מהמסך ואז גם פוגע בברך הנהג או הנוסע ותא המטען מספק עם 318 ליטר (ועוד 7 ליטר מלפנים), עם פיצול לרצפה, אך אם מורידים קומה נוצרת מדרגה גבוהה מאוד.

איכות ההרכבה טובה מאוד, אך איכות החומרים שנויה במחלוקת – נסביר. בוולוו בחרו שלא ללכת על היוקרה הקלאסית, זו ששופעת עור, עץ ועוד כל מיני חומרים מהטבע, ובעיקר חשבו קיימות. ואם זה לא מספיק, הם חשבו עוד קצת קיימות. העור כמובן סינטטי, זה שעל ההגה ובמושבים מרגיש איכותי. דיפון הפלסטיק בחלקו העליון של הדשבורד נעים למגע, אך לא עשוי גומי עבה למשל, אם כי הוא מוצק ולא מרגיש חלול, ובדלתות ולרוחב הדשבורד תמצאו (בהתאם לרמת הגימור) גימור כהה דמוי "אבן" עם טקסטורה מחוספסת שכזו, או כזה בגימור בהיר דמוי "מפת תחרה" בסגנון שתי-וערב. באופן אישי, אני מאוד אוהב את הקונספט, זה לא עוד עיצוב גנרי ורגיל, אך יש שיאהבו את הקלאסי, כמו למשל בלקסוס LBX, אתם יודעים, "על טעם וריח..."

קטן אבל ממזר
וולוו EX30 מצליח לשלב בין האלגנטיות המוכרת של המותג לבין החומרים המרעננים בתא הנוסעים, בין העיצוב המזוהה לצד שמירה על מראה עדכני, בין השובבות בצבעים החדשים והביצועים הזריזים לבין התחושה הבטוחה. ואולי הכי חשוב, הוא מצליח להיות "קנקן" שונה.

נכון, הוא לא מרווח במיוחד, הנדסת האנוש דורשת הסתגלות וגרסת Core עם הסוללה הקטנה כנראה לא תהיה רבת המכר של הדגם, אבל אין ספק שהוולוו הקטן יביא איתו לקוחות חדשים למותג השבדי הוותיק, וכדי לגרום להם לגדול עם הדגמים הבאים של וולוו מסדרת EX ו-ES, היבואנית המקומית חייבת ליצור חווית לקוח משמעותית, כזו שכבר עכשיו תגרום לרוכשים הפוטנציאלים לא לפזול אל המתחרים.