מחפש כיוון: ג'יפ קומפאס החדש במבחן דרכים

קומפאס החדש הוא הנציג של Jeep בסגמנט לוהט ומביא איתו מראה חיצוני בהשראת אחיו הגדול וכרגיל - הרבה ציפיות משם המשפחה המחייב שלו. כיצד הוא מתמודד מול הקונקורנציה על הכביש והאם הוא עומד בציפיות בשטח? יצאנו לבדוק.

דרור ברלי

תגיות: jeepג'יפ

Getting your Trinity Audio player ready...
(צילום: עידו ברלי)
(צילום: עידו ברלי)
שנה גודל פונט א א א א

מבחן הדרכים הזה היה קשה לי, אני מודה. קשה באופן אישי. אני ג'יפאי או נכון יותר Jeepאי, כבר 30 שנה ברציפות. הערצתי למותג ידועה לא פחות מהעובדה שאני מתעב את את רוב הקרוסאוברים לסוגיהם השונים, שלמרות הפופולריות הגורפת שלהם בקרב ההדיוטות, לדעתי המאוד אישית הם ביטוי מובהק של כל מה שרע במכוניות.

 

ולכן קשה לי לראות כיצד מותגים ותיקים בעלי מסורת, מוניטין וערכים מוצקים, כמו גם קהל מעריצים אדוק, נדחקים בהוראת מחלקות השיווק ומצמידים בקלות מייאשת את הלוגו שלהם לזנבם וחרטומם של קרוסאוברים/ג'יפונים/"רכבי פנאי" רכים ושמנמנים, רעי-טעם וביותר מדי מקרים גם נחותי יכולות. כחובב שטח, באופן אישי קשה לי לראות שמות כמו Jeep, שפעם נחשבו לאמת מידה של קשיחות, עבירות ויכולות לא מתפשרות, מתנוססים על דגמים עירוניים שבקושי מסוגלים לטפס על מדרכה מבלי להישבר ולהתפרק.

 

בהתאם לסטנדרטים הנמוכים להדהים של קטגוריית הג'יפונים/קרוסאוברים, הדור הראשון של ג'יפ קומפאס לא התחיל בטוב. מראה עגלגל ורך שעטף פלטפורמה ומכניקה מיושנות כבר לזמנן ומאוד לא מבריקות. כמעט כל פרט בקומפאס המקורי היה שגוי ומוטעה והוא ניגף בכמעט כל מבחן השוואתי, כולל מול מתמודדים חסרי יומרות כמו יונדאי טוסון דור ראשון וכולל במגרש הביתי של Jeep - בשטח. אבל ככה זה כשאתה מתהדר בשם משפחה מחייב – מצפים ממך להרבה יותר ואם אתה לא מצטיין, מתאכזבים ממך.

 

מהר מאוד הבינו ב-Jeep שהכבשה השחורה הזו עושה להם יח"צ רע וניסו להציל משהו עם ה"פטריוט" שהיה אותו רכב עצמו, רק בעיצוב חיצוני רבוע וקשוח יותר. הפטריוט היה מעט יותר מגובש מהקומפאס, אבל בהחלט לא משהו שייזכר בדברי ימי המותג – שני דגמים שייזכרו לדיראון ושב-Jeep מעדיפים לשכוח. אבל עם המעבר מבעלות של דיימלר לזו של פיאט, ביחד עם השתלטות הג'יפונים/קרוסאוברים ורכבי הפנאי על כל חלקה טובה בתעשיית הרכב, הבינו בהנהלת הענק האיטלקי שלא יעזור כלום, נדרשת מהפכת קרוסאוברים גם ב-Jeep.

עיצוב

עיצוב הוא עניין כבד-משקל בקרוסאוברים. הרי זו קטגוריה שמקדשת את הניראות והפוזה, ובתחילה היה נדמה ש-Jeep, תחת כנפי פיאט, לקחו את העניין הזה ברצינות גדולה מדי. הג'יפים הראשונים "של פיאט" היו הצ'רוקי KL , קרוסאובר על  בסיס פלטפורמת אלפא ג'ולייטה בעל מראה חיצוני "בעייתי משהו". הרנגייד, קרוסאובר קומפקטי על בסיס פיאט X500, פנה לשפת עיצוב שונה לגמרי שלוקחת השראה מהרנגלר. התוצאה הסופית היתה יוצאת דופן והיה קשה להישאר אדיש אליה, לא תמיד לטובה... אז תעוזה עיצובית זה נחמד, אבל לא תמיד זה עובד ולכן עם הקומפאס, לפחות בכל מה שקשור לעיצוב, נראה שהפעם בג'יפ ריסנו את פרצי היצירתיות, לקחו צעד אחד אחורה והלכו על בטוח.

 

הקומפאס מבוסס על פלטפורמה מוארכת של הרנגייד. יהיה מי שיגיד שהוא מעוצב בשמרנות – אבל לטעמנו התוצאה מוצלחת. הוא מזכיר גרנד-צ'רוקי מוקטן, יש כאן אלמנטים גנריים מהגרנד צ'רוקי כמו בתי גלגל טרפזיים, חרטום מזוהה עם יחידות תאורה צרות משוכות לצדדים והגריל בעל שבעת הפתחים המלבניים וגם את השמשה הקדמית ה"מהירה" שנוטה אחורה בחדות מופגנת. מכאן ואילך העיצוב מקורי יותר, כולל פס אלומיניום מלוטש ש"מפריד" את הגג משאר המרכב ומאפשר לשחק עם צבעים שונים למרכב ולגג – כמו ברכב המבחן שלנו מדגם לימיטד פלוס. התוצאה הסופית בהחלט מצודדת – הקומפאס נראה טוב ו''ג'יפי'' במופגן וגם נראה גדול, בניגוד לרנגייד שנראה קטן ממה שהוא במציאות.

את הביקורת אנו שומרים לפגוש קדמי נמוך עד גיחוך שכולל "חצאית" תחתונה עם מסיטי רוח בדיוק לפני הגלגלים הקדמיים. מדובר בחטוטרת פלסטיק נפוצה מאוד בכלי רכב אמריקניים שנמצאת שם ככל הנראה על מנת לשפר את מקדם הגרר (וצריכת הדלק, נושא כאוב שנגיע אליו) אבל ברכב שנושא את שם המותג המפורש Jeep שסוחב על גבו מסורת ומחוייבות ליכולות שטח, זה נראה לא שייך בכלל. ממש כמו חישוקי הענק הנוצצים בקוטר 19 שעטופים בקליפות-גומי שחורות, סליחה – צמיגים נמוכי דפנות בחתך 45 מופרך לחלוטין. מין הסתם רוב הלקוחות של קרוסאוברים יאהבו את הלוק המוחצן, אבל מכיוון שלא מדובר במכונית ספורטיבית וגם ביצועים חורכי אספלט אין כאן, לנו זה נראה מגוחך במקרה הטוב. זה "פנאי-שטח" זה?...

תא נוסעים

מבפנים הקומפאס שמרני למדי, נראה כמעט כמו גרנד צ'רוקי, רק קטן יותר. המושבים מעט קטנים עבור מגודלים שכמותי, לא מאוד תומכים אבל נוחים למדי. המרחב הפנימי סביר והאיכות הכוללת לא גרמנית אבל בהחלט גבוהה מזו שברנגייד ומספקת בפני עצמה. נמצאים כאן כל אמצעי הבטיחות האקטיביים המודרניים כמו בקרת שיוט אדפטיבית, התראת על סטייה מנתיב ושמירת מרחק ותיקוני היגוי עצמאיים. רכב המבחן בגרסת לימיטד פלוס כולל ריפודי עור (תעשייתי) משולב בד, צביעה דו גוונית, גג זכוכית נפתח, חישוקי 19, חיישני חניה, פתיחה וסגירה חשמלית לדלת תא מטען ומפתח חכם. וגם טעויות לא חסר: בחו"ל מצויד הקומפאס במסך מולטימדיה בגודל ראוי של 8.4 אינץ', אנחנו מקבלים מסך קטן בגודל 7', דחוס וצפוף וקשה לתפעול/קריאה מהירה תו"כ נהיגה, כמעט עד כדי סיכון של ממש. שדה הראיה לא מספק, משום מה גם אין מצלמה אחורית. מתגי התפעול מפוזרים ברחבי הקונסולה המרכזית ללא סדר או הגיון וצריך להתרגל למיקומם המוזר.

סוסים דוהרים

הקומפאס מגיע לישראל במפרט טכני אחיד – מנוע טורבו-בנזין MultiAir מתוצרת פיאט בנפח 1.4 ליטר, משחרר 170 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-2,500 סל"ד, תיבה אוטומטית בעלת לא פחות מ-9 מהירויות והנעה כפולה קבועה עם מצב LOCK  לנעילת מערכת ההנעה במצב של חלוקת מומנט שווה לפנים ולאחור בזמן נהיגת שטח. בנוסף יש כאן בורר תכניות נהיגה עם מצבי "אוטומטי", "חול", "שלג" ובוץ".

 

דף הנתונים מצהיר על 9.5 שניות בזינוק הקלאסי ל-100 קמ"ש ועל 200 קמ"ש מירביים. סביר. ההילוך הראשון קצר יחסית, מיועד לזחילה בשטח וכדי להשתמש בו תצטרכו לתפעל אותו ידנית. זינוק רגיל בכביש מתבצע בהילוך שני ולמעשה ההילוכים השמישים בנהיגת כביש הם 2-7. הילוכים 8 ו-9 כל כך ארוכים, שכמעט לא רלוונטיים במהירויות המותרות בישראל. מנסיון בחו"ל, רק שיוט ארוך במהירויות שמעל 150-160 קמ"ש יכול להתבצע בהילוך תשיעי.

 

בזינוק אגרסיבי מהמקום, הקומפאס אכן מאיץ בקצב נאה ועולה למהירויות-שלילה-במקום ללא קושי. צליל המנוע מזכיר גירגור של דיזל, אבל לאכזבתנו, בסל"ד הנמוך (עד 2,000-2,500 סל"ד) הוא לא מרגיש בשרני במיוחד. האצות העקיפה אינן מיידיות, אולי גם בשל שברירי השניה הדרושים לגיר להחליט כמה הילוכים עליו להוריד. כדי לקבל ממנו את הביצועים המובטחים צריך ללחוץ עליו ללא רחם ואז עולה רמת רעשי המנוע והרוח לגבהים מוחשיים וכמובן שגם צריכת הדלק סובלת – במבחן שלנו שכלל הכל מהכל, התייצב הקומפאס על 9 ק"מ לליטר מאכזבים למדי, בהתחשב בפרק ארוך של שיוט בינעירוני רגוע במהירות חוקית שהיה אמור לתקן את נתון הצריכה לערכים שפויים.

 

ריסון

מתלי הקומפאס מכויילים על הצד המוצק יחסית וביחד עם צמיגים בחתך נמוך וספורטיבי מדי שלא לצורך, נוחות הנסיעה ואיכות הטיפול במפגעי הסלילה העירוניים המקובלים במחוזותינו הם בינוניים לכל היותר. נוקשות המתלים בשילוב הצמיגים הספורטיביים יכולים לרמז על הצהרת כוונות דינמית, אבל גם כאן אנו נאלצים לצנן את ההתלהבות – אמנם אחיזת הכביש גבוהה מאוד והקומפאס משרה ביטחון ומאפשר קצב נהיגה נאה למדי, אבל זהו בכל זאת רק קרוסאובר, שמדגיש את כל חסרונות הז'אנר – מרכז הכובד גבוה יחסית ורכינת המרכב בפניות מורגשת וביחד עם הגה נטול תחושה ומשוב מהגלגלים, מתקבלת כאן חבילה שמעדיפה התנהלות מתונה ורגועה ואינה נלהבת לשתף פעולה עם חובבי נהיגה.

 

הכבוד האבוד

את כבודו האבוד הקומפאס מוכרח להחזיר בשטח. הלא כך? הרי כתוב עליו במפורש  "Jeep"! ובכן, זהו אכן "ג'יפ" - שם המשפחה האייקוני מתנוסס באותיות קידוש שאף אחד לא יפספס - אבל על מנת שלא תתאכזבו, מוטב לתאם ציפיות: זה לא רנגלר. זה גם לא גרנד צ'רוקי. להפתעתנו זה גם לא רנגייד. קומפאס הוא רק קרוסאובר, שזה בסך הכל פרייבט מוגבה וזה אומר אוטו של פשרות. גם בשטח.  וכדרכן של פשרות, בוודאי כדרכם של קרוסאוברים, ובניגוד לרנגייד לימיטד שנבחן אצלנו בעבר, התוצאה קצת פושרת. וזה מאכזב אותי במיוחד לא רק לנוכח הלוגו המחייב אלא משום שהקומפאס מצויד בפיצ'רים חביבים שעובדים היטב ויכלו לסייע לו כאן, במגרש הביתי לכאורה שלו. אבל לצד אותם פיצ'רים, יש גם באגים שאשכרה מבאסים. זהו רכב בעל יכולות בסיסיות טובות, שסורס והוגבל בחוסר מחשבה וחבל.

 

בחו"ל מי שרוצה את הקומפאס בטעם של שטח, בוחר ברמת הגימור "טריילהוק" שכוללת פגוש קדמי משופע בעל זוית גישה נכונה יותר, חישוקים לא מוגזמים עם צמיגים בחתך מעט גבוה יותר, כמו גם מערכת הנעה מעט שונה שיודעת לתפקד טוב יותר בגיחות מעבר לכביש הסלול. נהגנו בעבר בקומפאס טריילהוק בהשקתו בפורטוגל והתרשמנו לטובה. אבל הגרסה הזו לא מיובאת ע"י סמל"ת לישראל כי מחירה כאן יהיה גבוה מדי (דווקא בערוצי היבוא המקביל דגם טריילהוק מגיע לישראל). ה"לימיטד פלוס" מצויד בבורר מצבי נהיגה, נעילת מערכת ההנעה במצב של חלוקת כוח שווה לפנים/לאחור וכמובן בבקרת משיכה אלקטרונית שאמורה לפצות על היעדר נעילות דיפרנציאל רוחביות ועל מהלך מתלים קצרצר.

 

יכולת גיהוץ השבילים מוגבלת. לאו דווקא בשל נוקשות המתלים כמו בשל חשש מתמיד לשלמותם של הצמיגים. הבעיה הזו הולכת ומחריפה במתאר טרשי, היכן שכל אבן בולטת עלולה להיות זו שתשסע לכם צמיג. או שניים. או את כולם... במקביל, אתם צריכים להיות מאוד זהירים על מנת לא לתלוש את חצאית הפלסטיק האופנתיות שמתחת לפגוש הקדמי הבולט, שעלולה להיעקר ממקומה גם בטיפוס לא זהיר על מדרכה.

 

ראוי לציין שנסיעת השטח נערכה באחד הימים היותר גשומים של ינואר, בתא שטח שכמות המים הגדולה שניתכה עליו בפרק זמן קצרצר הפכה אותו לעיסה בוצית וחלקלקה ברמה הגובלת בסיכון ממשי. את המעלה הטרשי שמהווה מבחינתי אמת מידה ליכולת השטח של ג'יפונים/קרוסאוברים והפך באותו יום סגרירי לחלקלק עד אימה, צלח הקומפאס רק בקושי ובמאמץ לא קטן - אבל לזכותו ייאמר שסלעי הגיר הרטובים והחלקלקים היו מאתגרים גם רכבי שטח אמיתיים, גדולים וגיבורים ממנו. מהלך המתלים הפעוט גרם לו להצליב ולהניף גלגלים באויר ללא הרף, צמיגי הכביש הספורטיביים שלו נסתמו בבוץ וכמעט לא אחזו, מערכת בקרת המשיכה הצליחה אמנם להתמודד בגבורה עם הקשיים אבל דרשה סגנון נהיגה החלטי ושמירה על מומנטום. אבל כאן נוכחנו ביתרונה של תיבת הילוכים פלנטרית על פני התיבות הרציפות של חלק מהמתחרים, שהיו מרימות ידיים מהר מאוד. ההילוך הראשון בקומפאס קצר דיו על מנת להתקדם לאט יחסית תוך שמירה על מומנט ועובדה – לאחר כמה שניות של דרמה, גיבורנו התייצב בראש העלייה, בלי לתלוש את הפגוש ובלי לקרוע צמיג. יותר מזל משכל.

סיכום: לא אופטימי

יבואני Jeep בישראל מתאמצים מאוד למצב את המותג כ"פרימיום". הבעיה היא שלמעט הגרנד צ'רוקי הוותיק שמלכתחילה מכוון גבוה והרנגלר הנפלא שהוא דגם-נישה מובהק ונטול מתחרים, שאר דגמי המותג (כל אלה שמבוססי פלטפורמות של פיאט) הם מכוניות פשוטות למדי שבארה"ב מולדת המותג, אינן נחשבות ליוקרתיות. במקרה של הרנגייד והקומפאס, לא הייתי מגזים אם הייתי ממצב אותם בצד היותר עממי של קטגוריית הקרוסאוברים. ככאלה, הייתי מעדיף אותם עם פחות אבזור ופחות איפור ובעיקר פחות יומרות, לטובת מחיר נוח שינגיש את הלוגו הנחשק של Jeep לכל כיס.

 

ל- Jeepיש מין הסתם גם דגמים כאלה באירופה. עם מנוע בהספק 140 כ"ס, הנעה קדמית בלבד, חישוקי ברזל, ריפודי בד צנועים ותיבת הילוכים ידנית. אלא שמפרט מצטנע כזה מתאים למותג לואו-קוסט מובהק כמו דאצ'יה ולא למי ששואף ל"פרימיום". עם ישראל של 2019 רודף אחר ה"יוקרה" וזה עולה לו הרבה כסף: המיצוב היוקרתי של Jeep בישראל מכתיב מחירי תופת גבוהים להחריד שמכניסים את הקומפאס להתמודדות מאתגרת מול מתחרים שעדיפים עליו בכל פרמטר של איכות, ביצועים ודינמיות כמו פולקסווגן טיגואן, מאזדה 5 CX וסובארו פורסטר החדש. ועוד לא דיברנו על המחיר.

 

בגרסת "לימיטד פלוס" הנבחנת, הקומפאס לא מתבייש להציג מספר מבהיל - לא פחות מ-230,000 שקלים! נכון שהוא קרוסאובר חתיכי ומאובזר מאוד, עדיף משמעותית על הקומפאס הישן ושיכולות השטח שלו, למרות מגבלת הצמיגים והפגוש, אולי טובות בתיאוריה משל רוב המתחרים. אבל הן לא טובות מספיק על מנת לפצות על נחיתותו בסעיפי הנוחות וצריכת הדלק ולבטח אינן טובות מספיק בהתחשב במוניטין של המותג. תאמרו שהלקוחות של הקומפאס בכלל לא מחפשים שטח? סביר להניח שזה נכון. אבל גם לא בטוח שיבחרו לשלם הרבה יותר דווקא עבור הקומפאס, רק בגלל שכתוב עליו Jeep.

 

 

ג'יפ קומפאס לימיטד פלוס 2019

 

 

מנוע: טורבו-בנזין, 4 בוכנות בטור, 1.4 ליטר

 

הספק/מומנט: 170 כ"ס ב-5,500 סל"ד/25.5 קג"מ ב-2,500 סל"ד

 

תיבת הילוכים: אוטומטית, 9 מהירויות, הנעה כפולה AWD

אורך: 4,394 מ"מ

רוחב: 1,819 מ"מ

גובה: 1,644 מ"מ

בסיס גלגלים: 2,636 מ"מ

משקל: 1,615 ק"ג

תא מטען: 438 ליטר

 

תאוצה 100-0 קמ"ש (יצרן): - 9.5 שניות

מהירות מירבית (יצרן): - 200 קמ"ש

צריכת דלק משולבת (יצרן): - 14.5 ק"מ/ליטר

צריכת דלק משולבת (מבחן): 9 ק"מ/ליטר

פליטת CO2 לק"מ: - 160 גר'

קבוצת זיהום אוויר: -

דירוג בטיחות: 6 (מתוך 8)

מחיר: 230,000 ₪

 

מתחרים: סובארו פורסטר, פולקסווגן טיגואן, מאזדה 5CX

בעד: עיצוב, אבזור, הילת מלאכים של המותג

נגד: מחיר, צריכת דלק, צמיגי חתך נמוך מוגזמים פוגמים בנוחות וביכולות השטח

סיכום: טוב משמעותית מקודמו, אבל צמא ויקר ביחס למתחרים עדיפים ולא עונה על הציפיות בשטח.

איך עוקבים אחרינו:

https://www.facebook.com/carworld5/

 פייסבוק

https://www.instagram.com/sport5_car/

אינסטגרם

https://twitter.com/car_world5

טוויטר

 

https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=7266&docID=299634

חדש: "עולם הרכב" מעכשיו גם בוואטספ שלכם!