מכוניות הקומבינה: קונים רכב משומש ומגלים שהורד מהכביש

סקר שנערך לאחרונה העלה כי ישראלים רבים מדלגים על שלב הבדיקה ונופלים בפח עם מכוניות שחזרו לכביש אחרי תאונות קשות

תגיות: ביטוח רכב

א א א א ( שנה גודל )
(צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל)
(צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל)
תחילת כתבה

אחד מכל 3 ישראלים שרכש רכב משומש לא בדק אותו באמצעות מכון בדיקה או ע"י בדיקה דיגיטלית שבוחנת את העבר התאונתי שלו. כך עולה מנתוני סקר עדכני שבוצע לאחרונה בקרב 823 צרכנים שרכשו רכב יד שנייה ב-2021 באמצעות חברת 'כונס און ליין'. במסגרת הסקר נבחן גם האופן בו ציבור רוכשי המכוניות מתייחס לסוגיה של תאונות קודמות וכיצד הם משקללים נתון זו בחישוב ערכו. על פי הנתונים, כחמישית מהנסקרים (קרוב ל-20%), השיבו כי הם מסתפקים בידיעה שהרכב עבר תאונה, אך אינם טורחים לברר ביסודיות את היקף הפגיעה שנגרמה והאם זו הסיבה לירידת הערך.

היבט נוסף שנבדק הוא שכיחות המקרים בהם הרוכש השקיע מאמצים בבדיקת הרכב, ואף אם שילם עבור כך את עלות הבדיקה במכון הרישוי. אולם רק במעמד העברת הבעלות, התברר לשני הצדדים, כי הרכב מעוקל ולא ניתן להשלים את עסקת המכירה. כך מתברר כי כמעט אחד מכל 10 רוכשים כילה זמן יקר ולא מעט כסף עבור בדיקת רכב שהתברר בסופו של דבר כפסול קניה.

סוגיית בדיקת העבר התאונתי של הרכב איננה פרט איזטורי שיש להקל בו ראש. זהו סיכון בטיחותי שנגזר מתופעה של 'מכוניות הקומבינה': מכוניות שחוזרות לכביש לאחר שהיו מעורבות בתאונות בעלות משמעות קריטית לתקינותה. הן צצות במגרשים, במודעות מכירה תמימות בלוחות האינטרנטיים או בפייסבוק ולעתים, כמנהגי העבר עומדות ברחוב עם שלט "למכירה" במקומות בולטים לעין. חלק מהמכוניות הללו הן מלכודת מוות על גלגלים, עבודת טלאים של תיקון לא מפוקח. עבור הלקוח התמים שמוותר על בדיקה לפני קנייה, שמסונוור מהמחיר האטרקטיבי שהוצמד לה או סתם מתפתה להאמין למוכר - עלולה האמת להתגלות מאוחר מדי.

מכונית הספורט המעוקמת

חרף כל תמרורי האזהרה, ממשיכים מחפשי המשומשות לקחת הימורים, ומגלים בשלב בלתי הפיך כי רכשו למעשה מכונית פגומה מן היסוד, כאשר לעיתים, העובדה הזו מתבררת לאחר תאונה נוספת שהרכב היה מעורב בה. כך לדוגמא קרה לשלומי, בחור בן 34 מלוד שרכש לפני כחצי שנה פולסווגן גולף GTI שנת 2018 במחיר הפחתה של 20% ממחיר המחירון שלה. לדבריו, המוכר, בעל מגרש מכוניות באיזור הצפון, הסביר לו כי הלקוח לחוץ למכור את הרכב בגלל הצורך לממן ניתוח דחוף לבן שלו ולפיכך, מדובר על "עיסקה חלומית".

רצה הגורל, והנה הרכב היה מעורב בתאונה נוספת כחודש לאחר מכן שהסבה לו נזק בשיעור של 60% והורד מהכביש. וכך, במקום שיקבל את מלוא ערכו של הרכב ביום התאונה, חברת הביטוח הפחיתה מערכו לא פחות מ-50%, היות ואחרי התאונה הראשונה נקבע כי הרכב למעשה נמצא במצב של 'אובדן גמור להלכה'. "הסבירות כי רכב באובדן גמור יחזור לכביש גבוהה מאוד, והציבור חייב להיזהר, אלו דיני נפשות של ממש ולא רק עניין כספי", מציין יהודה יגן, יו"ר ענף הרכב באיגוד השמאים. אז אילו אמצעים עומדים לרשותכם בשביל לבחון את העבר התאונתי של הרכב?

כלים אופרטיביים

בשנים האחרונות, קמו מספר נותני שירותים בתחום שמציעים תמורת תשלום כספי לקבל דו"ח מקיף מאוד שכולל שורה של נתונים מהותיים לגבי הרכב ובכלל זה גם היסטוריית תביעות ששולמו על-ידי חברות ביטוח בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב מבוטחים. המידע אינו כולל תאונות שהצדדים בחרו לא לערב את חברות הביטוח, אבל לרוב מדובר בתאונות קלות יותר. אותן חברות שמספקות את הדוחות, אוספות נתונים על פרטי רכב משורה ארוכה של ערוצי מידע ומאגרים ובכלל זה ממרכז הסליקה של חברות הביטוח.

את המידע אפשר לקבל גם ממרכז הסליקה ישירות, אך ההבדל הוא שבנוסף לעבר התאונתי, הדו"ח שנתקבל תמורת תשלום, מספק גם את הנתונים הבאים: בדיקת עיקולים ומשכונות, איפיון הבעלות הנוכחי והקודם של הרכב (פרטי או מסחרי), בדיקת רכב גנוב, שיעור הפחתת ערכו של הרכב בהתאם לקילומטראז' שצבר וכן נתונים רבים על רמות הבטיחות, ביצועים, מידות ומשקלים. בנוסף, מספקים אותן דוחות תחזית ירידת ערך של הרכב בשנים הבאות. לחילופין אתם יכולים לבקש מבעל הרכב את היסטורית הביטוח והטיפולים מהמוסך (פעולה שהחוק מאפשר רק לו לעשות). אם הוא מסרב או מתחמק - כנראה שיש לו סיבה מספיק טובה.