הגזירה בוטלה: הדרישה לקביעת דלקן ברכבם של העצמאים מתבטלת. השר במשרד האוצר, חמד עמאר, וסגן השר במשרד ראש הממשלה, אביר קארה, הודיעו אתמול (שלישי) כי התקנה להתקנת דלקן ברכבם של העצמאים תבוטל ולא תושת על רכבים פרטיים.
מדובר בדרישה שעוררה את חמתם של עצמאים רבים והייתה עלולה לפגוע בזכויותיהם לקבלת החזרי מס. הוחלט כי הדרישה תוחל רק על רכבים מעל 3.5 טון, ולא על רכבים פרטיים ובעלי עסקים קטנים. על פי טיוטת תקנות מס הכנסה שפורסמה לפני כחודשיים, החל מתאריך 01/11 אמורה היתה להיכנס לתוקף התקנה על פיה, יתאפשר לעצמאי לקבל הכרה בהוצאות הדלק, רק וככל שיתקין דלקן ברכב ויגיש דו"ח חודשי מרוכז על הוצאותיו.
לטענת רשות המסים, עצמאים רבים ניצלו את המציאות הקיימת לתעשיה של חשבוניות פיקטיביות ומעשי מרמה. מדובר לעמדתם על הגדלה פיקטיבית רחבת היקף של ההוצאות אשר מוגשות להם, מה שמוביל לפגיעה אקוטית בהכנסות המדינה וביצירת חוסר שיוויוניות בגביית מיסים.
בהודעה שמסרו אתמול סגן השר במשרד ראש הממשלה קארה וכן השר במשרד האוצר עמאר על ביטול הדרישה מהעסקים הקטנים נכתב כך: "שינוי הכללים היה אמור לגרום ולהעמיס חובות על עצמאים בעלי הרכבים, התקנה שאמורה למנוע הונאה בתחום הדלק, הייתה אמורה להכביד ולסרבל על כלל בעלי העסקים ולכן החלטנו לבטלה. ההחלטה הזאת הייתה אמורה להשפיע על כל עצמאי שמחזיק רכב". עם זאת, כאמור, הוחלט כי הדרישה להתקנת דלקן תוחל על רכבים מעל 3.5 טון.
רומסים את העובדים הקטנים
"מדובר על אנחת רווחה גדולה מבחינת העצמאים בישראל", מסביר רו"ח שיפר, מפתח ובעלים של תוכנת הפקת חשבוניות אונליין ל-INVOICE4U". "התקנה חייבה את העצמאים בהתקנת הדלקן, אחרת, הם היו צפויים לאבד את זכאותם לדרוש הכרה באותה הוצאה".
לפיכך, מבהיר שיפר המציאות תיוותר כשהייתה: "העצמאים מגישים מידי חודשיים קבלות על תדלוק והדבר נחשב להוצאה מוכרת, בשיעור של 45% לצרכי מס הכנסה. בכל הנוגע למע"מ, מוכרות ההוצאות בשיעור של שני שלישים. לצד האמור, בחברות בע"מ, כל ההוצאה מוכרת במס הכנסה, בכפוף לכך שהחברה מחייבת את מי שהרכב מוצמד אליו בשווי רכב. לגבי המע"מ ההוצאה על תדלוק מוכרת בשיעור של שני שליש".
זה לא נגמר. לא ברור עדיין מה יעלה בגורלה של גזירה נוספת שאמורה להיכנס לתוקף. במסגרתה, יוטל מס מסוג בלו על שמני סיכה, אותם נדרש להחליף באופן תדיר ברכב במסגרת הטיפולים השוטפים. לעמדת רשות המיסים, העוגן לגזירה זו אינו שמירה על קופת המדינה, אלא שיקולים סביבתיים. לטענתם, שמנים וחומרים מסיסים אחרים משמשים בין היתר למהילת דלקים ויוצרים נזק סביבתי, והדבר הוביל להחלטה להטיל את הבלו.