זוכרים את המערכון "ישראבלוף" של הגשש החיוור, שבו מקמבנים משכורת לשליח בבנק שמורכבת מהחזרי הוצאות על דברים שהוא לא צריך, לא משתמש ולא רוצה? מאז כאילו לא השתנה דבר. ה"ישראבלוף" ממשיך ועל חשבון כולנו.
בטח יצא לכם לשמוע את שר התחבורה מכריז בכל הזדמנות על השקעת עשרות מיליארדים, בקידום התחבורה הציבורית כי זו הדרך היחידה להפחית את הגודש בדרכים. מבחינתי - נהדר. בואו נוותר על הרכב הפרטי, נגיע לעבודה באופניים או בנסיעה משותפת, אולי ניקח אוטובוס ובימים נעימים אפילו נלך ברגל. רגע, בעצם זה לא כדאי לנו. למה אתם שואלים?
כי אני ועשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי, בממשלה ובעיריות, מקבלים תוספת שכר לא פנסיונית של אלפי שקלים בחודש על אחזקת רכב ובתמורה אנחנו חייבים להחזיק רכב בבעלותנו. כלומר, המדינה מאלצת אותנו להחזיק רכב גם אם אנחנו לא צריכים וככה אנחנו תורמים לעומס בכבישים ולזיהום האויר שכולנו נושמים. מי שיוותר על הרכב יפסיד אלפי שקלים במשכורתו ותראו לי אחד שמוכן לוותר על כל כך הרבה כסף?
הנה ה"ישראבלוף". הממשלה ביד אחת מעודדת מעבר לתחבורה אלטרנטיבית וביד השנייה מתמרצת עובדים לקנות רכב. ומי אוכל אותה? אנחנו! שמשלמים על הכל - גם על הרכבים, גם על הפקקים וגם סובלים מזיהום האוויר ומהמחסור בחניה. הכל על גבינו האזרחים.
אז פניתי למשרדי האוצר, הגנת הסביבה וגם להסתדרות עם הצעה פשוטה: לאפשר לעובדים לוותר על הרכב מבלי ששכרם יפגע! עובד שירצה לוותר על רכב יקבל תגמול זהה באותו סכום על "הגעה ירוקה לעבודה". מבחינת המעסיקים אותה הוצאה, לעובד –אותה הכנסה ואין תוספת עלות לתקציב המדינה. הפתרון פשוט! נראה לכם שמישהו הרים את הכפפה?