מעט מאוד ספורטאים מוטוריים ישראלים (אם בכלל) משתתפים במרוצי סיבולת. פרט לפרדי פרייהאוף האגדי, וצוות פיג'ו 206 של און יעקובסון, גבי סרוגו ואלי אלבג שהתנסו ב-12 שעות סיבולת בספא בלגיה לפני 17 שנים, אני לא מצליח לזכור נהגים שהשתתפו במרוצי סיבולת שנכללים בסבבים גדולים באירופה או בארה"ב.
אלון דאי, נהג המרוצים הישראלי שמשתתף באליפות אירופה במרוצי נסקאר, ניצל היטב את הפגרה בין מרוצי העונה הסדירה שלו והוזמן על ידי קבוצת Russel Racing הבלגית להשתתף באחד המרוצים החשובים של האליפות הבלגית למרוצי סיבולת, למעשה המרוץ הגדול ביותר שלהם במהלך העונה והוא 24 השעות של זולדר, מסלול שאלון ראה בו הצלחה גדולה בעבר במרוצי הנסקאר.
החיבור לקבוצה הצליח כבר בשלב האימונים ומקצה הדירוג והמכונית האדומה מדגם Norma M20 FC בקטגוריית אב טיפוס, סיימה את מקצה הדירוג במקום הראשון והכבוד הענק של הזינוק מעמדת פול פוזישן היה נחלת הצוות הבינלאומי מבלגיה וישראל שתפקד בצורה מעולה.
ביום שבת האחרון, בשעה 1600 הוזנק המרוץ המפרך בסגנון מרוץ שליחים ובו הנהגים מעבירים זה לזה את המכונית במטרה להשיג את מספר ההקפות הגדול ביותר ולנצח. הדרך לניצחון לא הייתה קלה ולוותה בתקלות, עייפות של אנשי הצוות ושינה מעטה של הנהגים שהחליפו זה את זה כשכל אחד מהם עולה לפי הסדר עם מטרה מוגדרת לשמר או לשפר את המיקום.
בחלוף 24 שעות, מכונית מס' 2 חצתה את קו הסיום כשהיא במקום הראשון ואלון דאי טיפס לעמדת הפודיום הגבוהה מכולן יחד עם חבריו שאיתם הוא חלק את הנהיגה במכונית ביממה המתישה שחלפה על כולם במסלול וברחבת הטיפולים.
הניצחון הגדול הזה הפך את אלון דאי לנהג הישראלי הראשון שמנצח מרוץ 24 שעות באחד הסבבים החשובים באירופה תוך שהוא עצמו מהווה חוליה חשובה בצוות ותורם את תרומתו להישג הנפלא הזה.
בתום המרוץ אמר אלון כי הנהיגה בצוות למרחקים ארוכים עם מטרות שונות ממרוצי הספרינט בהם הוא השתתף רוב הקריירה שלו (במרוצי GT המרוצים שלו בגרמניה היו קצרים אף הם למרות שהוא חלק את המכונית עם שותף אחד) היוו אתגר מיוחד עבורו והיה עליו ללמוד לתפקד בתוך הצוות עם שורה של יעדים כשהשמירה על שלמות ותפקוד המכונית הם בעלי ערך עליון לצד המהירות במסלול.