פורמולה 1 פורטוגל: צמיגים רבותי. צמיגים

האספלט הפורטוגלי החלקלק הפך את התאמת הצמיגים ובחירתם לגורם המכריע

תגיות: פורמולה 1

א א א א ( שנה גודל )
מרצדס בראש (צילום: Getty)
מרצדס בראש (צילום: Getty)
תחילת כתבה

טוב שבעוד שבוע נערך המרוץ הספרדי, שכן, כרגע קשה מאד להבין את סדר דרוג הביצועים של המכוניות. המסלול הכה מוכר בברצלונה יסייע בפתרון התעלומה, אם כי יתכן בהחלט שהביצועים של מרצדס ורדבול, כה קרובים, שהיתרון פשוט יעבור מקבוצה לקבוצה לפי גורמים מאד קטנים ותלויי מאפייני מסלול ותנאי המרוץ. בפורטימאו נראה היה שהרדבול מהירה יותר בהקפת דרוג, אך במרוץ עצמו למרצדס שוב היה היתרון. יתר על כן, אם נבדוק את הביצועים לפי הנהגים השניים של הקבוצות, הרי שלמרצדס יש יתרון ברור גם בדרוג וגם במרוץ.

היה זה המרוץ הראשון העונה בו צפיתי עם החברים בפאב, אך חרף ההמולה הכיפית, קיבלתי תחושה מוזרה, שלמרות שהיה אקשן לא מועט, המרוץ היה קצת משעמם. בשנים האחרונות יש נהג אחד שמתעלה מעל כולם ביכולת שלו לכוונן את המכונית שלו ולנהוג בה בצורה שתוציא את המקסימום מהצמיגים. ברגע שהמרוץ התגלה כמרוץ שתלוי בניצול הצמיגים, היכולות הללו של לואיס הכריעו את המרוץ לטובתו. כמעט בנוק אאוט! לא משנה אם נעקף בהתחלה וירד למיקום השלישי, המרוץ היה בידו והוא רק היה צריך לנצל את היתרון שלו בלי יותר מדי טעויות. זה לא היה ״מחשמל״ כמו החזרה שלו באימולה, אבל זה כן קטלני ביעילותו ועל היכולות הללו אני חייב לתת לו את נהג המרוץ. משעמם ביעילותו, אבל אלה יכולות של הנהג הטוב בעשור האחרון ובוודאי לא של מישהו שעומד לפרוש לשמחתנו.

וורשטאפן קיבל סטירת לחי לא קטנה בפורטימאו. זה לא רק הטעויות בדרוג, אלא גם טעויות במרוץ, שמראות אולי על חוסר ניסיון בעמידה בלחץ של התמודדות כפייבוריט על האליפות. כמו כן, במהלך המרוץ ורשטאפן נלחם יותר מול בוטאס מאשר מול המילטון. זו נקודה חשובה במאבק על האליפות בין לואיס ומקס. כרגע בוטאס הוא זה שמשפיע ואילו פרז קרוב, אבל לא מספיק. ללא ספק צ׳יקו עדיף על מה שאלבון או גאסלי סיפקו, אבל הוא לא משפיע על המילטון כפי שבוטאס משפיע על ורשטאפן. אמנם כרגע נראה שלמרצדס יש בכל מקרה יתרון, אבל אם זה ישתנה, רדבול חייבים את פרז במאבק ישיר מול המילטון בכדי להשוות את הסיכויים שלהם. האסטרטגיה עבור פרז הייתה מוזרה, שכן אפילו הוא (מומחה שימור הצמיגים) לא יכול לשמור עד כדי כך על הצמיגים ואם המטרה הייתה שיעכב את המילטון, זה לא אפשרי כאשר לואיס מהיר ממנו כמעט בשתי שניות להקפה. כל שנותר לצ׳יקו לעשות היה להתפלל למכונית בטיחות, שלא הגיעה.

המרוץ הארוך ללא עצירה, לאחר מכונית הבטיחות המוקדמת, הראה את ההפרש האמיתי בין שתי הקבוצות הגדולות לכל היתר. המאבק של הבסט אוף דה רסט הפך להיות על המיקום החמישי והלאה וכרגיל התנהל בסופו של דבר בין נוריס ללקלר. במהלך המרוץ חשבתי שלנדו הוא נהג המרוץ מבחינתי, בעיקר בגלל העקיפה (היפה ביותר במרוץ) שביצע על אוקון בפתיחה בקו החיצוני באחת הפניות העולות ויורדות במסלול המהמם הזה.

לאנדו נוריס
לאנדו נוריס

לאנדו
הביצועים העדיפים של נוריס על ריקארדו ושל לקלר על סאיינז, נבעו לדעתי מהבנה מוצלחת יותר של פשרת הסטאפ שנדרשה במכוניות, בכדי להתאים לסוגי הצמיגים השונים. צריך להבין שהתאמה מושלמת של המכונית לסוג צמיג מסויים, עשויה להיות גרועה עבור צמיג אחר. מקובל להגדיר את מגבלת האחיזה של המכונית לפי הציר הראשון שמאבד אחיזה. כלומר הציר הקדמי או האחורי. לכל מכונית יש מאפיין כזה, אבל הצמיגים הם חלק גדול מכך. למשל שמענו במהלך המרוץ את המילטון מאשר לקבוצה שהמגבלה היא בציר האחורי (יחד עם שחיקה גבוהה מהצפוי) ולכן עברו לצמיגים הלבנים הקשים. אני לא יודע מה ידעו בצוות של סאיינז, אבל הבחירה בצהובים הייתה טעות. השאלה היא האם המכונית שלו בכלל הייתה מאפשרת צמיגים לבנים, שכן ראינו ב-Q2 שלקלר הצליח לעבור על הצהובים, בעוד סאיינז לא. האם הצוות של קרלוס פחד שהוא יהיה עוד פחות תחרותי על הלבנים או שמא זו פשוט ״היתקעות״ על האסטרטגיה שתכננו מראש, מבלי להגיב למה שקורה במירוץ. בכל מקרה, הצהובים היו טעות, אבל גאסלי, שלא נהנה ממרוץ מדהים וקיבל צמיגים צהובים גם כן, הצליח גם לעקוף את סאיינז. זה לא סוף העולם עבור קרלוס, אלא שיעור חשוב.

מיק שומאכר, האס
מיק שומאכר, האס

הפתעת המרוץ היו אלפין. אוקון נתן סופ״ש שלם מרשים וניתן להבין שנזהר בפתיחת המרוץ, כי לא רצה שהכל ירד לטמיון. אסטבן הוא נהג מצויין שהוכיח זאת ב-2018. אני שמח שהוא חוזר לעצמו השנה ועוד יותר שמח לראות שהקבוצה חוזרת לתחרותיות במידפילד. כמובן שיחד עם זה אנו זוכים לראות את אלונסו נאבק ועוקף וזה באמת תענוג. נראה לי שהמכונית תחרותית במסלולים עם פניות מהירות ולכן צפויה להיות תחרותית גם בשבוע הבא, במרוץ הבית של פרננדו. אם כן, צפו לניצוצות...

אם אלפין היו ההפתעה הטובה, הרי שההתדרדרות של ראסל ופטל במרוץ, הייתה ההפתעה הרעה. חשבתי שסבסטיאן עשה פריצת דרך באסטון, אבל ייתכן שפשוט כיוונן את מכוניתו יתר על המידה לדרוג (לצמיגים האדומים) על חשבון שחיקה מוגברת. ייתכן גם שהם סבלו מבעיות אחרות, אבל אחרי הדרוג הייתה לי תקווה שלפחות ראסל יביא לויליאמס נקודות ראשונות השנה. מאכזב נוסף היה רייקונן שהסתבך בצורה ממש מוזרה עם ג׳יובנאצ׳י בתחילת המרוץ וכמעט גרם לפרישה משותפת. אם הטעות הייתה הפוכה היינו עדים ללינץ ברשת של האיטלקי, אבל הוא דווקא נתן מרוץ סולידי ושוב איים על הנקודות.

מבין הרוקיז, היה זה שומאכר שהצליח להרשים במרוץ כאשר הצליח להלחיץ את לאטיפי בויליאמס העדיפה, עד לטעות ולעקיפה. מיק הוא לא אבא שלו, אבל הוא בהחלט כאן להישאר. כל הסופ״ש הוא שם בצל את מזפין והצליח ליצר מהירות ללא טעויות מוגזמות במכונית שלא אמורה להיות תחרותית בכלל. טסונודה שפתח בסערה את העונה סבל מעוד סופ״ש לא טוב. הפעם נראה שכל הקבוצה לא הצליחה להוציא את המיטב ובמקביל אני בטוח שיוקי רצה יותר מהכל פשוט לא לעשות טעויות נוסח אימולה וזה כמובן פוגע במהירות. אני חושב שחזרה למסלול מוכר עבורו בשבוע הבא יחזיר את האש. נתראה בפאב?

מעבר לתגובות