פרארי הופיעו בסינגפור עם חבילה אווירודינמית חדשה בניסיון נוסף לפתור את המחסור של המכוניות שלהם בהצמדה. זהו כבר המאמץ המרוכז השני של פרארי לפתור את הבעיה לאחר חבילה שהוצגה בצרפת, שלא הצליחה להביא אותם לרמה תחרותית מול מרצדס ורד בול. חבילת השיפורים החדשה לא הציגה שיפור ביחס למרצדס ורד בול באימוני יום שישי גם בסימולציה של הקפות דירוג וגם בסימולציות של סטינטים ארוכים יותר למירוץ. בפרארי עבדו קשה מאד עם המידע מיום שישי (כולל כמובן בסימולטור במארנלו) ובשבת המכוניות היו תחרותיות ביותר. מספיק בכדי שלקלר יקח את הפול למרות לפחות שתי טעויות בהקפת הדירוג המכריעה! הקפה מדהימה עם תיקונים מהירים כברק, אבל בימינו תיקוני היגוי הפוך הם אובדן זמן.
אז מה קרה עם פרארי ולא פחות חשוב – מה יקרה מעכשיו והלאה?
ראשית יש לזכור שלמרצדס יש יתרון של 133 נקודות באליפות היצרנים ולהמילטון יש יתרון של 96 נקודות על לקלר וורשטאפן באליפות הנהגים! אני לא מחשיב את בוטאס כי מרצדס הפכו אותו לנהג מס׳ 2 מלא ולא התביישו לתת לו הוראה לעכב אחריו את אלבון בכדי שהמילטון יוכל לחזור מהעצירה לפניהם (ייאמר שמבחינת הקבוצה מדובר בצעד מוצדק ששמר להם סיום במיקום הרביעי והחמישי במקום התדרדרות של המילטון למיקום השישי). ההתעוררות של פרארי, אפילו אם היא תוכיח את עצמה כאמיתית ותקפה בכל סוג מסלול, הינה פשוט מאוחרת מדי. המילטון צריך רק לדאוג לסיים על הפודיום במירוצים הבאים בכדי לקחת את האליפות. הוא כבר לא תלוי בביצועים של האחרים, אלא רק להימנע מטעויות ולסיים את המירוצים. מרצדס נמצאים במצב דומה באליפות היצרנים.
כל זה במידה ופרארי פתאם פצחו את נוסחת הכיוונון הנכון עבור מכוניתם, אבל זה ממש לא בטוח! בסינגפור קרו כמה דברים שאפשרו את קפיצת המדרגה של פרארי. החגיגות של הטיפוזי מובנות, אך לצערי עשויות להיות מוקדמות. פרארי השתמשו בחבילה החדשה שלהם בצורה מיטבית, אבל הביצועים במהלך המירוץ מצביעים על כך שפרארי כיווננו את המכוניות בעדיפות מירבית לדירוג על חשבון הביצועים במהלך המירוץ, בהימור שעם שתי מכוניות מלפנים יוכלו לשלוט בקצב המירוץ מבלי להיעקף על המסלול ולהתגונן אסטרטגית מעצירות מוקדמות (האנדרקאט שבפועל קרה מצד ורשטאפן) או מאוחרות (האוברקאט שמרצדס ניסו).
כמו כן, הביצועים היחסיים של פרארי היו בסינגפור, מסלול רחובות משובש מאד, שעיקרו פניות איטיות וקצרות. אכן מבחן גדול להצמדה האווירודינמית, אך פרארי צריכים להוכיח את עצמם גם על מסלולים יעודיים ופחות משובשים ובעיקר בעלי פניות מהירות וארוכות יותר. הביצועים שלהם בסוצ׳י או בסוזוקה למשל, כלל אינם מובטחים.
המירוץ בסינגפור הוכרע בשילוב בין תוצאות הדירוג למידת ההשפעה העצומה שהתגלתה לאנדרקאט מול חוסר היכולת לנצל את האוברקאט, כי לא הייתה מכונית בטיחות בזמן עבור מרצדס, בכדי לאפשר עצירה מבלי להתדרדר לאחור, ולבסוף היו יותר מדי הקפות אחרי מכונית הבטיחות מכדי שהצמיגים של פטל, לקלר וורשטאפן יגמרו ויאפשרו אולי להמילטון לעקוף כפי שקרה בהונגריה.
קל לזלזל בהחלטות האסטרטגיות של מרצדס, אבל המכוניות שלהם שמרו טוב יותר על הצמיגים שלהן ולכן נתנו יתרון רב יותר באוברקאט, עד שהתגלה שבאנדרקאט, פטל וורשטאפן הרוויחו 3.9 שניות בהקפה אחת ביחס ללקלר המוביל. עם יתרון כזה המילטון יכול היה להיכנס ראשון להחלפת צמיגים (היה במיקום השני אחרי לקלר ולפני פטל) ולצאת בהובלה, שבדיעבד היה כנראה מצליח לשמור בקלות. ברגע שרדבול ופרארי נכנסו ראשונים, זה כבר היה אבוד, כי לקלר נכנס מיד בהקפה הבאה. אני לחלוטין מאמין שפרארי לא חשבו שפטל יעקוף את לקלר וההתבכיינות שלו בקשר הותירה טעם לא טוב דווקא מעוד סוף שבוע מדהים שלו. נכון שהוא הוביל ונכון שיכול היה לנצח בקלות, אבל כל המירוץ היה טקטי, כולם לא העריכו נכונה את האנדרקאט ואיש לא יכול היה לצפות את תזמון מכונית הבטיחות.
ההתבכיינות של לקלר מצביעה טוב יותר מהמשחק שלו בדירוג במונזה, שהמעמד שלו בפרארי ממזמן כבר לא של נהג מספר 2 ביחס לפטל. העובדה המצערת שהאליפויות סגורות תאפשר לפרארי יד חופשית עם שני הנהגים, אבל לקלר הוא העתיד של הקבוצה וחבל שההווה המפוספס של הסקודריה ידפוק את זה. פיטר וינדזור התייחס באריכות לדינמיקה הבעייתית של פרארי וסיכם בהצעה חמה ללקלר פשוט להירגע ולא להקשיב לכל הרעשים שיש סביב הסקודריה.
כל ההתעסקות הזו בכך שהאליפויות סגורות לא מפחיתה מהשמחה והציפייה שהמירוצים הבאים יהיו פתוחים לגמרי בין שלושת הקבוצות. אמנם ההתעוררות של פרארי בשלושת המירוצים האחרונים רק מחזקת את תחושת הפספוס של העונה, אבל כל מסלול וכל מירוץ הם סיפור מלא וממלא.
מרצדס והמילטון התייחסו לסינגפור כאל כישלון שלהם יותר מהצלחה של פרארי. ייתכן בהחלט שהם ״פחות רעבים״ מפרארי כמו שהמילטון אומר, אבל טוטו וולף ידאג להעיר את הקבוצה. השאלה הגדולה היא האם מדובר רק בהחלטות אסטרטגיות (כולל כיוונון המכוניות) או שמא מדובר בעמידה במקום מבחינת ביצועי המכונית כאשר כל הפיתוח עבר למכונית של שנה הבאה ועכשיו מרצדס ינסו למשוך עד סוף העונה בהבנה שנוצר להם יתרון לעונה הבאה או שיחזרו לפיתוח של המכונית הנוכחית. כיום יש למרצדס למעלה מ 1000 אנשים בקבוצה (!!!) ואני בטוח שלמרות שהאליפויות בכיסם, הם לא יאפשרו מצב בו הם מסיימים את העונה בהתדרדרות רבתי.
רד בול ללא ספק אינם מרוצים כלל מסינגפור. הם ציפו להיאבק על הניצחון עם מרצדס, אבל הפסידו בביצועים גם למרצדס וגם לפרארי. בהחלט ייתכן שרד בול והונדה כבר עברו לפיתוח של מכונית השנה הבאה כמו מרצדס, אבל אחרי מחצית העונה נראה היה שורשטאפן יוכל לסיים במיקום השלישי באליפות הנהגים, לפני נהגי פרארי, ואולי רד בול תצליח לגנוב את המיקום השני באליפות היצרנים על כל תוספת הכסף שמגיעה איתו. עכשיו ורשטאפן איבד את היתרון ונראה שרד בול תסיים שלישית. מקס מצידו חזר לנהוג בצורה אחראית וכמובן להביך את הנהג השני של רד בול. לפי ההסברים של אלבון, עיקר הקושי של המכונית הינו בתחילת המירוץ על מיכל דלק מלא. המכונית של רד בול קשה לנהיגה ולא מתקשרת, אבל בשליש האחרון הוא מקבל תחושה טובה ויכול לתקוף.
מאחורי שלושת הקבוצות הגדולות, התייצבו מקלארן ורנו. במקלארן סאיינז דורג טוב יותר אבל ספג בזינוק תקר ונזק למכונית שלא באשמתו בתאונה עם הולקנברג, שדרדרו אותו לאחור ולא אפשרו לו להתאושש למרות מכוניות הבטיחות. לנדו נתן כמו בספא מירוץ סולידי וסיים ״כטוב מבין היתר״ במיקום השביעי. הבחור הצעיר הזה בהחלט מתחיל לאסוף מעריצים לא רק עם הנהיגה על המסלול אלא גם ככוכב מצחיק ומצליח במדיות החברתיות. ריקארדו החביב, הפגין ביצועים טובים בדירוג, אבל ספג עונש פסילת כל הדירוג שלו בגלל תקלה טכנית מוזרה. הוא תקף מדהים במירוץ, אבל בסופו של דבר הסתבך בתאונה, שרק בגללה אינו זוכה מבחינתי בנהג המירוץ. הולקנברג כן הצליח להתאושש מהתאונה בזינוק וטיפס יפה בחזרה לנקודות.
לא באופן מפתיע טורו רוסו היו חזקים בסינגפור, למרות ששוב לא הצליחו לככב בדירוג. באופן כן מפתיע היה זה גאסלי שהצליח הרבה יותר מקוויאט, במיוחד לאור התאונה המיותרת שלו עם רייקונן. בהתחלה חשבתי שקוויאט פשוט התאבד על קימי, אבל בהילוך חוזר ניתן לראות שהוא היה בשליטה, אלא שאם עד עתה השנה, קוויאט הראה שיקול דעת טוב, הפעם הוא לקח סיכון מוגזם שכן בצלילה כזו יש סיכוי רב שהנהג הנעקף לא יראה בכלל את ניסיון העקיפה, בדיוק כמו שהיה עם קימי ומקס בבלגיה. נראה כי המאבק על המקום בקבוצות רד בול רותח לקראת שנה הבאה.
רייקונן כאמור סיים את המירוץ הודות לקוויאט, אבל ג׳יובנצ׳י הצליח לסיים בנקודות למרות עצירה מאוחרת מאד ולמרות אינסידנט מוזר שבו נהג קרוב מדי לרכב החילוץ. הוא כאילו מנסה להרוס כל מירוץ מוצלח עם איזו טעות טפשית של חוסר ריכוז. ככה הוא לא יכול להמשיך. אלפא הפגינו ביצועים צפויים, אבל המעבר של המהנדס סימונה רסטה בחזרה לפרארי עשוי להיות בעל השפעה הולכת וגוברת לקראת סוף העונה.
גרוז׳ן פשוט נראה רע בדיוק לאחר שמקומו בהאס הובטח לשנה נוספת. נכון שלפי החוקים מותר היה לו לשמור על הקו החיצוני המקביל לראסל, אבל כשהמסלול תחום בקירות, בשביל מה הסיכון הזה. זה לא היה מסתיים בעקיפה בכל מקרה. גם הבחירה של גרוז׳ן לחזור לספפיקציה של האס מאוסטרליה לא הוכיחה את עצמה. מאגנוסן לעומת זאת הוכיח מהירות גבוהה בדירוג ובהחלט היה משיג נקודות אילולא שקית שנתקעה לו בכנף הקדמית ופגעה לו בהצמדה ובעקיפין בצמיגים. אם האס יוכלו לפתח את הביצועים שמאגנוסן הפגין, אז אולי הם עוד יעשו משהו השנה, אבל עושה רושם שאפילו המזל נגדם.
חוסר המזל פגע גם בפרז בסינגפור. הוא באמת נתן הופעה מרשימה ביחס לרייסינג פוינט אבל תקלה טכנית עצרה אותו מלהשיג נקודות בטוחות. סטרול הראה ניצוצות, אבל עשה גם טעויות ובסופו של דבר אינו נותן את התצוגות שפרז נותן.
ויליאמס היו קרובים יותר ליתר הקבוצות בסינגפור ואם קצת מזל אולי ראסל היה מסתנן למיקום העשירי, אבל הקבוצה לא מפגינה ביצועים מספקים וספק אם תצליח במשהו עד תום העונה. קוביצה הודיע על עזיבת הפורמולה 1 בסוף העונה ואני מקווה שיוכל להפגין את כישוריו באליפויות פחות דורשניות, משום שהסיפור האישי שלו מעורר השראה ללא ספק.
כל זה משאיר אותי לבחור בפטל כנהג המירוץ. האנדרקאט על לקלר והמילטון היה לחלוטין לא מתוכנן, אבל הוא ביצע אותו היטב ובעיקר כיכב בעת שהיה צריך לעקוף את הנהגים שלא עצרו בכדי שלא לאבד זמן ביחס להמילטון. העקיפות שלו היו אגרסיביות ויפות, למרות שמול גאסלי הוא הסתכן בתאונה מסיימת מירוץ.
והנה סוצ׳י...