מרצדס פי 1,000: סיכום מירוץ סין

המילטון ומרצדס ניצחו בקלות את מירוץ ה-1,000 של האליפות

תגיות: פורמולה 1

משה פינצ'בסקי
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

מרצדס והמילטון עסוקים בעשיית היסטוריה באליפות ופרארי עסוקה בעשיית טעויות. יש משהו סמלי שדווקא במירוץ האלף של אליפות הפורמולה 1, יצא כמעט כל האוויר מבלון האליפות של פרארי. אני אולי מגזים, אבל הם חטפו נוק אאוט שלישי של 1-2 ממרצדס ושוב הפסידו מיקום אפילו לרד בול של ורסטאפן. מרצדס ״עובדת על כל הבוכנות״ תרתי משמע ובכדי לקחת אליפות - כך צריך להתחיל את העונה. אפילו אם בניגוד לשנים עברו, פרארי תהיה עם ביצועים עדיפים אל מרצדס, היא נאלצת לרדוף אחרי הנהג הטוב בסבב בקבוצה שעושה הכי מעט טעויות.

חייבים להסיר את הכובע בפני מרצדס והמילטון. הם באמת נראו חלשים יותר במבחני טרום העונה ובבחריין היה נראה שחסר להם משהו בביצועים, לפחות מול הפרארי של לקלר, אבל הכל בשליטה והם הגיעו הרבה יותר מוכנים לעונה הזו. ייתכן שפרארי עשו טעות עם חבילה אווירודינמית עם מעט מדי הצמדה, אבל זה בדיוק ההבדל בין קבוצה מאורגנת ובטוחה בעצמה לקבוצה לחוצה שמנסה יותר מדי. המרצדס נראית המכונית המהירה, עקבית ואמינה יותר.

המילטון התחיל את סוף השבוע הזה בפיגור אחרי בוטאס, אבל עבד קשה עם הצוות שלו וסגר לאט לאט את הפער עד שכמעט הפתיע עם פול ואז הזינוק הכריע. בוטאס סגר את קו המירוץ לפטל ולא הגיב בכלל להמילטון. מאותו רגע המילטון היה על הסוס ובלי טעויות או תקלות, המירוץ הוכרע. זאת היכולת של אלוף להפוך סוף שבוע ממצב נחיתות לניצחון.

לוהט. 1,000 כבאים לא יצליחו לכבות אותו (Getty)
לוהט. 1,000 כבאים לא יצליחו לכבות אותו (Getty)

גארבג' טיים
זה הרגע להתייחס רגע לעניין המירוץ המשעמם. תמיד יהיו כאלה. זה ספורט ולא הצגה, אז ללא אירועים מפתיעים, לא תהיינה הפתעות נוסח הניצחון של ריקארדו על הצמיגים הטריים לאחר מכונית הבטיחות בסוף המירוץ. הבעיה היא שעל מסלול עם ישורת כה ארוכה ועם DRS, עדיין מכוניות תחרותיות האחת עם השנייה לא הצליחו לבצע כמעט עקיפות. קיבלתי תחושה שכל הנהגים לא רצו להסתכן ושמרו על הצמיגים שלהם, אבל לדעתי זה בעיקר מראה שהקבוצות מצאו דרכים לעקוף את המגבלות על האאוט-ווש ועדיין קיימת בעיה אווירודינמית קשה. מבחינה זו, טוב מאד שניסו זאת כבר עכשיו, בכדי שב 2020-2021 יוכלו לעשות שינוי מהותי בצורה כזאת שהקבוצות לא תוכלנה לעקוף. אחת ההצעות שנראות לי ההגיוניות ביותר היא מגבלה קשה בהרבה על מספר האלמנטים המותרים בכנפיים, בשילוב המגבלה התקציבית על כמות התכנון והבדיקה בסימולציה ובמנהרות הרוח. בינתיים כל הדיבורים על סילוק ה-DRS נשמעים לי מוקדמים מדי.

נקודת האור בסין הייתה הביצועים של רד בול עם מנוע ההונדה. אם במלבורן מדובר היה בבעיות של פרארי יחד עם מסלול יוצא דופן, הרי שבסין מדובר במסלול ייעודי עם שילוב של כל סוגי הפניות, מבחינת מהירות ואורך, יחד עם ישורות סופר מהירות. ורסטאפן עם מנוע של יצרן שהתבזה עד לעונה שעברה, אילץ את פרארי להקריב את לקלר בכדי לשמור על הפודיום של פטל. כתבתי כבר שרד בול לכל הפחות במצב שהייתה בו בשנה שעברה, אבל כנראה שהיא יכולה לדחוף קדימה. החלומות שהיו למקלארן לכבוש את העולם עם הונדה עשויים (בתקווה) להתממש עם רד בול. הביצועים של גאזלי כרגע הם בעיה. הקבוצה לא נראית תומכת במיוחד, אבל אם יחתכו אותו, הוא יחתך לטובת דן טיקטום לפי דעתי (אם וכאשר יהיו לו הנקודות הדרושות לרישיון העל) ולא לטובת נהגי טורו רוסו.

ההימור לעבור למנועי הונדה מוכיח את עצמו. קבוצת רדבול (Getty)
ההימור לעבור למנועי הונדה מוכיח את עצמו. קבוצת רדבול (Getty)

אכזבה גדולה הייתה התאונה המצערת של קוויאט עם שתי מכוניות המקלארן. בהילוכים החוזרים במהלך המירוץ לא ראיתי איזה מהלך התאבדותי של קוויאט על סאיינז, אבל השופטים מצאו לנכון להעניש אותו. ביש המזל היה שגם נוריס במקלארן השנייה יצא מהתאונה בשן ועין וכך שלושה נהגים מבטיחים שהיו עשויים להיאבק על Best of the rest, נמחקו מהמשוואה כבר בהקפה הראשונה.

נקודת מחלוקת גדולה הייתה ההוראות הקבוצתיות של פרארי ללקלר, לתת לפטל לעקוף. אני אעמוד על שלי ואגיד שבפרארי צודקים. פטל דפק את הביצוע בכך שברגע שעקף, החל להרוס את הצמיגים עם נעילות, אבל עד אז היה מהיר יותר והפסיד זמן. נקודה חיובית נוספת מההוראות הקבוצתיות ומעמד נהג מספר 2, היא הפחתת הלחץ מעל לקלר. אפילו כשרון מיוחד כמותו לא יכול להיות כבר בשנתו הראשונה בפרארי מהיר תמיד מפטל ובוודאי שלא מתמודד מוביל לאליפות. בבחריין לקלר היה מהיר יותר ועקף את פטל וכך יהיה גם בעתיד, וכמו שפרארי ופטל נראים, בקרוב האליפות לא תהיה יעד ריאלי, אז לא נותר ללקלר הרבה זמן עד שפרארי יפתחו את האסטרטגיה לשני הנהגים. נכון שהמילטון הוכיח במקלארן ב-2007, שאפילו רוקי יכול להתמודד על האליפות, אבל הוא היה במכונית החזקה ביותר באותה עונה ולמעשה הקרב הפנימי שלו מול אלונסו עלה לשניהם באליפות.

נהג וג'נטלמן, שארל לקלר (Getty)
נהג וג'נטלמן, שארל לקלר (Getty)

במרכז הגריד ריקארדו שמר על הכבוד של רנו לאחר פרישה נוספת של הולקנברג ממירוץ טוב, אבל רנו לא מתקרבת לרד בול או פותחת פער מיתר הקבוצות. האס לא מצאו את עצמם כל הסוף שבוע ואלפא רומיאו נשארו רק עם רייקונן במיקום תחרותי לאחר תקלות מביכות בדירוג ולפניו עבור ג׳יובנאצי. אלכס אלבון הצליח להוציא משהו עבור טורו רוסו ממירוץ שבו יכלו לקבל תוצאות טובות יותר, אבל זה בכל זאת יפה לאחר זינוק מזנב הטור.

את תואר נהג המירוץ ניתן לתת להמילטון על ניצחון יפה בסוף שבוע בו לא היה לרב הנהג המהיר ביותר, אבל לטעמי את הביצועים היפים ביותר ביחס ליכולת המכונית נתן דווקא סרחיו פרס ברייסינג פוינט. המכונית של הקבוצה אינה באמת הטובה ביותר אחרי הרנו, אבל במירוץ כה מוגבל על ידי הצמיגים, פרס נמצא במיטבו. אוקון ידע לתת לו פייט (בלשון המעטה) בעונות שעברו, אבל סטרול נראה אבוד.

מחשבות על המעבר לרנו? דניאל ריקארדו (Getty)
מחשבות על המעבר לרנו? דניאל ריקארדו (Getty)

אז אחרי 3 מירוצים בלבד, המילטון כבר מוביל על פטל בהפרש אדיר של 31 נקודות. אינני נוהג להספיד את העונה כה מוקדם, אבל האליפות נראית עמוק בכיסו של לואיס, וסליחה שאני לא סופר גם את בוטאס, ורסטאפן או לקלר. לצערי האליפות היא חזות הכל עבור אוהדים וצופים רבים, אבל זה לא אומר שלא יהיו מירוצים טובים ומנצחים שאינם נהגי מרצדס.

הוסף תגובה