מי נגד מי בעונה החדשה של הפורמולה 1

ההצגה העיקרית של עונת 2019 תצא לדרך בסופ״ש הקרוב במלבורן אוסטרליה וה״קריז״ של חובבי הספורט יסתיים. אין כמו המתח של המירוץ הראשון. עד כמה המבחנים באמת הראו את האמת? עד כמה הקבוצה האהודה הצליחה להעמיד מכונית תחרותית? עד כמה הנהגים יגיעו מפוקסים?

תגיות: פורמולה 1

משה פינצ'בסקי
א א א א (שנה גודל)
(צילום: Getty)
(צילום: Getty)
תחילת כתבה

הקבוצות חזרו משני מבחני טרום עונה במסלול בברצלונה עם כמות מידע נכבדת לשיעורי בית. צריך לזכור שמעבר לכל הבעיות המוכרות של ניסיון ללמוד מהמבחנים על מצב הקבוצות (קשה להעריך את כמויות הדלק, כמה דחפו, מה בדקו וכו׳) בסופו של דבר מדובר על המסלול בברצלונה ששונה מאד מהמסלול המיוחד של אלברט פארק במלבורן. למעשה המסלול הראשון באוסטרליה הינו אחד המסלולים יוצאי הדופן ביותר בסבב, בגלל שנערך על כבישים ציבוריים סגורים בפארק, עם מגוון פניות במהירויות שונות, אך רובן פניות קצרות, כלומר, משך הפנייה של המכונית קצר.

 

חרף האספלט החלקלק יותר מאספלט של מסלול ייעודי, שיש באלברט פארק במלבורן, פירלי בחרו בתרכובות: C2 (המדיום של שנה שעברה), C3 (הסופט) ו-C4 (האולטרה סופט) לדירוג. אמנם מזג האוויר צפוי להיות חם ויבש, אבל לא נראה לי שיעשו שימוש בתרכובת הקשה. הנקודה המעניינת לאורך כל העונה תהיה היכולת של הקבוצות לכוונן את המכוניות לביצועים טובים גם על ה C3 וגם על ה C4. בגלל שאין את הסופר סופט של שנה שעברה, מדובר למעשה בקפיצה בין תרכובת הסופט לאולטרה סופט. זה לא רק ההבדל בין הטמפרטורות שכל תרכובת צריכה, אלא בעיקר היכולת לשמור על התנהגות טובה של המכוניות והביצועים מבלי לפגוע באורך החיים של הצמיגים.

כולם מתכוננים לזינוק
כולם מתכוננים לזינוק
סבסטיאן פטל
סבסטיאן פטל
לואיס המילטון
לואיס המילטון

הקבוצות והנהגים

מרצדס

האלופה הבלתי מעורערת של עידן הטורבו ההיברידי מאז 2014. אמנם בשנתיים האחרונות פרארי הפעילו לחץ ואיימו על האליפות, אבל הקבוצה המשומנת של מרצדס (אני מתקשה לקרא לה גרמנית כי רובה ככולה בריטית) עמדה כל פעם באתגר והצליחה לשבור את פרארי במחצית השנייה של העונה. לא רק שברשות הקבוצה הנהג הטוב בסבב, המילטון, אלא שהקבוצה עושה פחות טעויות טקטיות במהלך העונה ובעיקר מצליחה לפתח את המכונית טוב יותר מפרארי.

 

מרצדס הציגו לעונה זו מכונית שעברה הכי הרבה שינויים (ובהפרש ניכר) במהלך שני מבחני טרום העונה. הקבוצה המשיכה עם קונספט של Low Rake (מכונית שניצבת בצורה שווה אופקית) וכנף קדמית שפחות שמה דגש על אפקט ה Outwash. להסברים ראו כתבת השינויים הטכניים לעונה זו.

 

במבחנים המכונית נראתה טוב והמילטון הצליח לבצע הקפה כמעט זהה להקפה המהירה ביותר של פטל בפרארי, אך המומחים ששהו שם טוענים שהמכונית נראתה פחות טוב מהפרארי ובחינת הביצועים מראה על נחיתות של כשלוש עשיריות השנייה להקפה בסטינטים הארוכים יותר. המילטון טוען להפרש של עד חצי שנייה וגם בוטאס מתלונן בעיקר על האיזון של המכונית, אבל מרצדס הוכיחה כבר את יכולתה להפוך נחיתות לעליונות.

 

המילטון הינו הנהג הטוב בסבב ומרצדס בנויה סביבו בדומה לאיך שפרארי נבנו סביב שומאכר. לא סתם מרצדס מנסה לשבור את שיא האליפויות הרצופות שקבעה אותה קבוצה של שומאכר. לואיס הגיע לעונה שרירי מתמיד ונראה שאין לו חולשות. ״ברח לו ההמילטון״ הפך לזיכרון רחוק. לואיס הפגין בעונה שעברה יכולות שיא של חוסן מנטלי תחת לחץ, יחד עם תצוגות נהיגה מדהימות על יבש וברטוב ופרע את כל הקבלות על משכורתו הגבוהה. המעמד הבטוח הזה מעביר את כל הלחץ לפתחו של פטל שמעמדו התדרדר. זה מצב הפוך חיובית ממדרון חלקלק.

 

לעומת מעמד העל של המילטון, מעמדו של בוטאס מעורער ביותר. למעשה, לא הופתע אם המושב השני במרצדס כבר מובטח לאוקון ונדרשת תצוגת על מדהימה מולטרי בכדי להשאירו במרצדס. אני חושב שהוא נהג יותר טוב מהתוצאות שלו וסובל מחוסר מזל וכמובן מסטטוס ברור של מספר 2 להמילטון. מצבו עגום כי מרצדס ישתמשו בו כמספר 2 מתחילת העונה, במיוחד אם פרארי תנהג בחוכמה ותעשה דבר דומה.

 

פרארי

כתבתי כבר בעבר שזו הקבוצה עם הלחץ הגדול ביותר, חיצונית ופנימית ובכדי להצליח נדרש חוסן בראש הפרמידה ואת הנהג הטוב ביותר בסבב. מארקיונה הציל את קונצרן פיאט בעזרת סיבוב על הממשל האמריקאי ולקח את כל הקונצרן לגישה עסקית קשוחה. ההדחה של מונטיזמלו סימנה את סוף הגישה הרומנטית לפרארי, הנפקתה, הגדלת התפוקה ויצירת ג׳יפ/ים רק בשם הביקוש והכסף, נוסח פורשה. מישהו במודנה מתהפך בקברו.

 

בכל אופן, ההתנהלות של מארקיונה בכל הנוגע לסקודריה הייתה בעייתית בלשון המעטה. שלטון הפחד והחשש מפיטורים החל מהאיומים המפורשים של מארקיונה. פטירתו אפשרה שידוד מערכות בסקודריה (אבל לא מניעת יצירות התועבה לכביש) ואריוואבנה נשלח לחפש ״הגעה מוצלחת״ במקום אחר. מחליפו, בינוטו, הינו מהנדס שצמח בתוך הסקודריה וכבר קיבל תמיכה לכוון את הקבוצה בצורה חיובית ופתוחה בהרבה. בצורה של בטחון עצמי, אתגר וכיף בדרך. בלי פחד מכשלון.

 

בינוטו עשה דבר חשוב נוסף והודיע שהקבוצה תתמוך בפטל כנהג המוביל מתחילת העונה. נכון שמאוחר יותר מיתן את דבריו, אבל לא חזר בו. החשיבות פה כפולה. לתת לפטל את הבטחון שהוא מקבל גב כמו שהמילטון נהנה ממנו ובמקביל להפחית את הלחץ מלקלר בעונתו השנייה בלבד בבריכת הכרישים הזו ועוד בסיר הלחץ של פרארי. ככה נדרש ממנו פחות במפורש וזה נותן לו את האפשרות ללמוד ולטעות. אני רק חושב מה היה קורה אם נהג כמו ז׳יל האליל היה מגיע לסקודריה כיום ונותן את תצוגת התאונות שנתן ב 77 לאחר החלפת לאודה לקראת סיום העונה. הזקן עצמו היה צריך לצאת להגנתו.

 

המכונית של פרארי נראתה טוב מאד במבחנים בברצלונה ואנשי הקבוצה נראו מרוצים מאד לא רק מהביצועים אלה גם מהאווירה החדשה בקבוצה. כל זה ייבחן במהירות הבזק אם המכונית והנהגים לא יפגינו ביצועים כאלה במלבורן. גם אם פתיחת העונה של פרארי תהיה טובה, עדיין היא צריכה לעמוד בשני מבחנים בהם נכשלה בשנתיים האחרונות.

 

המבחן הראשון הינו הימנעות מטעויות של פטל. הלחץ של פטל מביא אותו לביצוע טעויות כבדות. כולם שמים בצדק את האצבע על הטעות שלו בהוקנהיים כנקודה המכריעה בשנה שעברה, אבל הטעויות הגיעו עוד קודם לכן. אני חושב שהוא נהג מספיק טוב בכדי לקחת אליפות מהמילטון אפילו במכוניות שוות. בוודאי שפטל אינו נופל מרוזברג וביבש הוא משתווה להמילטון. יש לו חולשה שנובעת חלקית מהחולשה המנטלית, במירוצים בתנאים משתנים. אין לזה פתרון קסמים מלבד גב מהקבוצה וההנהלה וכמובן שמכונית עליונה לא תזיק.

 

המבחן השני הוא יכולת פיתוח המכונית במהלך השנה. מרצדס הכתה את פרארי פעמיים כבר. יתרון של 0.3 שנייה במבחני טרום העונה בברצלונה יכול להפוך לכלום כבר במלבורן. הבעייה האמיתית של פרארי מגיעה במחצית השנייה של העונה. האם פרארי יצליחו לפתח את המכונית ולתת לפטל את היתרון שהוא כה זקוק לו? 

שארל לקרלק
שארל לקרלק

רדבול הונדה

הקבוצה הגדולה השלישית בצעה את המהלך הגדול ביותר במעבר מרנו להונדה. כמובן שהקבוצה בחנה את המנועים בעונה שעברה באמצעות טורו רוסו, כך שלא מדובר בהימור עיוור, אבל עדיין אחרי הכשלון הגדול של הונדה בשנים האחרונות, מדובר בהימור. זה לא מעבר למרצדס או פרארי (שכמובן לא מוכנים לספק להם).

 

מבחינת אמצעים וידע, להתארגנות הזו יש את כל מה שצריך בכדי להתחיל לנצח ולבנות בסיס לאליפות. רד בול עומדת לפחות בקנה אחד עם מרצדס ופרארי מבחינת השלדה והאווירודינמיקה אם לא אף לפניהן. הונדה עשתה טעויות ולמדה. אם תשתף פעולה נכון עם רד בול, בושות לא תהיינה וההצלחה בסבירות גבוהה.

 

מבחינת נהגים רד בול ממשיכה עם ורשטאפן שהינו לדעתי הנהג היחיד שאינו בעמדת נחיתות מנטלית מול המילטון. הוא קורא התיגר ואם רדבול הונדה יספקו את הביצועים, מקס יספק את הנצחונות ואני חותם שהוא מסוגל להעמיד עונת אליפות אם המכונית תהיה תחרותית בחוד לכל אורך העונה. בניגוד לפטל, הוא גם לא חושב שהוא נחות ברטוב מהמילטון וזה קריטי.

 

לצערי ריקארדו עזב את רדבול ולא הסכים להוות כינור שני. גאזלי הינו הבטחה צעירה ברד בול ומקבל את ההזדמנות בידיעה שאירועים נוסח באקו בשנה שעברה, לא יכולים לקרות לעולם. גאזלי בדומה ללקלר נמצא בעקבות זאת בפחות לחץ, אבל גם לא יכול להירדם ולהיות מבוייש על ידי מקס. רד בול הוא מקום קשוח.

 

רנו

קבוצת היצרן מכוונת במפורש להתנתק השנה ממרכז השדה ולהיצמד לשלושת הגדולות. הם חייבים לפחות לאיים בקביעות על הפודיום, אבל למרות שהתקציב שלהם גדל השנה, הוא עדיין נמוך משמעותית משלושת הגדולות.

 

המעבר של ריקארדו לרנו השאיר רבים המומים. רדבול מהווים לכאורה סיכוי עדיף לנצחונות ואליפות, אפילו עם הונדה. הורנר מרד בול אמר שלדעתו ריקארדו ברח פשוט ממאבק ראש בראש עם וורשטאפן, אבל אני לא רואה זאת כך. ריקארדו פירש את החתימה המקדימה של וורשטאפן על חוזה כה ארוך טווח עם רדבול ועוד לפני שהחוזה הנוכחי שלו תם, כחותמת סופית לכך שדיטריך מטאשיץ, הבעלים, רואה בו את מספר אחד של הקבוצה ואפילו אם הדברים לא יהיו רשמיים, בפועל ריקארדו היה הופך למספר 2. בכל מקרה, רנו הצליחו להפתיע ולהביא נהג מנצח מוכח לקבוצה ועכשיו עליהם להוכיח שהם בדרך לליגה של הגדולים. הולקנברג מהווה גיבוי מעולה, בהיותו ״אחת המניות הבטוחות ביותר״ לניקוד.

 

האס פרארי

אחת מההפתעות החיוביות של שנה שעברה, האס תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת להמשיך להילחם על תפקיד ה best of the rest מאחורי שלושת הגדולות. המאבק מול רנו יהיה קשה יותר וגם אלפא רומיאו ידחפו קדימה ורייסינג פוינט עם גב פיננסי לא יעלמו באמצע העונה. מנגד, האס סבלו בשנה שעברה מהרבה חוסר מזל ומ״כאבי גדילה״, שאני מאמין שלא יהיו להם העונה. הפרשנים במבחני טרום העונה כינו אותם ״סוס שחור״, משום שנראה שהיו מסוגלים ליותר ולא הפגינו את הביצועים האמיתיים שלהם.

 

שני הנהגים נותרו בקבוצה ובמקרה הזה אני חושב שזה טוב. גרוז׳ן סומן ממזמן כנהג מהיר אך מתרסק סדרתי ואילו מאגנוסן יצר לעצמו את תדמית הבחור הקשוח שלא מתעסקים איתו על המסלול. אני חושב שלשני הנהגים הללו יש מה להציע בסבב ומודה שיש משהו ב״ No nonsense״ של מאגנוסן שמאד מזכיר לי נהגים של פעם.

 

מקלארן רנו

להגיד שהקבוצה עברה כמה שנים קשות יהיה בריטיש אנדרסטייטמנט במיטבו. בעונה שעברה נחשפה ״בושתה״ של הקבוצה כאשר המעבר למנועי הרנו הראה שהבעיה נמצאת לפתחה של מקלארן ובוודאי לא רק הונדה. העונה מקלארן אבדה את הנכס הגדול ביותר שלה, פרננדו אלונסו, אולם יש לי תחושה שזה לטובה. נדרש שם ״ריסטרט״ רציני וזה אפשרי רק לאחר עזיבתו. צריך לזכור שלקבוצה יש משאבים רציניים ביותר ובעבודה קשה ובהתחלה מדף חלק, הם יכולים לבנות את עצמם מחדש.

 

עד כמה הדף חלק? שני נהגים חדשים, אחד מהם רוקי מוחלט. סאיינז לדעתי נהג מעולה, אבל חסר מזל. לנדו נוריס הינו רוקי מרשים, שלדעתי נכנס למצב רחוק מאידאלי, אבל מכיר את הקבוצה, אז אולי יצליח להסתדר. זאת צריכה להיות עונה של בנייה מחדש במקלארן והיחס של הנהגים צריך להיות בהתאם.

 

רייסינג פוינט מרצדס

סטרול האבא לקח את הכסף שלו מויליאמס וקנה לבן שלו את פורס אינדיה. המציאות כמובן שאינה פשוטה כל כך, אבל ללא ספק יש בעל בית חדש. הבא נזכור שמדובר בקבוצה שלאורך השנים האחרונות היוותה את התמורה הטובה ביותר לכל דולר שהושקע בתקציבה. כולם בקבוצה מקווים שהיכולת הזאת להוציא את המקסימום מהתקציב המוגבל, נשארה ולא תיעלם בדיוק כאשר סוף סוף יש בסיס פיננסי יציב. המכונית של הקבוצה לא נראתה מרשימה במבחני טרום העונה, כנראה בשל חוסר היכולת להשקיע בשנה שעברה בתכנון לעונה הזאת. האם הקבוצה תצליח לתקן זאת? אני מהמר שכן, אבל ייקח זמן.

 

בחזית הנהגים יש לנו את פרז שהוא סחורה מוכרת. נהג עם מומחיות בתחום שימור ביצועי הצמיגים, שפורע קבלות במירוצים. לאנס סטרול הוא הבן של הבעלים. עד כמה יוכיח את עצמו כנהג בניגוד לבדיחה שרבים ברשת אוהבים לעשות ממנו? אינני יודע. מה שבטוח הוא שיש לו יכולות. הוא בפורמולה 1 לא רק בגלל הכסף. הוא לא ורשטאפן או לקלר אבל הוא גם לא מסוכן לסובבים אותו. עיקר הכעס כלפיו הוא בגלל שנהג מעולה כמו אוקון מצוי בשבתון, אבל זו לא אשמתו.

 

מקס ורסטפן
מקס ורסטפן
כריסטיאן הורנר, רדבול
כריסטיאן הורנר, רדבול

אלפא רומיאו פרארי

סאובר הייתה בהפרש ניכר הקבוצה המשתפרת של שנה שעברה. זוכרים אותם בתחתית בעונת 2017? שינוי ההנהלה והבעלות אפשרו להפוך את הקבוצה לעוד בת חסות של פרארי, והמיתוג של אלפא רומיאו הושלם השנה, אבל הקבוצה חזרה להיות כוח אמיתי על המסלול. במבחני טרום העונה הביצועים היו לא רעים, למרות שהקבוצה לא הצליחה להוציא מהמכונית ביצועים טובים מספיק במעבר לתרכובות הרכות יותר. המכונית הציגה את הקונספט האווירודינמי ה״קיצוני״ ביותר, לפחות מבחינת הכנף הקדמית ועתה על הקבוצה להוכיח שהם מסוגלים להוציא את הביצועים וגם לפתח את המכונית.

 

בצד של הנהגים יש לקבוצה סגל הרבה יותר מאוזן מבשנה שעברה. קימי מביא ידע וניסיון עצומים. בל נשכח שהוא גם מכיר חלק מהצוות הטכני שעבר מפרארי לסאובר בשנה שעברה. ג׳יובנצ׳י הוא גם בעל ניסיון מפרארי ואפילו על המסלול בפורמולה 1. אני חושב שהוא היה תחת לחץ עצום בשתי ההזדמנויות שניתנו לו ואילו עתה הוא מגיע למצב טוב ומגבה בהרבה. כלונגשוט, הוא יהיה הפתעת השנה.

 

טורו רוסו הונדה

האחות הקטנה של רדבול פותחת את העונה במצב לא רע. המכונית הפגינה ביצועים יפים בברצלונה והיסטורית הקבוצה חזקה בתחילת העונה ואז סובלת מחוסר פיתוח. העונה, בשל הצורך לפתח במקסימום את המנועים של הונדה, יש סיכוי שרדבול יאפשרו יותר פיתוח בטורו רוסו. מצד שני, צוות הנהגים לא מזהיר. ה״בגידה״ של ריקארדו והעונש של דן טיקטום, אילצו אל רדבול להחזיר את קוויאט ולקדם את אלכס אלבון. זה לא היה התכנון המועדף, אבל נתן לשני הנהגים הללו הזדמנות. במקרה של קוויאט אני לא יודע מה להגיד, אבל אלבון עשה רושם טוב בברצלונה.

 

ויליאמס מרצדס

הנקודה הכואבת לכל חובב מירוצים אמיתי, הוא המצב של ויליאמס. זו לא סתם רומנטיקה או חסד נעורים, אלא מדובר בקבוצה הפרטית האמיתית האחרונה. פרטית כנגד כל הסיכויים ולדעתי גם, כנגד כל היגיון. אני לא יודע מה קורה בהנהלה ובין הבעלים, אבל בעונה שעברה צצה להם הזדמנות ״לרכב על הגב של מרצדס״ לכמה שנים, במחיר של אובדן השליטה למשך תקופה זו. מחיר כבד, אבל הכרחי בכדי לשרוד את התקופה. הרווח האפשרי היה לא רק הישרדות וכסף, אלא גם טכנולוגיה ואפילו נהג מעולה כמו אוקון.

 

במקום זאת, ויליאמס בחרו להמשיך להילחם. פאדי לואו היה אמור לבנות את הקבוצה מחדש, אבל הם לא הספיקו לבנות את המכונית בזמן והקבוצה הפסידה יומיים וחצי מתוך 8 ימי המבחנים. מעבר לכך, המכונית הציגה ביצועים נחותים וגם עוררה בעיות חוקיות בעיצוב שלה, שגרמו לFIA להתערב ולדרוש שינוי. פאדי לואו יצא לחופשה מסיבות אישיות ולא ברור מי יתפוס פיקוד על המצב הקשה הזה.

 

מבחינת הנהגים ויליאמס תוכל להסתמך על הניסיון של קוביצה (היה נהג המבחן בשנה שעברה), אבל עם כל היופי של חזרתו לפורמולה 1 לאחר תאונת הראלי שלו, אינני בטוח עד כמה הוא באמת מסוגל להיות נהג מוביל. ג׳ורג׳ ראסל הוא לדעתי הרוקי המבטיח ביותר אבל נכנס לסיטואציה הגרועה ביותר האפשרית. אני חושש לעתידו בפורמולה 1 עוד לפני שעשה מירוץ אחד.

 

ההימור שלי

פרארי ופטל יעשו זאת השנה. האוהד שבי זועק כנגד ״העין הרעה״, אבל חייבים להגיד שלקבוצה יש את הבסיס והאמצעים והסתברותית הם אמורים להצליח מתי שהוא. בברצלונה פרארי נראו מצויין ולמרות שהמילטון היה מהיר בדיוק כמו פטל, למעשה ההקפה המרשימה ביותר של סבסטיאן הייתה בכלל הקפה איטית יותר שביצע על תרכובת קשה יותר, שב״תיקון״ להבדלי המהירות בין התרכובות, הייתה מאפשרת לפרארי לרדת מתחת לזמן של 1:16. גם הסטינטים הארוכים של פרארי היו החזקים ביותר ויחד עם התחושות שעולות מהקבוצה, יהיה שם כיף העונה!

איך עוקבים אחרינו:

https://www.facebook.com/carworld5/

 פייסבוק

https://www.instagram.com/sport5_car/

אינסטגרם

https://twitter.com/car_world5

טוויטר

 

https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=7266&docID=299634&lang=HE

חדש: "עולם הרכב" מעכשיו גם בוואטספ שלכם!

 

 

הוסף תגובה