דעה: הסגידה לטסלה חלולה כמו החרטום שלה

מה יש לי נגד טסלה מודל 3? כלום. מכונית טובה. פעם היו מכוניות פחות טובות וחלקן היו אפילו גרועות. אבל היום כל המכוניות הן לכל הפחות "טובות". מה שקצת משעמם. עם יד על הלב,  אין לי שום דבר נגד אף מכונית באשר היא ולא משנה לי מוצאה העדתי ואיזו מערכת הנעה יש לה. בוודאי שאין לי כלום כנגד מכונית שמאיצה כמו אופנוע-ספורט. הביקורת שלי היא כנגד התרבות או תת-התרבות שמתפתחת סביב חפצי-הייטק וגאדג'טים חלולים. ובאמת שרק במקרה, ה"שליח" כאן של התופעה הזו הוא רכב חשמלי. 

מה רע בחלום המוטורי הלאומי החדש? שום דבר. מכונית חשמלית, לכאורה "נקייה" מזיהום וידידותית לסביבה, עם יחס כוח-סוס לשקל חסר תחרות וביצועי תאוצה מסחררים, עם עלויות "תדלוק" נמוכות עד אפסיות, אפילו די יפה כל עוד לא מביטים בה מאחור (אבל היי, זה עניין של טעם) והיי בפעם השנייה – היא היפר-פופולרית למרות שהיא לא קרוסאובר! רק זה כבר עומד לזכותה לטעמי. יכולתי לנסות לנמק מנקודת המבט הטכנית של עיתונאי-רכב (לשעבר) ולהתקטנן על היעדר כל בדל של תחושות (בוודאי ביחס לרמת הביצועים בזינוק בגרנד-פרי הרמזורים), להתדיין על הנדסת אנוש בעייתית, ללגלג על סיפורים מסמרי שיער שמתפרסמים ברשת וחושפים יחס מחפיר של היצרן לעובדיו וללקוחותיו, בקרת איכויות הרכבה וגימור ברמה שהייתה מביישת סוסיתא, ורמת שירות שערורייתית גם בחו"ל, בוודאי ביחס למחיר הרכישה הלא זול אבסולוטית. אבל לא.

ככה קונים מכונית חדשה?!
אבל אני מסתכל על תופעת הסגידה לטסלה בישראל מהצד הצרכני והתרבותי. שנת 2021 הביאה אלינו את המודל 3, דגם הכניסה של טסלה, הראשון (ובינתים היחיד) של היצרן שמשווק בישראל. יצרן שהחל לייצר מכוניות חשמליות רק לפני 10 שנים וכבר היום שוויו הוא הגבוה בתעשיית הרכב. יותר מ-7,000 ישראלים הביעו השנה אמון מוחלט במותג שעד כה לא הכירו כלל למעט מסיפורים, אבל ברגע שנפתחה רשימת ההזמנות – הסתערו עליו באמוק וחתמו על הזמנה בסכומים שמגיעים עד כ-220,000 שקלים (מחיר ממוצע בין הסטנדרט לפרפורמנס), מבלי שראו את המכונית בעיניים, מבלי שנגעו בה, מבלי שישבו בה, שלא לדבר על נסיעת מבחן/התרשמות שפשוט אין.

נוח? לא נוח? זוג נעלים ב-100 שקל מדוכן בשוק הם לא יקנו בלי למדוד אותן קודם ומכונית? ועוד כזו ב-300,000 שקל מיצרן, שלהבדיל מיבואני הרכב ה"רגילים" כולל כאלה שמוכרים לנו גם מכוניות חשמליות, אין לו יבואן, אין לו מוסך שירות, אין לו מחסן חלפים. אפילו אתר/מתקן מסירה אין לו! רכשת מכונית ממותג -פרימיום ב-220,000 שקל? מזל טוב! אחרי שהמתנת למכונית בין חצי שנה לשמונה חודשים, אתה מוזמן להגיע לאוהל מצ'וקמק בבונדד של טסלה בנמל אשדוד, הליך שמזכיר את ההתחיילות באוהל השלישות במילואים, מקשקשים חתימה, "האוטו שלך שם, יאללה ביי" – וכולם מחייכים ומרוצים כאילו זה עתה זכו בלוטו.

ומאותו רגע – הם חיים בסרט הזוי משלהם. פוסטים בפייסבוק, סרטונים בטיקטוק בסגנון "איך הטסלה חוסכת לי בהוצאות בדלק" (אתה באמת גאון של אמא, קנית מכונית ב-220,000 שקל כדי לחסוך בהוצאות. בוא'נה, כולי התפעלות), ושאר חינטרושים שמזכירים את כיתה ד'. הם מתנהגים כמו ילדים בחנות צעצועים, מתרפקים על מכונית שהיא בעצם אייפד מתנייע.  ואיך היא נוסעת? זה ממש לא מעניין אף אחד. בעיקר לא את רובם המוחלט. האם ידעתם שבמהלך 2021, טסלה מודל 3 היא דגם הרכב הספציפי שהיה מעורב בהכי הרבה תאונות? חלק ניכר מאותן תאונות מתרחש כאשר חלק מ"נהגי" הטסלות, אשכרה ניסו לאמת את נתוני הביצועים הסנסציוניים, מצאו את עצמם מאבדים שליטה ומתנגשים במישהו או משהו - כי הם לא חוו מעולם תאוצות כאלה בשקט מוחלט שגורם להם לאבד אוריינטציה, מה יהיה כשתגיע המודל S פלייד שמאיצה ל-100 קמ"ש בפחות מ-2 שניות? עוד הרבה יותר תאונות. ברצינות.

תצוגה מרשימה
הם מתפעלים מאוד מהמסך שלה – זה שבכל רגע נתון דואג להסיח את מבטו ודעתו של הנהג מהכביש – באמצעות אפליקציות ומשחקים וצלילי פלוצים מה-זה-מגניבים, באמצעות עדכוני התוכנה אונליין משל היה זה טלפון סלולרי. נהיגה? את מי זה מעניין בכלל. הם ממתינים בקוצר רוח לרגולציות שסוף-סוף יתירו לטסלה לנהוג את עצמה בעצמה ללא התערבות נהג אנושי דרך מערכת ה"אוטו-פיילוט" ושלא יבלבלו להם את המוח עם נהיגה. הקהל של טסלה אינו חובב הגה, בלשון המעטה. מעריצי הטסלה מתאספים בקבוצות בפייסבוק ובאינסטגרם שם הם עוסקים בליטוף עצמי ובסגידה עיוורת 24/7 ואוי למי שיעיז להביע דעה אחרת או להזכיר להם את שלל סיפורי האיכות והשירות – מיד יתנפלו עליו בשצף-קצף, ינעצו בו שיפודים מלובנים ויאכלו אותו חי.

גם אנחנו לא נתעכב על סיפור עשרות הטסלות שהושבתו בישראל בקיץ האחרון בגלל תקלה במערכת המיזוג וחסרונה של פאקינג-צינורית להחלפה. נציין רק שאף מותג אחר, אף יבואן רכב ותיק ומוכר, לא היה יוצא מדבר כזה נקי, "חלק כמו שומן" כפי שטסלה יצאה – מה שמעורר תהיות רציניות, מדוע יבואני רכב אחרים בישראל כפופים לחוקים שמחייבים אותם להחזיק מחסן חלפים מרכזי ובו מלאי שכולל כל בורג שקיים באוטו למשך 7 שנים תמימות לפחות - ורק טסלה פטורה מהחובה הזו? למה כל יבואן מחוייב במוסך שירות מרכזי מורשה אחד לפחות, ורק טסלה מקבלת אישור לבצע טיפולים ב"בית הלקוח" באמצעות ניידת שירות? בגלל שטסלה משווקת ישירות ע"י היצרן ולא ע"י יבואן/דילר מקומי? סתם, תהייה.

סחר מכר
ואם זה לא מספיק, הנה עוד תופעה הזויה שהולכת ומתפתחת סביב הטסלה (לא רק, אבל זה בולט במיוחד בטסלה) והיא תופעת הספסרות במכוניות - תוצאה של ביקוש מטורף וזמני אספקה ארוכים בעקבות הקורונה, משבר השבבים וכו' – בעלי טסלות שנהגו בהן חודשים ספורים בלבד, בהם חלקן גמעו כבר 15-20 אלפי ק"מ - ככה זה כשה"תדלוק" בחשמל כמעט בחינם (נכון להיום עדיין חינם אין כסף בעמדות הסופרצ'רג'ר של טסלה) – נוסעים במכונית בלי הפסקה ובלי חשבון. גם למכולת במרחק 200 מטר מהבית. למי שמוטרד מהתגברות הפקקים ואז פתאום מעמידים אותן למכירה. הם דורשים – ומקבלים מיד – סכומים גבוהים בהרבה ממחירה של טסלה חדשה מהחנות! מה שנקרא, "מכה יפה".

ומי מהם שיש לו מספיק סבלנות ומזומן נזיל פנוי - כבר הזמין ושילם מראש עבור טסלה נוספת, אותה ימכור שוב ברווח ניכר, לעתים עוד לפני שקיבל אותה (מה שנקרא "העברת זכות". היבואנים לא מתים על זה, אבל זה קורה והרבה), לא לפני ששוב הזמין אחת חדשה וחוזר חלילה. כמו התופעה שהתפתחה סביב טויוטה לנדקרוזר (שגם הוא כבר מזמן לא כלי-רכב אלא סוג של מניה, אפיק-השקעה מניב), גם הטסלה הופכת את בעליה לסוחר-רכב בפוטנציה. זה כבר לא קוריוז אלא מציאות. כל עוד זה חוקי ומותר, קשה לבוא בטענה, במיוחד אם שני הדגמים הללו – טסלה 3 וטויוטה לנדקרוזר, מעניינים לי את ה...., ורכישתם אינה עומדת וכנראה גם לעולם לא תעמוד על הפרק מבחינתי. אבל שוב – סתם, תהייה. כי כמו הפלוצים, זה אמנם קצת מסריח אבל באמת כשר לחלוטין.

מה שהיה כבר לא יהיה
זו היתה השנה של טסלה. מוצר חשמל אוטומוטיבי שמסמל יותר מכל את חיסולה של המכונית האמתית כפי שהכרנו וחלקנו גם אהב – המכונית כמושא לתשוקה ולתרבות – תרבות-נהיגה שמעולם לא הייתה לנו, במדינה ש"תרבות" היא מונח שזר לה, כמעט מילה גסה. עדיין יש בישראל לא מעט חובבי נהיגה אמתיים שאהבו, אוהבים ויאהבו לנהוג במכוניות שמדברות לנהג – והנה הגיעה מכונית חשמלית שלמרות שהיא מאיצה ל-100 קמ"ש ב-3 שניות, יותר מהכל היא מנותקת, מנתקת ומבטלת את חוויית הנהיגה כפי שאהבנו, ומהווה סמל לתקופה חדשה, מנוכרת, כזו שבה בני נוער שהגיעו לגיל שאפשר להתחיל, כבר לא ממהרים לסמן V על רישיון נהיגה, כי את מי זה מעניין.

הטסלה מסמלת את הפניית הגב למכוניות ולחוויית הנהיגה – יש בה רק סגידה לגאדג'טים שכולם זהים-לבנים-פלסטיים כמו חיילים-רובוטים במסדר, "מכוניות" חרישיות ללא צליל, נטולות-פידבק, חסרות-תחושה, מנוטרלות-רגש ואטומות-אופי, שההגה שלהן מחובר לכלום, והכל בהן זה מסך ואפליקציה. את הקור והניכור שלה שוברת הטסלה באמצעות... פלוצים! גיחי-גיחי.

עולם הרכב השתנה באחת. רוני אהרנוביץ ז"ל, מייסד עיתונות הרכב בישראל שהלך מאיתנו לא מכבר, קרא למכוניות החשמליות "מוצרי חשמל" ואהב לצטט את ג'רמי קלרקסון יבדל"א, עיתונאי-רכב בריטי ומגיש לשעבר בתכנית רכב אגדית ב-BBC שהפך לסלב, שפסק ש"מוצרי חשמל אינם מכוניות". למרות שעל פי אהרנוביץ' וקלרקסון היא "מוצר-חשמל", כשהגיעה הטסלה לישראל אני כל כך רציתי להיות מופתע לטובה ולקרוא לה "מכונית", כפי שאני קורא למכוניות אמתיות שראויות לזה – אבל לאכזבתי היא לא מכונית, היא סתם אמצעי תחבורה שמשנע אנשים ממקום למקום ותו לא. והיא כזו לא כי היא מכונית גרועה חלילה (והיא ממש לא גרועה, להיפך. כלומר, היא ממש בסדר כל עוד אינה סובלת מתקלות ולא נדרשתם לשירות המחפיר), אלא כי לנוכח התופעות הסוציו-פסיכולוגיות שמתרחשות סביבה ולנוכח קהל המעריצים שלה שהוא הכי לא אוהב-מכוניות שאפשר, נראה לי שהכינוי המחמיא שהיא הכי ראויה לו הוא "אנטי-מכונית".

העולם שייך לאינסטוש
אז כן, היא יכולה להאיץ למאה ב-3.3 שניות. אבל האצות כאלה מכלות את הסוללה בקצב מבהיל. אפילו כתבי הרכב "בוחנים" את ה"מכוניות" החשמליות רק על פי פרמטר אחד ויחיד – טווח נסיעה בין טעינות. האם החשמליות יגיעו לאילת? כן, בתנאי שתנהגו בהן, אפעס במתינות. ואז למי אכפת מתאוצה ל-100 ב-3.3 שניות? ואיפה תימצא עמדת טעינה מהירה תקינה שעדיין טוענת בקצב המובטח ו/או שעדיין לא הושחתה על ידי ונדליסטים? וואלה, לא יודעים. מאמינים שיהיה בסדר. איך נוסעת? לא חשוב. האם נוחה? לא מעניין. איך מתנהגת? תעזוב אותי באמאש'ך. ומה עם הנאה מפעולת הנהיגה? פחחחח, זה לא משני ולא שולי, ואפילו כבר לא לא-חשוב - זה פשוט לא. את מי זה מעניין ברכב חשמלי בכלל ובטסלה בפרט. ה"חווייה" שלה טמונה בתדמית ההייטקסית, בגודל המסך, בעדכוני התוכנה אונליין, בפתיחת תא הכפפות והדלתות דרך אפליקציה, בדאחקת הפלוצים. כמה עצוב, אבל שוב ושוב זו האסוציאציה הראשונה שעולה לי שוב ושוב כשאני שומע את המילה "טסלה" – הפלוצים, ברוכים הבאים לעתיד.