האיחוד האירופי אסר מכירת רכבי בערה

התקנה תכנס לתוקף ב-2035; ניצחון קטן לגרמניה שהשיגה אישורים למכירת רכבים חדשים מונעים ביו-דלקים

ניר בן טובים
Getting your Trinity Audio player ready...
(צילום: Getty)
(צילום: Getty)
שנה גודל פונט א א א א

האיחוד האירופי הצביע כמעט פה אחד על איסור מכירת מכוניות חדשות עם מנועי בערה החל בשנת 2035, כך מדווחת סוכנות הידיעות 'רויטרס'. זאת כאמור, במסגרת המאבק הכלל עולמי להפחית את פליטת המזהמים מכלי רכב שמהוו 25% מכלל זיהום האוויר באירופה. האישור ניתן על ידי 27 שרי אנרגיה שמייצגים את המדינות החברות באיחוד.  

בתוך כך, נצחון קטן, אך אסטרטגי נרשם לגרמניה שהפעילה לאורך שבועות ארוכים מכבש לחצים על מקבלי ההחלטות בצמרת האיחוד לאפשר מכירת רכבים עם ביו-דלקים ולא לסתום את הגולל על השימוש בדיזל באופן מוחלט. החלטה זו, למעשה, מגדילה מאוד את סיכוייו של מנוע הבערה לשרוד מעבר לשנת היישום הראשונה. פולין גם התנגדה לאיסור מכירת רכבי בערה, ונציגים של איטליה ורומניה נעדרו כאקט של מחאה מהצבעת האיחוד על החוק.

על פי הנוסח שאושר, החוק החדש של האיחוד האירופי דורש שכל מכונית (חדשה) שתמכר החל ב-2035 לא תפלוט מזהמים בכלל, וכי עד שנת 2030, תופחת רמת ה-C02 ב-55% בהשוואה לנתונים שהוצגו לאיחוד בשנת 2021. גרמניה הביעה התנגדות נחרצת לאיסור על השימוש הגורף בדלקים, ולכן התעקשה לנסח מסלול מקביל שבו ניתן יהיה למכור מכוניות חדשות גם אחרי 2035 עם ביו-דלק, אם כי שיטה זו כלל אינה נפוצה בחלקים נרחבים ביבשת ובטח לא מחוצה לה. "אני חושב שזה פותח את הדלת לרכישת רכבים נקיים ולא מזהמים - ובעיקר גם לא יקרים", אומר שר התחבורה הגרמני וולקר.

ישנם מותגים כמו פרארי ופורשה שתמכו בהצעה הגרמנית מתוך חשש לגיטימי שהמעבר לחשמל - ובמיוחד הדהירה לסוללות, יקלקלו את האיזון הדינמי של מכוניות הספורט, בעוד יצרנים כמו פולקסווגן, מרצדס ופורד רואים בחשמל את הדרך היחידה קדימה - ולא מתכוונים לעסוק בשיטות אחרות. 

היו קולות מחאה נגד ההתערבות של גרמניה במסגרת החוקים ממש ברגע האחרון; נציגי ממשלת ספרד למשל אמרו בדיון כי מדובר בתקנה "לא הוגנת", משום שלדבריהם ביו-דלק אינו זול לשימוש או ייצור כפי שמציגה אותו גרמניה ולכן לא ניתן יהיה להפוך אותו למשהו עממי. ביו דיזל ודלקים סינתטטים משתמשים בשמן שמקורו מהחי או מהצומח, ולכן נחשבים למזהם במידה פחותה מאוד ביחס לבנזין או דיזל רגיל, כלומר רף הרעילות שלו לסביבה נמוך בשיעור חד. מצד שני, כפי שנאמר תהליך הפקתו יקר מאוד. 

אחת הבעיות שגרמניה תצטרך לפתור (מחויבת לשרטט קווי יסוד לביו דלקים עד סוף 2024), היא איך באמת ליצור מערכת טכנולוגית להפקת ביו דלק תמורת מחירים נגישים למי שיבחר שלא לרכוש רכב חשמלי - וכיצד לפקח עליה שלא תהיה מעין אלטרנטיבה רק לעשירים. בשלב זה, עוד נותרו הרבה סימני שאלה לגבי ההסתייגות של גרמניה, ונראה שבאיחוד האירופי לא לגמרי שלמים עם הפשרה הגרמנית.