אם הייתם תלמידים של האקדמיה בשנות ה-80 או ה-90 סביר שבין ההרצאות לסימינירון איבדתם גם לא מעט זמן במוסכים. מכוניות "תפרנים" שנועדו לשרת את הסטודנט הממוצע היו פעם בור בלי תחתית, לא משנה מוצאן וגם אחזקה קפדנית לא תמיד מנעה את גסיסתן. ואולם, בעשור וחצי האחרון חל שיפור באמינות המכוניות הקטנות וכיום ניתן להצטייד ברכב קטן שלא נכנע לכל שבר בכביש או לחום הישראלי. מצד שני, דווקא אותן מכוניות קטנות אינן זולות כל כך, ולכן מלכתחילה צריך לגייס סכום כסף לא קטן.
אז אם אין לך אבא עשיר, לרוב, לא קל להיות סטודנט בישראל. אתה נדרש לקפץ בין הלימודים, העבודה, חיי החברה ולרדוף אחרי הזנב של עצמך במטרה לממן את שכר הדירה, הוצאות הלימוד וכו'. לתוך רשימת ההוצאות הזו צריך להוסיף גם את רכיב התחבורה. הוא יכול היה להיסתכם ב-200 שקלים לחודש, אך במציאות בה התחבורה הציבורית בישראל מקרטעת, לסטודנטים שמתגוררים במרחק שאינו מאפשר רכיבה על אופניים חשמליים, רכישת רכב היא בגדר חובה. עדות לכך נמצא גם בנתונים בשטח: על פי נתוני אור ירוק, 77% מהסטודנטים לא מגיעים ללימודים בתחבורה ציבורית, כאשר מחצית מהם – עושים שימוש ברכב פרטי. עד כמה מכבידה ההוצאה הזו על תזרים המזומנים של סטודנט ממוצע? בואו נבדוק.
לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, בחנו כמה עולה להחזיק בישראל, או "רכב של סטודנטים". לצורך כך, הנחנו את חברת 'חשב רכב' לבצע עבורנו תחשיב לבחינת מכלול ההוצאות החודשיות שכרוכות באחזקת רכב טיפוסי בנפח 1,000 סמ"ק, משומש כמובן, בסכום של 33,500 שקלים. ובכמה תסתכם אחזקת רכב בנפח 1,300 סמ"ק שעלותו 58,000 שקלים? יותר מכפי שאתם משערים.
נתחיל בעלות האחזקה של הרכב היקר יותר: ירידת הערך החודשית הממוצעת עומדת על 574 שקלים. לכך יש להוסיף עוד 291 שקלים לצורך מימון ביטוח חובה ומקיף ו-112 שקלים לטובת אגרת רישוי שנתית. סעיף התיקונים והחלפים מסתכם על פי נתוני חשב רכב ב-294 שקלים. הוצאה בגין החלפת צמיגים תגרע מחשבון הבנק עוד 40 שקלים. כל הטוב הזה מסתכם ב-1,311 שקלים, למעט דלק, שבחישוב של 12,000 קילומטרים בשנה, עומד על 489 שקלים. סה"כ 1,800 שקלים בחודש – כשליש משכר המינימום בישראל, או במילים אחרות 60 שקלים ליום.
בכמה תסתכם העלות לאחזקת רכב טיפוסי בנפח 1,000 סמ"ק? 1,555 שקלים בחודש. החזר ההון (ירידת הערך) נערם לכדי 511 שקלים. סעיף הביטוחים מסתכם ב-210 שקלים. תוסיפו לכך 266 שקלים בגין תיקונים, ועוד 424 שקלים לרכישת בנזין. סה"כ כולל בלאי צמיגים ועץ ריח: 51 שקלים ביום.
צריך כמובן לסייג ולומר שאי אפשר להתחשב בכל הפרמטרים החיוניים כיום לנהגים. רכב "סטודנטים" משנת 2002 במחיר של 9,000 שקלים לא יכול לעמוד ברמת הבטיחות של רכב מודרני שצעיר ממנו ב-5 או 8 שנים. כמו כן, קשה יותר למצוא מכונית משומשת "מבוגרת" שתפגין אמינות לאורך זמן, כך שייתכן וההוצאה הראשונית תהיה נמוכה וכדאית ("מציאה"), אבל לאחר מכן היא עשויה לגבות מחיר כבד במוסכים ולמעשה להפוך את חייו של הסטודנט לסיוט ולפגוע לו בשגרת הלימודים.
אז מה עושים? לא באופן חד משמעי, אבל מבחינת העובדות בשוק המשומשות, מכונית יפנית או קוריאנית בת למעלה מעשר שנים תהיה אופציה נבונה יותר עבור סטודנטים שאין להם יותר מדי זמן או כסף. אבל אם אתם רוצים בכל זאת משהו ייחודי ל-3-4 שנים וכן מוכנים להתפשר על אמינות כדי לחוות נהיגה או נוחות ברמה גבוהה יותר אז לא חסרות אלטרנטיבות מסוגננות שם בחוץ, קטנות או גדלות ובמחירים די מצחיקים. במילים אחרות, כל רכב שנמצא על הכוונת שלכם בידקו אותו היטב ובידקו פעמיים.