הם מספרים לכם שהגודל לא קובע. ההדיוטות שקוראים את הפרסומים על תוצאות מבחן הריסוק מסיקים שהמשמעות של כוכב אחד במבחן היא שג'יפ רנגלרJL הוא מלכודת מוות של ממש. במציאות? המאסה מנצחת. לא תמיד אבל כן, כמעט תמיד. אלא אם מביאים דוגמאות קיצוניות של מכוניות מהעבר הרחוק. בפועל, מכוניות לא מתנגשות בקירות אלא זו בזו ואתם ממש לא רוצים שהרנגלר JL ששוקל 2 טון וקצת יתנגש בכם חזיתית כשאתם יושבים במשפחתית/סופר מיני שלכם, שהיא מכונית קטנה וקלה ממנו בהרבה, גם אם היא מודרנית ובעלת ציון של 5 כוכבים, כי סביר להניח שהמאסה של הרנגלר ושילדת הסולם המסיבית שלו יקרעו לגזרים את המכונית שלכם וכנראה גם אתכם. לא פחות.
רוצים דוגמה אקטואלית? לא רנגלר, אבל אם תלכו חודש אחורה לתאונה החזיתית המחרידה בכביש 90, בין טויוטה לנדקרוזר 120 (דגם לא חדש וגם לא עדכני בכל מה שקשור לבטיחות. בעל מבנה כללי, מרכז כובד ומאסה דומים לג'יפ רנגלר) לבין רכב קטן וקל ממנו (רנו/דאצ'יה לוגאן MCV שגם היא מכונית לא עדכנית מבחינת מפרט בטיחות) התוצאה: רכב השטח הגדול והכבד פשוט השמיד, אין מילה אחרת לתאר זאת - את מכונית הנוסעים הקטנה והקלה ממנו. ברכב השטח שני פצועים שפתחו את הדלתות ויצאו ממנו על רגליהם, במכונית הנוסעים 8 הרוגים. זה מבחן הריסוק מהחיים האמיתיים, לא מהמעבדה הסטרילית של ENCAP. במציאות, בובות-הניסוי עשויות בשר ודם - בשניה אחת היו חיות ונושמות ובשנייה הבאה כבר לא. עם יד על הלב – באיזה רכב אתם מעדיפים לשבת בזמן תאונה חזיתית?
צפו במבחן הריסוק של הרנגלר החדש:
לחיי הטַהֲרָנִים
רכבי שטח טהורים כמו הרנגלר לא מתחלפים חדשות לבקרים כמו דגמי מכוניות כביש. אם לא נספור מתיחות פנים קלות, אורך חיי כל דגם שכזה עד שיוחלף במודרני ממנו הוא לפחות 10 שנים (הדור האחרון של סוזוקי ג'ימני נמכר כמעט ללא שינוי במשך 20 שנה. לנדרובר דיפנדר מעל ל-30 שנה, מרצדס G קלאס שמר על הקונספט המקורי שלו כמעט 40 שנה) ועל כן כמות השינויים, השיפורים והשדרוגים שכל דור חדש של ג'יפ שיוצא לשוק מביא עימו ביחס לקודמו, היא לא פחות ממדהימה. במקרה של רנגלרJL , הוא עבר מקצה שיפורים מקיף ומשמעותי ביותר בכל מה שקשור ל"בטן הרכה" של רכבי השטח - התנהגות כביש.
כמובן מבלי לאיים עדיין על מכוניות כביש טהורות, היצרן הצליח לשפר את הנושא הבעייתי הזה מבלי לגרוע מיכולות השטח הגבוהות – אבל זהו עדיין כלי רכב שבנוי לפי מתכון האולד-סקול הישן והטוב - הטוב לשטח הכוונה: שילדת סולם ושני סרנים חיים שהם ללא ספק הדבר הנכון לצרכי עבירות קשה, אבל גם אחרי כל השדרוגים, עדיין מקבל ציון "עובר" בלבד במחלקת התנהגות הכביש, איכות ההיגוי והיכולת לבצע שינויי כיוון מהירים. המרכב והשילדה הנפרדים מצטיינים בגמישות בעבודת שטח, אבל מצד שני חסרים את הקשיחות הנדרשת בנהיגה דינמית על כבישים מפותלים ומצד שלישי לא יודעים לספוג אנרגיה במבחן הריסוק המדמה תאונה ומעבירים אותה הלאה, היישר לגופן של בובות הניסוי – או שלנו.
במקרה הייחודי של כל דגמי הרנגלר, נוספים גם פיצ'רים מסורתיים ייחודיים לו שאינם מאפיינים יצרנים מתחרים: אפשרות לפירוק מהיר של הגג והדלתות + קיפול מסגרת החלון הקדמית. קהל לקוחותיו הנאמן של הרנגלר לא מוכן לוותר עליהם ובצדק גמור - אלה הפיצ'רים המענגים שמגדירים את הרנגלר כרכב לכיף נטו ומבדילים אותו מכל החיקויים שצצו סביבו לאורך השנים. אבל בהחלט באים על חשבון קשיחות המרכב ועמידות הרצפה בפני עיוותים בתאונה חזיתית ו/או בתאונת צד. מצד שני, ג'יפ רנגלר יהיה ככל הנראה אחד מכלי הרכב הסטנדרטיים היותר בטוחים במקרה של התהפכות, מפני שהוא מצוייד בכלוב התהפכות פנימי 6 נקודות מלא, כולל קשת קדמית מסיבית שלא היתה באף Jeep סדרתי לפניו (אלא רק כחלק משיפורי אפטרמרקט). והתהפכויות בשטח הן חזיון נפוץ הרבה יותר מאשר על כביש. אבל אופס, לרגע שכחתי, ב-ENCAP לא בוחנים עמידות בהתהפכות...
צפו במבחן לג'יפ רנגלר החדש:
אבזור בטיחותי - האמ-אמא של המפריע!
בעידן בו 6, 7, 8, 9 ו-10 כריות אוויר הופכות לסטנדרט בתעשיה, הרנגלר מצויד ב-4 כריות אוויר בלבד. מביך. אבל זה אילוץ שנובע בדיוק מכל אותם פיצ'רים שהוזכרו קודם: האפשרות להסיר את הגג והדלתות ולקפל מסגרת חלון קדמי מונעים, טכנית, התקנת יותר מארבע כריות. הציון ירד עוד גם בשל היעדר מערכות עזר אקטיביות. חלק מהמערכות הללו דווקא נמצאות בדגם "סהרה" היקר המיובא לישראל.
אין חולק כמובן שמערכות כאלה במכונית כביש הן יתרון. אבל מה ברכב שטח? מנסיון, בנהיגת שטח זה לא רק מפריע, זה האמ-אמא של המפריע! תנסו לתמרן באמצע טיפוס תלול בין מכשולים כאשר המערכת מזהה סלע או ענף של שיח במרחק כמה עשרות ס"מ כ"מכשול מסוכן" ובולמת אתכם באלימות בדיוק בסיטואציה שבה חשוב לכם לשמור על מומנטום ולא לעצור!
ברכב שמתוכנן לעבוד בשטח, אין מקום להתערבויות כפויות שכאלה, שלא הייתי מהסס להגדירן כמטרד של ממש אם לא סיכון ממשי. ברור שניתן לכבות מערכות כאלה בלחיצת כפתור או לגרום להן להתנתק אוטומטית בזמן שילוב למצב LOW, בדומה למערכת ה-ESP, אבל צריך לזכור גם להפעיל בחזרה כשחוזרים לכביש. עניין של הרגל. כאן אני מצפה מהיצרנים להפוך את המערכות הללו לברירת מחדל של הרכב, בדומה למערכות ESP ו-START STOP. ולהעביר את תפעולן – כיבוי והפעלה, לכפתור גדול וברור בממשק אחיד שייקבע על פי תקן נוקשה וייכפה על היצרנים באמצעות רגולציה, ולא לקבור אותן בנבכי תתי התפריטים המורכבים של מערכות המולטימדיה.
וולוג
ג'יפ רנגלר בישראל: