בית המשפט העליון: נהג שיכור זכאי לכיסוי ביטוחי

נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא תופעה חמורה, שגבתה במהלך השנים מאות קורבנות. אין חולק כי מדובר על עבירה בעלת פונטציאל קטלני, וכי יש למצות את הדין עם הנהגים חסרי האחריות. אולם האם יש מקום להענישם גם באמצעות שלילית הכיסוי הביטוחי? האם לדוגמא חייל בן 19 שנטל את הרכב מהוריו בסוף השבוע ופגע במרצדס 500 חדשה וגרם לה לטולטאלוס, צריך לשעבד את עשרות השנים הבאות על מנת לשלם לבעליה כמעט מיליון שקל? והרי לשם מה הוא רכש ביטוח? אומנם, החוק אינו מקנה לחברת הביטוח את האפשרות להעניש הלכה למעשה נהגים, אולם הוא מאפשר להן להעלות טענות באשר לאי עמידה בתנאי הפוליסה. וכך, במשך שנים התנערו החברות מאחריותן תוך שהן מבהירות כי בתאונה במצב שכרות יש " אשם תורם" לתאונה או לחילופין, כי בעצם בחירתו לנהוג בשכרות, הרי שהוא גרם לתאונה במתכוון – מצב ששולל למעשה את זכותו לקבל כיסוי ביטוחי.

נזק מצטבר
במקרה שהגיע לבית המשפט העליון, רכבו של מבוטח פגע ברכב אחר וכתוצאה מכך נפגעו שורה של כלי רכב נוספים. לאחר חקירה שנערכה הוברר כי הנהג היה תחת השפעת אלכוהול ואף הורשע בתיק תעבורה בעבירה זו כמו גם באי שמירת מרחק. בעקבות התאונה, בעלי הרכבים שניזוקו הגישו תביעה הן כנגד הנהג והן כנגד חברת הביטוח שלו אולם זו התנערה מאחריותה למתן כיסוי ביטוחי לנהג.

אחת מהטענות המרכזיות של חברת הביטוח היתה כי לנהג יש אשם תורם, כלומר שאשמתו לתאונה מקטינה באופן יחסי את אחריותו ומשכך עליהן לשלם פיצויים מופחתים. על פניו, יש היגיון היות ולמצב השכרות יש תרומה מכרעת להיווצרות התאונה. אולם יש הבדל בין היגיון צרוף לבין העובדה הבסיסית – שחובתה של חברת הביטוח להעניק כיסוי אינה מתבססת על כך, אלא על סעיפי הפוליסה. וכאמור, בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח תוך שהוא מבהיר כי אף אם קיימת אפשרות עקרונית להחלת עקרון האשם התורם בחוזה ביטוח, לא ניתן לעשות זאת ללא שקיימת לכך התייחסות מפורשת בפוליסה. וכזו – אין.

מה לגבי השפעה תחת סמים?
סעיף נוסף שקיים בפוליסת הביטוח שלכם הוא חריג שקובע כי חברת הביטוח פטורה מחובתה לפצות אתכם בגין נזק הרכוש שנגרם, במידה ויתברר כי נהגתם תחת השפעת סמים מסוכנים. ודרך אגב , גם קנאביס מוגדר בחוק כסם מסוכן. אולם האם גם אלכוהול מהווה סם מסוכן? יש שיגידו כן - מידת השפעתו על מערכת העצבים ומכך גם על כושר השיפוט בהחלט מכניסה אותו תחת ההגדרה. אולם, עפ"י עמדת בית המשפט , היות והמחוקק שקבע את תנאי הפוליסה הבסיסיים, לא כלל נהיגה תחת השפעת אלכוהול כמעשה שפוטר את חברת הביטוח מאחריותה , הרי שעליה לשלם את הפיצויים.

עילה נוספת שמכוחה ביקשו חברות הביטוח לדחות את התביעה היא העובדה הבסיסית כי אירוע תאונתי, מוגדר כאירוע בלתי צפוי אולם נהג אשר צרך אלכוהול ולאחר מכן עלה על ההגה, למעשה יצר מצב בו בשל השפעת האלכוהול על כושר נהיגתו, התאונה היא עניין צפוי וודאי. אולם גם טענה זו כמו רבות אחרות שהועלו – נדחתה.

במסגרת פסק הדין כתב השופט כי את תופעת הנהיגה בשכרות יש למגר, באמצעות חינוך והסברה ובזירה המשפטית - באמצעות אכיפת החוק, ענישה ויצירת הרתעה, אולם לא במסגרת דיני הביטוח שנועדו בין היתר לפצות צדדים שלישיים תמי לב.

יו"ר ועדת נזקי רכוש הארצית של לשכת עורכי הדין, עו"ד אסף ורשה: "מדובר בהחלטה משמעותית מבחינת שוק הביטוח וחברות הביטוח שכן מקרים רבים של תאונות נגרמות בנסיבות כאלה, ועלותן המצטברת לחברות הביטוח ולציבור מגיעה למיליונים רבים. לא מן הנמנע כי נוכח פסיקת בית המשפט, החברות ישקלו בכובד להניע מהלך של שינוי חקיקה וסעיפי הפוליסה התקנית. בנוסף, להערכתי יבחנו חברות הביטוח את הסוגיה גם בהתייחס לפוליסות רכב שאינן מוגדרות כ'פוליסה תקנית' (רכבים שאינם תחת הגדרה של פרטי ומסחרי עד 3.5 טון).