נועם יעקובסון, פולגז
פנייה 16 ואחרונה לפני המאוץ על הדרייב לקו הסיום בקטאר 2019 הייתה העתק-הדבק למאבק בין אנדראה דוביציוזו והדוקאטי לבין מארק מרקז וההונדה בעונה הקודמת. גם אז היה זה דובי שניהל את הצמיגים כשהוא מוביל את המרוץ ושולט בקצב, גם אז היה זה מרקז שרכב צמוד אליו וניסה לעקוץ בפנייה האחרונה, גם אז מרקז יוצא רחב ומתקשה להדק את הקו, וגם אז דובי בקו פנימי מעט יותר מנצח בספרינט לניצחון.
מבחני טרום העונה נטעו בנו תחושה אחרת. מאבריק ויניאלס על גבי הימאהה YZR-M1 היה המהיר ברובם. גם אלכס רינס והסוזוקי GSX-RR רמזו לנו שייאבקו גבוה. לוויניאלס המהירות של טרום העונה הספיקה לפול פוזישן. ואז זינוק גרוע, קושי בשמירה על קצב מרוץ בחלק הראשון שלו ועלייה לקצב המובילים לקראת תום המרוץ מספיקים לויניאלס למקום שביעי. רק הפער של 2.481 שניות מהמנצח יכולים להמעיט מעט את הגלולה המרה. מילא שלא לנצל את עמדת הפול להתמודד על ניצחון, אבל לסיים 1.881 שניות אחרי רוסי, לאחר שהאחרון התקשה מאוד במקצים המאוחרים בשעות הערב כשאינו מצליח לקבל אחיזה עם צניחת הטמפרטורה ועליית הלחות המדברית. רוסי, שזינק מהמקום ה-14 לאחר שסיים רביעי במקצה הדירוג המקדים, שוב כבמטה קסם מוצא דבר מה ביום המרוץ ומסיים כרוכב ימאהה המוביל. האמת, לאחר טרום העונה והפול פוזישן, ציפינו מויניאלס לחזור ובגדול כמו בפתיחת 2017. לא קרה.
אלכס רינס נכנע פעמיים לתנאי הסביבה במקצי האימון והדירוג כשהוא מתרסק בפנייה 2 - פנייה שמאלית ראשונה על צמיג קר יחסית בצדו השמאלי, לאחר ישורת ארוכה ושתי פניות ימניות. רינס מזנק עשירי ומתקדם לחוד, מוביל את המרוץ במספר נקודות, אבל משלם באחיזה של הצמיגים לקראת תום המרוץ ומסיים רביעי.
קאל קראטשלאו, רוכב קבוצת הונדה LCR ששבר את רגלו באופן חמור באימון חופשי 2 בפיליפ איילנד בעונה שעברה וכמעט סיים את הקריירה, מוצא האומץ לתת הכול על האספלט של לוסאיל. קראטשלאו מזנק שישי, וכנגד כל הסיכויים וברכיבה מרשימה מסיים על הפודיום במקום השלישי. גם בן קבוצתו, טאקאקי נאקגמי שרוכב בקבוצת אדימיצו LCR, פותח היטב את העונה כשהוא מזנק תשיעי ומסיים תשיעי.
חורחה לורנזו, בצבעי הכתום של רפסול-הונדה על גבי ה-RCV213V, מסיים במקום ה-14, ואנחנו חוששים שלורנזו סובל מתסמונת הסדק בשריון המנטלי שלו. בימאהה שום דבר לא פגם בתחושת העליונות של לורנזו גם בעונות בהן לא זכה באליפות. עונה ראשונה נוראית בדוקאטי ועונה שנייה טובה בהרבה עם ניצחונות על גבי הדוקאטי GP18 מסתיימים בפציעה בברוריים בתאילנד שמחמירה בפציעה נוספת בוולנסיה במאבק על הובלה עם מארק מרקז. מאז לורנזו מספיק לשבור את היד באימון מוטוקרוס ולהפסיד את מבחן ספאנג, לרכוב היטב במבחן בקטאר לפני כשבועיים אבל להמריא שוב בהיי-סייד נוראי באימון חופשי 2, כשגם לורנזו נכנע לטמפרטורה הצונחת וללחות המאמירה במקצי הלילה.
שני רוקים הרשימו בקטאר: חואן מיר מסיים שמיני על גבי הסוזוקי GSX-RR, כשבחלקים מסוימים של המרוץ רכב במקום הרביעי. הרוקי השני הוא פאביו קווטרארו, שמרשים בכל אימוני טרום העונה על גבי הימאהה YZR-M1 בקבוצה הכול חדשה ימאהה-פטרונאס. קווטרארו מדרג חמישי, מדומם ביציאה למקצה החימום ומסיים במקום ה-16 לאחר שזינק מהפיט-ליין. פרנקו מורבידלי על גבי הימאהה-פטרונאס השני מסיים במקום ה-11.
אפריליה וק.ט.מ מתקשים כנגד ארמדות אופנועי המפעל של דוקאטי-הונדה-ימאהה. אלייש אספרגרו לוקח את ה-RS-GP למקום העשירי כשהוא צולח היישר למקצה הדירוג הקובע Q2. אנדראה יאנונה מתקשה מעט יותר עם האפריליה ומסיים במקום ה-14. בראדלי סמית', רוכב המבחן של אפריליה, מצליח להתרסק בפנייה 1 כשהוא מתחרה כווילד קארד.
פול אספרגרו מוביל את רוכבי ק.ט.מ. יוהאן זרקו, שדורג בפול פוזישן בקטאר 2018 על גבי הימאהה YZR-M1, מתקשה להתרגל למפלצת שמסתתרת תחת הפיירינג של ה-RC16. הרושם שקיבלנו במבחן ספאנג, כאילו זרקו מתגבר על ההלם והמורא מהאופנוע, מתפוגג בקטאר. גם זרקו נכנע לאקלים ולצמיגים הקרים פעמיים בשבת, ומסיים את המרוץ במקום ה-15 עם נקודת אליפות אחת.
מה שבטוח – העונה הזו הולכת להיות מעניינת לא פחות מהקודמות לה.
פולגז - כל עולם האופנועים במרחק של קליק אחד