מפלצות לא חייבות להפחיד
דוקאטי מונסטר שוברת מוסכמות ודווקא מאוד חביבה
מפלצות. תודו שלכל אחד ואחת מכם הייתה איזה שהיא מפלצת מפחידה שרק חיכתה לרגע שתישארו בחדרכם לבד. אחת שהטילה עליכם אימה עת השמש שלחה קרניה האחרונות לפני שצללה במעמקי הים. אני זוכרת את עצמי בגיל 5, שוכבת מתחת לשמיכה רואה את הצללית של הפנים המפחידות, גוף גדול ומגושם וציפורניים ארוכות זזות קלות על קירות החדר. כל רשרוש קטן גרם לי לרוץ בצעקות ובהלה לחדר השינה של ההורים רק לגלות שקולות הנפץ של המפלצת הם קולות הנחירה שבקעו מהחדר. סירבתי לחזור לישון, לפחות עד שאחד מהורי ליווה אותי בחזרה והדליק את האור, גירש את הפחד והראה לי שזאת לא מפלצת אלא בסך הכול מגבת תלויה ברישול על הכיסא.
ככה זה עם דמיון מפותח ומעניין של ילדים. ממש סלט של סיפורים ואגדות מהם קמות לתחיה מפלצות מפחידות הנכנסות לחיינו בתפארתן המלאה. במקרה שלי, המפלצת גדלה והשתנתה יחד איתי עד שכבר הבינה יום אחד, כי אין בה את הקסם המפחיד הזה שהשפיע עליי כל כך וזה היה היום שבו היא עזבה והמשיכה בדרכה לחפש ילד אחר.
מפלצת מהארון out, מפלצת מהרחוב המסגר in
עברו להן 25 שנה מאז פגשתי אותה לראשונה. במשך השנים, לא רק אני התבגרתי וטעמתי מכל הטוב שהעולם הזה נותן וחלק מכך הן מפלצות יפות שלא רק חיות בדמיוננו אלה ממש נמצאות בינינו ואפילו מלוות אותנו במסעות היום יום. את אחת המפלצות האלה פגשתי לאחרונה ממש מקרוב. הסתכלתי לה טוב טוב בלבן שבעיניים. תאמינו לי, היא אמתית לגמרי! יש לה מנוע L-טווין, 803 סמ"ק, שני שסתומים לצילינדר, הלב שלה מייצר 73 כ"ס ומומנט של 6.83 קג"מ.
למפלצת החדשה שלי יש שלדת מסבך משולשי פלדה ומלפנים היא שולחת מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ של קאיאבה שבאמצעותו היא יכולה לתפוס את הטרף שלה. מי שרוצה לרכוב עליה חייב להכיר את מידותיה בכדי להבין האם זאת המפלצת שלו או שאולי היא שייכת לחלום של מישהו אחר. בסיס גלגלים נמתח לאורך 1.435 מטר וגובה המושב נחשב לידידותי עם 80.5 ס"מ מהקרקע. עם מיכל דלק בקיבולת 16.5 ליטר, היא מטפסת למשקל מלא של 193 ק"ג כשלרגליה זוג צמיגים רחבים וטובים כפי שכל מפלצת זקוקה להם במרדף אחרי הטרף. למפלצת שלי יש שם וקוראים לה דוקאטי מונסטר 797. מאמה מיה, איזו מפלצת…
האופנוע הזה שייך למשפחת נייקד-ספורט-בייק מבית דוקאטי. המהנדסים והמעצבים של דוקאטי עיצבו אותו בהשראת הדגמים המקוריים תוך שהם מפגינים אלגנטיות ופשטות איטלקית שהיא מקסימה בעיניי. כשאני מדברת על פשטות, אני כלל לא מתכוונת למשהו זול. ההיפך הוא הנכון במקרה הזה. המפלצת הזאת בנויה היטב וברמת גימור מהגבוהות שיש, בלי שום חיפוף בהרכבה או בעיצוב. החל במנוע מקורר אוויר-שמן שמגיע מהסקרמבלר שרשם את הצלחתו בהיסטוריית המונסטרים, דרך שלדת צינורות חדשה לחלוטין החובקת את המנוע על ידי מסבך משולשים ועד לפנס קדמי עגול, שהפך לסמל הקטגוריה אותה המציאה דוקאטי עם הצגת המונסטר המקורי אי שם בשנת 1993. וכמובן, שלא אשכח, קליפס קדמי להרמת מיכל הדלק, סימן היכר מובהק של המונסטרים לדורותיהם וזנב זקור שתוחם את האופנוע מאחור.
זורקת... קלאצ'
בהתרגשות רבה עליתי על המפלצת היפה. חייכתי וליטפתי את מיכל הדלק. כאילו מבקשת רשות לקחת אותה לסיבוב. היא חייכה לי עם קריצה בחזרה וכך יצאנו לרכיבה משותפת. התנהגות הכביש ותנוחת הרכיבה מגיעות ממשפחת המונסטרים הקלאסים. תנוחת הרכיבה מציבה את הרוכב זקוף, למרות שיש רכינה קלה לעבר הכידון הרחב. בנוסף, ניתן להרגיש את החזרה למקורות בזכות צג דיגיטלי גדול וברור עם תצוגת מד מהירות, סל"ד, מחשב דרך בסיסי, חיווי העברת הילוכים ושורת נורות ביקורת. בהתקנה מקומית ניתן גם להוסיף תצוגת הילוכים. אין מצבי רכיבה, בקרות (למעט מערכת ה-ABS), מצמד מתכוונן או אפילו מד דלק, למען האמת ניתן לומר כי זה היה הדבר היחיד שהיה חסר לי. למי יש בכלל סבלנות וחשק להתחיל לחשב כמה קילומטרים עברתי מאז התחלתי ברכיבה וכמה עוד נשארו לי לפי התכנית עד שמיכל הדלק ייגמר?
טוב, אם חושבים לרגע על מחיר האופנוע אז אולי אפשר למצוא בו נחמה כלשהי כי המחיר הוא 65 אלף שקלים ואי אפשר לבקש כל מני תוספות מיוחדות כמו מד דלק במחיר כזה (או שכן! יכלו לקבל בהלוואה מהווספה את המערכת הכי פשוטה). המפלצת 797 מתיישבת מצוין בקטגוריית אופנועים בינוניים, ונותנת כרטיס כניסה ראוי לרוכבים הנכנסים לעולם האופנועים הגדולים וגם הרבה סטייל ונוכחות שלא לומר שונות ויחודיות.
מהר מאוד התרגלתי למפלצת החדשה שלי, הרגשתי שאני אני מכירה אותה מפעם. הרכיבה יציבה מאוד בכבישים מפותלים, האופנוע נכנס בקלות לפניות בזכות הכידון הרחב שמשמש כמנוף גדול להיגוי. בנוסף, אחד מהדברים הראשונים ששמתי לב אליהם הוא יכולת הבלימה המרשימה. בהחלט מספיקה לחיצה עדינה ומערכת הבלמים של ברמבו נהנית לנשוך את הדיסקים (. המנוע כלל לא מתאמץ במהירויות השיוט עד כ-160 קמ״ש. ואם נודה על האמת אז אפשר לומר כי מהירות גבוהה מזאת, תהיה כבר מחוץ לאזור הנוחות של המפלצת.
ואז המשטרה הגיעה...
ברוח איטלקית זו, אני והמפלצת החביבה שלי המשכנו לשייט ברחבי הארץ. חיפשנו קצת אקשן ובטבעיות רבה מצאנו שותפים למשחקים. אחד השותפים הפוטנציאלים הופיע לנגד עיני והשמיע קולות באיטלקית. הייתה זאת אלפא רומאו ג'וליה משוחזרת ויפייפיה. בהתחלה נלחצתי כשראיתי כיתוב ענק עם המילה POLIZIA על צד הגוף של האלפא שלבשה בגדים בצבע כחול תכלת בוהק. "האם עברתי על החוק? האם עברתי את המהירות המותרת? לא, אין מצב!" כשהתקרבתי לראות מי הנהג, זיהיתי מיד כי מדובר בחבר טוב ממוסך אוטו איטליה האגדי. ככה שיחקנו במשחק מרדפים מדומה של חתול ועכבר, מדמיינים שאנחנו בעיצומו של מרדף לוהט ברחובות רומא. המרדף המדומה הוביל אותנו למפגש חברים חובבי רכב בפתח תקווה. הבטתי סביב, מוקפת בכל הקלאסיות האיטלקיות האלה ולצידי המפלצת האדומה שלי והרגשתי שאני נמצאת באמצע איטליה של שנות החמישים של המאה הקודמת. הקסם המודרני היחידי שגם הוא שואב השראה קטנה מהעבר, היה ממש במרכז החגיגה האיטלקית, המפלצת החביבה שלי שהרגישה בבית. זה לא נמשך זמן רב עד שהחגיגה הושלמה עם אוכל, בירות, מוזיקה טובה, אנשים יפים וסיפורים מעניינים ומרתקים. זאת הייתה אווירה מושלמת ליום שישי קיצי וחם.
עם המון שיק איטלקי וחיוך רחב על הפנים, העברתי עם המפלצת שלי עוד כמה ימים יפים. משום מה הרגיש לי שלא רק אני מכירה אותה מהעבר אלא שגם היא מכירה אותי מפעם, אולי זאת באמת המפלצת שלי, ההיא שהייתה בילדותי, רק בדמות הדקאטי מונסטר 797? מי יודע? הכל יכול להיות. מרגשת, מצמררת, מפחידה אבל גם שומרת! היה קשה להיפרד ממנה, ״נו, אז מה את אומרת? איך היה לך איתה?״, שאל אותי הבעלים שלה. ״היה מצוין, מרגש ומעניין", חייכתי. ״אני כבר מחכה לפגוש את האחים הגדולים במשפחת המונסטרים״. ״בשמחה, נארגן לך מפגש כזה בעתיד״, הוא ענה לי בחיוך. ואני מסופקת המשכתי את היום עם זיכרונות מהילדות והלילות ה״מפחידים״ כשבראשי התגבשה מסקנה ברורה אחת ויחידה: אין על מפלצות!