אשרי המאמין

אין הרבה מאמנים שמצליחים לגרום לך לשחק עבורם. ראובן עטר הוא אחד כזה. אחד מאלה שאנחנו נוהגים לכנות מאמן של שחקנים. חלקם מעריץ אותו, חלקם פשוט נשבה בקסמו, חלקם פשוט יודע שבמהלך שבע שנותיו כמאמן הוא פשוט לא נכשל. הסיפור הבא של איתי שכטר מראה אולי יותר מכל מה הסוד קסמו של המתולתל ולמה שחקנים צעירים רוצים להתאמן תחתיו.

"קיבלתי הרבה חום, אהבה ובטחון מראובן. אני זוכר שהייתי מגיע לכל אימון עם חיוך", מספר שכטר. "לא אשכח בחיים משחק גביע אחד בקופסא. הייתי בתקופה לא טובה, החמצתי המון, איבדתי כדורים. במחצית הקהל קילל אותי. ראובן לקח אותי הצדה בחדר ההלבשה, ואמר לי: 'רק אתה תגמור את המשחק, אני מאחוריך גם אם הקהל יקלל אותך. אתה תשחק אצלי כל הזמן'. כבשתי בדקה ה-90 ועלינו שלב. בזכות הבטחון שראובן נתן לי האמנתי עוד יותר בעצמי, ואת זה אני לא אשכח לו".

עטר החל לאחרונה את עונתו השביעית כמאמן בליגת בעל, מתוכן שש בנתניה, אותה העלה ליגה ואף סיים איתה שנתיים ברציפות במקום השני - הישג שהוביל להשתתפות היסטורית בגביע אופ"א ז"ל. בעונה אחת בה עבר לבית"ר ירושלים זכה עמה בגביע. אז מה יש בו ששחקנים כל כך אוהבים? "הוא מכיר את השחקנים חבל על הזמן", אומר שכטר. "הוא ידע תמיד בדיוק מה עבר עליי. הייתי בא טיפה עצוב לאסיפה, והוא ישר זרק לי: 'שוב רבת עם החברה?'. פשוט מכיר אותך מהנשמה".

עטר הצליח להוציא גם לא מעט שחקנים לחו"ל, ביניהם אלמוג כהן, אבי סטרול ותמיר כהן. את שניר גואטה ועמרי בן הרוש הוא דרש להשאיר בנתניה, למרות שכבר קיבלו הודעה על שחרורם. את הקריירה של קובי דג'אני הוא שיקם, והקשר המוכשר הגיע עד לנבחרת. כך גם עם אוראל דגני. גם בנבחרת הצעירה יש לנתניה ארבעה נציגים, אבל הסיפור החם כרגע הוא האמונה בניר נחום – שחקן שיוסי מזרחי וג'ון גרגורי לא ראו באו פוטנציאל. "כבר הייתי על סף חתימה בנתיבות כי באשדוד ובאשקלון לא האמינו בי, אבל ראובן האמין בי ואני שמח שהחזרתי לו", מספר נחום, שלוהט בתקופה האחרונה.

גם תמיר כהן לא שוכח מי קידם אותו. "הרבה בזכותו אני בפרמייר-ליג", טוען קשר בולטון. "הוא לקח אותי אחרי תקופה רעה במכבי ת"א, שלא שיחקתי ולא התייחסו אליי, והאמין בי. אין אחד שלא רכש לו כבוד". וכאן נכנס אחד העקרונות החשובים של עטר - שמירה על איזון בריא מבחינה חברתית. "הוא אוהב שחקנים רעבים, מוכשרים והכי חשוב - שחקנים שמחויבים אליו ולמועדון. ברגע שהוא מרגיש ששחקן מסוים הוא גורם שמפריע, הוא משחרר אותו מיד. והיו מקרים כאלה", אומר אלמוג כהן, שמסרב לנקוב בשמות. בנתניה טוענים שסבסטיאן רוזנטל הוא דוגמא מצוינת.

הבחירות האסטרטגיות שלקח עטר כשחקן וכמאמן, להוציא את התקופה הלא טובה במכבי הרצליה, הפכו אותו לאחד שהכשלון טרם דבק בו. עד עכשיו הוא הביא קבלות. ההחלטה שלו שלא להגיע להפועל באר שבע או בני סכנין, שחפצו בשירותיו, או העובדה שלא מיהר לקפוץ לקבוצות הגדולות בינתיים עמדו לזכותו. במישור המקצועי הוא הולך כבר תקופה ארוכה עם אותו צוות - עוזרו צדוק מלכה, מאמן הכושר אורי הראל ומאמן השוערים אבי פרץ. מלכה, לדוגמא, ויתר על הצעה קוסמת להיות מאמן ראשי בסכנין כדי להישאר לצדו. "השילוב ביניהם מדהים, יש שם לויאליות אין-סופית", טוען אלמוג כהן.

ההתחלה של עטר כמאמן לא הייתה פשוטה והפרשנים מתחו ביקורת על הסגנון של קבוצתו. "בעונות הראשונות שלו כמאמן נתניה הקבוצה שלו הייתה מתגוננת ויוצאת לעקוץ במתפרצות, אבל כבר כמה שנים שעטר מבין שעדיף להחזיק בכדור וליזום. הוא סיגל לעצמו סגנון משחק התקפי יותר", מנתח שלמה שרף. "ראובן בשנים האחרונות מנסה להקנות לשחקנים שלו את המשחק שהוא היה משחק - יפה, חכם וכיפי".

גם אלון מזרחי מסכים לאבחנה: "אמרו בתחילת הקריירה שאין סדר במשחק שלו והיום זה אחרת לגמרי. כבר חמש שנים, לדעתי, שהוא עושה התקדמות בלתי רגילה מבחינת תפישת העולם שלו. היום כיף לראות את סגנון המשחק אצלו". וגם השחקנים היו עדים לשינוי מבפנים. "ראובן שינה תפישה כשחזר מבית"ר", נזכר אלמוג כהן. "הוא חזר טוב וחכם יותר, דיבר על החשיבות של הנעת כדור. הוא כל הזמן רוצה ללמוד ולדעת עוד".

אחד הדברים שמאפיינים את עטר המאמן הוא העקשנות והאמונה בדרכו. "יגאל אנטבי הגיע על תקן כוכב לנתניה, אבל ראובן לא החזיק ממנו. הוא לא היה טוב, אז עטר העדיף את עמרי בן הרוש האלמוני", נזכרים בנתניה.עטר מעולם לא חשש לזרוק למים שחקנים כמו גיא גומברג, עומר פרץ או גל גניש. במועדון טענו השבוע שבעבר הוצעו לו כמה ותיקים, אבל הוא התעקש לקדם שחקנים מתוך המועדון. כשאימן בבית"ר הורמו גבות כשרצה לקדם את עידן ורד, שעד אז לא נחשב לפוטנציאל גדול. "הוא הבטיח לי שהוא מאמין בי, רק שאמשיך לעבוד קשה", נזכר הקשר. "לא כל שחקן גדול רוצה לגדל שחקנים גדולים, וראובן הוא כזה", מבהיר שכטר, בעוד שאלמוג כהן מחדד: "אצל ראובן אין גיל, הוא אוהב שחקנים שבאים לעבוד ולא להסתלבט. בגיל 20 הוא נתן לי את סרט הקפטן ואחריי קיבל אותו דגני. זה מראה משהו".

בניגוד למאמנים רבים אחרים, עטר זוכה תמיד לאהבת הקהל. "ראובן עבר לא מעט קבוצות ובכל מגרש אליו הוא מגיע מכבדים ומעודדים אותו. יש לו חוכמת רחוב שהוא יודע תמיד להסתדר בכל מקום. איפה עוד נשמע דבר כזה ששחקן שעובר מירוק לאדום זוכה לעידוד? אבל זו הגדולה של ראובן", מסביר שרף. רק בשבת האחרונה עמדו עשרות אוהדי בני יהודה ועודדו אותו, וגם בטדי הוא זוכה לתשואות. מזרחי, ששיחק עם עטר, מספר: "הוא טיפוס צנוע, לא אחד שאוהב להתרברב או לדבר מעבר למה שצריך. אף פעם לא מלכלך. חוץ מלמדורי הספורט, הוא לא אהב להצטלם. זה האופי שלו".

הפרויקט הנוכחי של נתניה נראה בקיץ כהימור גדול בלי בעלים או תקציב משמעותי, אבל פתיחת עונה מוצלחת והרצף הנוכחי (8 משחקים בלי הפסד) הפתיעו את כולם. מבחינת עטר, זה שהוא ביסס עצמו כאחד שהצלחתו לא תלויה במסגרת התקציבית היה הדבר הטוב ביותר שקרה לו. גם ביכולת של מאמנים גדולים ומוכרים ברחבי העולם מוטל ספק משום שהם מצליחים במועדוני ענק עם כוח משיכה משמעותי ומזומנים בשפע. ובטוח שאתם יכולים לחשוב על שמות בעצמכם. נתניה הנוכחית היא סוג של פלא. "המטרה הייתה להישאר בליגה", מודה המנכ"ל קובי בלדב, ושרף מכריז: "עטר אחד המאמנים הטובים בארץ. מה שהוא עושה באמצעים דלים זה קסם. לדעתי, העתיד שלו ורוד".

אפרופו העתיד, אי אפשר שלא להרגיש את התחושה המרחפת ברקע שאו-טו-טו עטר חוזר לקריית אליעזר, לאמן את הקבוצה בה עשה את מרבית הקריירה שלו. "אם זה לא יקרה בעונה הבאה, אז אולי בזו שאחריה או בזאת שאחריה. בסוף עטר יאמן את מכבי חיפה", מעריך אלמוג כהן. אלישע לוי מאמן נהדר, שקט ומקצועי, אבל אפשר רק לדמיין מה החתמה שלו תעשה לכמות המנויים. האם זה יקרה? ימים יגידו. בינתיים יש לו את מכבי ת"א על הראש.