יוסי אבוקסיס בטוח, ובצדק, שהוא ראוי ומסוגל לקבל על עצמו את המושכות כמאמן ראשי בהפועל תל אביב בעידן פוסט גוטמן. מדובר בשאיפה לגיטימית של עוזר מאמן, שהולכת ומתעצמת ככל שהוא צובר ניסיון לצד מאמן בכיר. נותר רק לענות על שאלת העיתוי. האם תעשה הפועל בשכל אם תמנה את אבוקסיס ביום שאחרי עזיבתו של גוטמן, או שמא תדרוש ממנו תקופת התחשלות נוספת?
הספקנים יטענו שעם כל הסימפטיה לפופולאריות של אבוקסיס ולהיותו סמל בהפועל, יהיה זה מינוי פזיז. חוסר הניסיון שלו כמאמן ראשי בולט מול המטרות שעומדות בפני מועדון שנמצא בטופ. לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא דוגמא למאמן שקרס תחת עול האימון בקבוצה גדולה. זה קרה לרן בן שמעון שעבר מוקדם מדי למכבי ת"א, וזאת למרות שלו, בניגוד לאבוקסיס, דווקא היה ניסיון קודם כבוס על הקווים.
אבל שימו בצד את הספקות הללו. השבועות האחרונים, בהן החליף אבוקסיס את גוטמן המחלים מהתקף לב, סיפקו לנו הצצה לעתיד. הזדמנות לבחון איך יסתדר יוסי אם אכן יקבל את הג'וב. הלב והמנהיגות שאפיינו אותו כשחקן הופיעו גם כשחבש את כובע המאמן הראשי במחזורים האחרונים. האוהדים מתים עליו, השחקנים רואים בו מודל לחיקוי והחיבור שלו למועדון בו גדל הוא טבעי. כל אלה רובצים לפתחם של ראשי המועדון בבואם להחליט על המאמן הבא.
על הספסל בלטו אצל אבוקסיס תכונות שעזרו לו כסמל על הדשא ועשויות לעצב את דמותו כמאמן ראשי מוביל בעתיד. הוא מחלק הוראות בלי סוף, מחדיר בשחקניו להט והתלהבות, והם מחזירים לו באהבה והערכה. הם רוכשים לו לא מעט כבוד וזה משהו שאסור לזלזל בו. פידבק חיובי מהשחקנים הוא נקודת פתיחה מבשרת טובות, והאינסטינקט אומר: מינויו של אבוקסיס יהיה צעד אמיץ, ונכון. פוטנציאל הצלחה אמיתי.
תפקיד עוזר המאמן הוא מלכודת דבש. במרבית המקרים הוא מובא כ"רכש" של המאמן הראשי, וכאשר זה נכשל בתפקידו, מצופה מעוזרו ללכת הביתה יחד איתו. כך לפחות נהוג ברוב הליגות בעולם. בארץ, לעומת זאת, השתרש נוהג פסול וראוי לגנאי, בו מציב את עצמו עוזר המאמן כממשיך טבעי של מי שזה עתה פוטר, זאת תוך התעלמות מחלקו של אותו עוזר בכישלון המשותף. יוסי אבוקסיס אינו נמנה על עוזרי המאמן שמייחלים לכישלון הסמכות המקצועית שמעליהן, ושלוש שנים של עבודה מאומצת ורצופה לצד גוטמן הוכיחו את נאמנותו. גם לגוטמן עצמו מגיעה מילה טובה על שלא נרתע מהדומיננטיות והפופולאריות של האיש שלצידו.
אבל אולי כדאי בכל זאת להתחיל בליגת השניה או נמוך מזה, להשתפשף בקבוצות קטנות ולחכות לצ'אנס שיגיע אחרי צבירת הניסיון? יכול להיות, אבל מצד שני מי מבטיח שאז יהיה זה סיפור הצלחה? מוטי איוניר עדיין לא קוצר את פירות שכר הלימוד ששילם כל השנים, גם דרור קשטן לא התרומם עם הנבחרת למרות שלל שיאים ותארים כמאמן בליגה. מסירת שרביט האימון ליוסי אבוקסיס, שתקבל את ברכתם של שחקני הפועל ת"א ואוהדיה, תהווה מסר חד משמעי לעוזרי מאמנים אשר פועלים בנאמנות, בשקידה וסבלנות - יומכם עוד יגיע. יומו של אבוקסיס, כך נראה, כבר לא רחוק.