צעד פזיז?

כסף והתקדמות מקצועית הם חשובים, בטח בקריירה קצרה כמו של כדורגלן. שחקן מוכשר, אם יתנהל נכון, יוכל לרכוש במהירות שיא מעמד וחשבון בנק מנופח. אלא שהתנהלות פזיזה, ואולי אף יהירה, יכולה לגרום בדיוק את ההיפך.

• אימון בכורה לאלרואי כהן בהפועל. יהיה על הספסל מול מכבי פ"ת

בנקודת הזינוק הזו עומד היום אלרואי כהן. חורף חלומי עובר על הילד מקצרין - חיזור מצד קבוצות הצמרת, מקום של קבע בסגל הנבחרת ולקינוח חוזה נאה בהפועל תל אביב. כלכלית, הבחור כבר יוצא גדול, עם שכר של 150 אלף דולר לעונה, ועלייה של 15 אחוז בכל שנה מ-4.5 שנות החוזה. מקצועית, מדובר כרגע בלא יותר מהימור משוגע, שכן המוכנות המנטאלית שלו מוטלת בספק. בלומפילד הגועש הוא ממש לא כפר בלום הפסטורלי, את כמות הלחץ בכניסה ישירה לתוך הישורת האחרונה במאבק על האליפות הוא לא מסוגל באמת לצפות, הוא מגיע לקבוצה שכבר מגובשת להפליא, כנראה המגובשת ביותר בליגה, ובחצי עונה אין לו די זמן להסתגל ולהוכיח שהוא רכש ראוי. בפן המקצועי, אם כן, יש לו בעיקר מה להפסיד.

נכון, לו המתין חצי עונה היה אולי מאבד מהמומנטום שנוצר בעקבות הצלחתו והצלחתה של קרית שמונה, וגם הצורך הדחוף של הפועל ברכש עלול היה לדעוך. אולם הסיכויים לכך פחותים יותר ואם התנאים להעברתו היו מבשילים גם בקיץ, אלרואי היה זוכה לעלות על דרך המלך - פתיחת עונה מסודרת, מחנה אימון מגבש עם שאר חבריו באדום, זמן הסתגלות רחב יותר ואורך רוח גדול הרבה יותר של המועדון והאוהדים כלפי יכולתו. עכשיו קחו עונה ותחלקו בחצי, תפחיתו את הזמן שבו יבלה תחילה על הספסל, וגם כמה היעדרויות בשל הרחקה או פציעה, ותקבלו בקושי חצי סיבוב נטו. ככה באמת שקשה להצליח.

לא צריך לאמץ את הראש כדי להיזכר בדוגמאות להעברת אמצע עונה עם הרבה פוטנציאל ואבל מעט מימוש. בחורף 2010 נחת בהפועל דניאל דה רידר, עם איכויות שלומדים רק באירופה. ב-11 הופעות הוא כבש שני שערים, אחד מהם בניצחון החשוב 0:1 על בני יהודה, אבל החיבור שלו לקבוצה היה רופף, ברוב המשחקים הוא עלה כמחליף ובסיום עונת הדאבל של האדומים הוא עשה את דרכו בחזרה לספסל של וויגאן.

ואולי לא אלרואי כהן אשם בפזיזות הזו. הכדורגל הישראלי הוא הרי חסר פרופורציה לחלוטין, והרעש סביב הביקוש לכשרון הצעיר של קרית שמונה עשה כנראה את שלו. כשבכל יום השם שלך מופיע לצד המועדונים הגדולים בעיתונים ובאתרי האינטרנט, קשה עד בלתי אפשרי לומר לא. הכסף, המעמד, האתגר. יותר מדי דברים קורצים, מפתים ומדרבנים לעשות את השינוי כאן ועכשיו.

חלק לא מבוטל מההתנהגות הפזיזה שייך בכלל להפועל תל אביב, שמיהרה להחתים שחקן שעשוי אמנם לשדרג אותה ב-4.5 השנים הקרובות, וגם להעשיר את הקופה שלה במעבר עתידי, אבל בסגל הנוכחי שלה לא בטוח שהיא באמת זקוקה לו. על פניו, זו נראית החתמה שנבעה אך ורק מהפחד לשמוט מבין הידיים כוכב עולה, ואולי גרוע מכך - החשש להפסיד אותו למכבי תל אביב.

אז מה בכל זאת עומד לטובת אלרואי כהן? האפשרות שכל החסרונות שטמונים במעבר ייבלעו בתוך האופי החזק, טונות הכשרון, הידיים המטפחות של גוטמן והחיבוק החם שהפועל תל אביב יודעת להעניק לשחקניה. אם ינצל את כל אלה, אולי נראה כבר העונה כוכב בהתהוות. אם לא, תהיה לילד מרמת הגולן גבעה גבוהה בהרבה לטפס עליה בתחילת העונה הבאה.