בדרך להכרעה? ימים חלפו מאז הפועל פתח תקוה קיבלה את הבשורה הלא נעימה, לפיה היא ספגה הפסד טכני בעקבות שיתוף של 12 שחקנים מול מכבי נתניה, במשחק שהסתיים בתוצאה 1:1. כעת, הכחולים ערערו לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, והדיון בנושא נערך היום (שלישי).
למעשה, בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל החליט לסיים את הדיון, שהיה מאוד פרוצדורלי. כל צד הציג את הטענות שלו. הדיינים סיכמו שבפסק הדין יגבשו את ההחלטה ומעריכים שזה ייקח מספר ימים. נכון לעכשיו העונש נשאר, ובמידה שלא יתקבל על אחד הצדדים - תישקל פנייה לערכאה גבוהה יותר, כלומר לבית משפט אזרחי. נכון לעת עתה, אין שום הערכה מה יחליט בין הדין.
לאחר הדיון, התראיין עו"ד אבישי איפרגן, המייצג את הפועל פ"ת לערוץ הספורט: "אני יוצא בתחושות מעורבות. קצת קשה לנחש מה תהיה התוצאה. היו חלקים בהם הקשיבו לנו ואהדו את הטענות שלנו, והיו חלקים שהקשו ואיתגרו אותי. קשה להגיד. אני לא מכיר מקרים כאלה ולכן יש סימן שאלה לאן זה הולך".
"מה הסיכויים שזה יתהפך? אין ספק שנקודת הפתיחה היא קשה יותר, משום שפסק הדין הראשון היה נגד הפועל פ"ת. יחד עם זאת, כשאני מגיע לבתי משפט ולביה"ד העליון, אני מאוד מאמין באותנטיות ובתהליך. אם לא היה סיכוי לא הייתי טורח להגיע לכאן".
על פירוש התקנון אמר: "אני חושב שיש דרך יותר נכונה להציג את הדברים, יש שתי גישות שמתנגשות אחת בשנייה. גישה אחת היא שיטת הגיליוטינה - שהיא קשיחה, קרה שבוחנת אם חצית את הקו או לא חצית את הקו. אחד מהדיינים ידוע שהוא דוגל בשיטה הזו. מנגד יש את הגישה האחרת שאומרת בואו נסתכל תכל'ס, שאומרת בואו נעדיף את התוצאה על הדשא. הדוגלים בשיטה הזו ישאלו מה הייתה ההשפעה של השחקן על מה שקרה, והיא הייתה אפסית. הוא לא היה בפריים אפילו. יהיה מעניין לראות מה ייקבע".
הציטוטים הבולטים מהדיון:
עו״ד איפרגן, המייצג את הפועל פתח תקוה: ״נסיבות האירוע המאוד חריגות שיש כאן, אם אני קופץ לסוף ומסתכל על השורה התחתונה, יש בהן אי נוחות רבתי בין חוסר ההלימה בין מה שהתרחש בפועל לבין התוצר. בסוף היה כאן משחק ששוחק למעלה מ-90 דקות, כשאין טענה להפרה, ואז בפרק זמן קצר דווקא הקבוצה היריבה גוברת ומשווה את התוצאה. ואז אנחנו לוקחים את כל האירוע והופכים אותו לעיקר, ומתעלמים מכל החלק הארי של המשחק".
פרופ' דויטש, אחד מהדיינים: ״יש כאן שני אירועים. השחקן שהיה אמור לצאת לדקה, האירוע השני - בעיטת עונשין עם 12 שחקנים. בית הדין הזה קבע לא פעם, כולל בימים האחרונים, באופן חד משמעי שיש חלוקה לשתי קטגוריות: כשמדובר בשיתוף שלא כדין של שחקן שלא היה כשיר לשחק, ולא מחמת תקלה טכנית כלשהי, תום הלב לא מועיל. לגבי האירוע הראשון, האם זה לא אחד מאותם מקרים? אם זה המצב, השחקן לא היה כשיר לשחק בתור השחקן ה-11 בסיטואציה שבה היו אמורים להיות 10 שחקנים על המגרש. האם זה לא דומה לשחקן שהורחק במשחק קודם ומשחק דקה, למצב שהוא הורחק כעת ולמרות כך משחק דקה".
התובע, ברגמן: ״החילוף היה חילוף משולש, השחקן שנכנס הוא לא היה השחקן שהיה אמור להחליף את השחקן שלא יצא".
איפרגן: ״השופטים הודו שהיה כאן מחדל. הכל בגלל ששחקנים יכולים לצאת מנקודות שונות במגרש, כמה שיותר מהר. בחסות ההוראה החדשה הזו חל בלבול שלם במגרש וזה מה שגרם לתקלה. לפני כן נדירים מקרים כאלה בישראל. עובדתית - הונף שלט חילוף, בזמן שהונף שלט החילוף של רועי לוי, הוא מרוחק כ-70 בצד השני של המגרש, עם הגב לשלט".
"כאשר יש חילופים השופטים מדברים במערכת השמע ואף אחד לא אמר לו שהוא צריך לצאת. באותו זמן, אחד השחקנים שהיו צריכים לצאת היה שרוע על הדשא, שחקן שלישי עזר לו לצאת מהמגרש. יגאל (פריד) הודה שהוא זיהה שלושה מוחלפים, השופט הרביעי הורה לשחקן תומר אלטמן להישאר בחוץ כי עברו 10 שניות.״
גלעד ברגמן: ״בקיץ האחרון נכנס לתוקף תיקון 'עשר השניות', ובית הדין קבע כי קיימת כאן לקונה. אולם, אני סבור שאין פה שום לקונה: ברגע ששופט מזהה סיטואציה שבה שחקן מסרב לצאת, חובתו להניף לו כרטיס צהוב - דבר שלא נעשה. במקרה היפותטי שבו השחקן היה ממשיך לסרב, מדובר היה בצהוב שני ובכרטיס אדום, אך כל עוד לא עזב את המגרש, הוא עדיין נחשב שחקן מורשה ורשום בטופס. מבחינת הפסיקות הקודמות, ישנו מקרה דמה יחיד שדומה למצב הנוכחי - מקרה מרמורק של 'פעימה נוספת".
"ברור כי לחלקה של הפועל פתח תקווה ישנה רשלנות תורמת מסוימת, אך השאלה המרכזית שצריכה להישאל היא מי היה בידו למנוע את האירוע. במקרה דנן, כל שהשופט נדרש לעשות היה למנוע מהמחליף להיכנס עד ששחקן הבית ירד מהדשא. הגורם היחיד שיכול היה למנוע את הטעות הוא שופט המשחק".
"שתי הערות אחרונות צריכות להכריע את התיק: ראשית, יש להתייחס לדוגמאות שהבאתי מגמר המונדיאל בין ארגנטינה לצרפת. הבאתי מקרה זה כדי להמחיש את השינוי שנעשה בחוקה בעקבות אותו משחק - כלומר, המצב שבו נוכחים 12 שחקנים על הדשא ומובקע שער. במהלך ההארכה, הכדור נהדף למסי ושחקנים נכנסו למגרש עוד בטרם עבר את הקו. צרפת הגישו תלונה, ובעקבות זאת תוקנה החוקה: אם במצב של 12 שחקנים הקבוצה שמובילה ביתרון מספרי כובשת - השער ייפסל; אך אם הקבוצה שנמצאת בחיסרון מספרי היא זו שכובשת - השער יאושר והמשחק יימשך כרגיל. במקרה שלנו, לא מדובר בשחקן שאינו רשאי לשחק, ובית הדין המשמעתי היה חייב לתת דעתו לתקדימים שהציגה המערערת (הפועל פ״ת).
דוגמה בולטת נוספת היא המקרה של באיירן מינכן מול פרייבורג, שבו בוחנים את פוטנציאל ההשפעה ולא את משך הזמן. האירוע שם כלל רשלנות חמורה לאין שיעור מצד הקבוצה בהשוואה למקרה הנוכחי: מנהלת הקבוצה רשמה מספר שגוי לקינגסלי קומאן בעת חילוף (מ-29 ל-11), כך ששחקן לא יצא כי המספר 29 כלל לא היה על המגרש. למרות זאת, בית הדין הטיל את האחריות המלאה על השופט - בדיוק כמו במקרה כאן - משום שתפקידו לוודא ששחקן לא נכנס עד שהשחקן היוצא מפנה את הדשא.
כיצד ניתן לייחס כאן הפסד טכני, כאשר החוקה עצמה קובעת ששער כזה צריך להיות מאושר? אם נקבע הפסד טכני, מה הטעם באישור השער מלכתחילה?״.