איגור זלטאנוביץ' בדרך להיסטוריה. חלוץ הפועל ב"ש פתח את עונתו השישית בישראל והשנייה במדי הפועל באר שבע בסערה, כשהוא הבקיע שמונה שערים בכל המסגרות לעומת 14 מהשנה שעברה.
זלטאנוביץ' אחד החלוצים הטובים בישראל. ההשפעה שלו גדולה יותר ממספר השערים בעונה, שכן אשתקד ראינו אותו נוהג לרדת ללחוץ את הבלמים ולפתוח שטחים לשחקנים כמו דן ביטון וקינגס קנגווה. מעבר לזה, הוא סקורר מצוין. כבר עכשיו זלטאנוביץ' אחד הזרים שהבקיעו הכי הרבה שערים בישראל.
כמה הוא רחוק מהפסגה? יצאנו לבדוק מי מלך השערים הזר של ליגת העל בכל הזמנים (לפי נתוני טרנספרמרקט. חיברנו בעצמנו את השערים מהעונה הסדירה והפלייאוף). החשבנו שחקנים זרים שקיבלו כאן אזרחות, בתנאי שהם לא ייצגו מעולם את נבחרת ישראל.
1.ניקיטה רוקאביצה - 89
2.פדרו גלבאן - 86
3.ג'ובאני רוסו - 70
4.אישטוון שאלוי - 68
5.איגור זלטאנוביץ' - 64
6.אנדז'יי קוביקה - 54
7.סמואל יבואה - 52
8.דיטמאר מקרייב - 52
9.ניקולאי קודריצקי - 51
10.סרגיי קלצ'נקו - 50
בהתחשב בקצב שעריו, זלטאנוביץ' צפוי לעבור כבר העונה את שאלוי ואת רוסו. רוקאביצה וגלבאן מעט יותר רחוקים, אך בתסריט ריאלי זלטאנוביץ' עובר אותו במהלך 2027/28. החלוץ חתום כרגע על חוזה עד לסיום העונה הבאה,
זלטאנוביץ' בן ה-28 למעשה משחק בישראל לאורך רוב הקריירה המקצוענית שלו, וכבר נכווה בעבר אחרי תקופות בהן היה שייך לפרטיזן בלגרד ומאיורקה מבלי ששיחק בהן והועבר בהשאלות. הוא אמנם קושר בעבר חזרה לפרטיזן בלגרד, ולא מופרך שקבוצות צמרת מהליגה הסרבית יביעו עניין, אבל ייתכן שב"ש תוכל להעניק הצעה כלכלית מפתה יותר לאחד משחקניה הטובים.
בהתאם, זלטאנוביץ' עוד יכול למצוא את עצמו מחזיק בהישג ייחודי, הזר הראשון שמגיע ל-100 שערי ליגה בליגת העל שלנו. בהתחשב בכך שהוא במרחק 36 שערים מההישג, ובהתחשב בממוצע שעריו, הוא יצטרך עוד 100-120 משחקים בשביל להגיע לקטגוריה. בעברית: שלוש או ארבע עונות.
ההערכה הזאת, אגב, מפספסת את השינוי המשמעותי ביותר שחל השנה בנוגע לקצב צבירת השערים של זלטאנוביץ': פנדלים. חלוץ ב"ש הבקיע שלושה כדורי עונשין העונה (מתוך חמישה שערים בליגת העל סך הכל), יותר מאשר בכל אחת משלוש העונות הקודמות שלו בישראל.
זלטאנוביץ' הבקיע את חמשת הפנדלים שבעט במדי ב"ש ומחזיק באחוז נאה של 83.8% בקריירה, נתונים מספיק טובים כדי שימשיך ויבעט מהנקודה הלבנה ככל שהעונה מתפתחת. גם אם נראה אותו בתפקיד מעט יותר אחורי, כתלות בהשתלבות של ז'ואאו ויקטור ובחזרתו האפשרית של דן ביטון בהמשך העונה, סביר שנראה אותו ממשיך לבעוט פנדלים ומתקרב לרוקאביצה.
דיון מעניין יותר מכמות השערים עצמה מתייחס למעמד של זלטאנוביץ' בקרב זרי הליגה, או חלוצי הליגה. ברשימת מלכי השערים הזרים של ליגת העל אנחנו רואים מצד אחד שחקנים שנתפסים בתור הגדולים ביותר שהיו פה, קשרים כמו שאלוי ורוסו או שחקני כנף יוצאי דופן כמו וואקמה, ומצד שני חלוצים שפשוט נשארו שנים בליגת העל כמו ניקיטה רוקאביצה (89 שערים בשמונה עונות) או סמואל יבואה (52 שערים ב-7 עונות במצטבר).
זלטאנוביץ', כרגע, עשוי להשתייך לקבוצה השנייה. חלוץ ותיק ויציב שנתפס בתור "באנקר" ולא יהלום שנצץ עד שנרכש ע"י קבוצה גדולה יותר מהסוג של וואקמה, 44 שערים בליגת העל, צ'ארון שרי לו 43 או קינגס קנגווה. המספרים שלו מרשימים מאוד וכך גם התרומה להצלחה הקבוצתית, אבל סגנון המשחק שלו עשוי להיתפס מעט "אפור" חרף כמות השערים הגבוהה. הוא לא דריבליסט יוצא דופן מהסוג שאנחנו אוהבים להלל כאן בישראל, והפיזיות שלו טובה אך לא חריגה בקנה המידה של פרנטזדי פיירו למשל.
ובכל זאת, זכייה באליפות השנה עשויה להעביר אותו מהקטגוריה השנייה לראשונה. זלטאנוביץ' אחד השחקנים הכי פחות מוערכים בכדורגל הישראלי שלנו, בין היתר מהסיבה הזאת - המשחק שלו יותר "נכון" מ"יפה". ניצחון על הפועל ת"א במאבק האליפות המשולש שלנו יכול לטרוף את הקלפים ולקרב את זלטאנוביץ' להיסטוריה כפולה - גם למלכות השערים בכל הזמנים וגם לרשימה המדומיינת של "הזרים הכי גדולים שהיו פה".