ההגנה של מכבי חיפה לא טובה העונה וזה בלשון המעטה, אבל אמש בהפסד להפועל ת"א 2:1 נוצר מצב חדש, שבו הקבוצה סופגת בלי שיגיעו מולה למצבים. מריה הקדושה, שמצליחה להתעבר מרוח הקודש, רק בגרסת הכדורגל. שער עצמי של צונאמי ועוד כדור שפוגע בדניאל דאפה ונכנס. לך תחזור מפיגור של שני שערים מול קבוצה שלמעט הדרבי, ספגה רק שער אחד בשבעה משחקים. בסוף זה כמעט קרה ותחושת הפספוס התחזקה, יחד עם ההבנה שמשהו במשחק ההגנה צריך להשתנות, אחרת יהיה קשה מאוד בהמשך.
ראשית, אלי דסה עשה במשחק אחד את מה שיילה בטאי לא הצליח מתחילת העונה. קפטן הנבחרת הוא בין האחראיים הבודדים בכל הקשור למשחק הגנה. הסגירות הטובות, הניסיון לעמוד במקום הנכון ולדעת גם מתי לצאת קדימה, כפי שעשה כשבישל את השער לברוניניו. כל כדור רוחב או הגבהה של דסה נשלחים עם כתובת כמו מכתב רשום והשילוב עם פדרו ברזאו סדק גם את הגנת הברזל של הפועל ת"א. גם השילוב של קני סייף וקאנג'י חורה (מה שעבד מתחילת העונה) היה עדיף על יילה בטאי ואיאד חלאילי. מכבי חיפה אמנם לא השיגה נקודה, אבל המחצית השנייה העניקה לה אמונה וביטחון לקראת ההמשך.
הצוות המקצועי צריך לפתוח יומן חדש ובו הספירה לאחור לחודש ינואר. עד אז, צריך להחזיר לעניינים את שון גולדברג, לתמרן עם נועם שטייפמן ולטפל בפייר קורנו כדי שיחזור בהקדם. באמת לא ברורה ההחלטה שלא להביא מגן שמאלי אלא להמתין חצי שנה לקורנו, אבל זה המצב, ועגום ככל שיהיה צריך להתמודד איתו. העניין הוא, שאי אפשר לדעת איך קורנו ישוב מהפציעה וגם זה סימן שאלה גדול שיתמודדו איתו בהמשך.
צוות הסקאוטינג של ליאור רפאלוב צריך לשים עם השולחן כבר עכשיו רשימת בלמים זרים ולצרף אחד בכיר ואיכותי במקומו של פדראו. במצב כזה, צונאמי יהפוך לזר שמיני, בדרך, אולי, לקבוצה אחרת בקיץ. בסך הכל, מכבי חיפה רחוקה שלושה שחקנים מקבוצה שיכולה להתמודד על האליפות: בלם, קשר אחורי ושחקן כנף איכותי יותר בצד שמאל. בשביל לגרום להנהלה להאמין באליפות, ברק בכר צריך לייצר מהקיים קבוצה שתישאר צמודה למקום הראשון. כרגע זה נראה קשה, אבל המחצית השנייה אמש הוכיחה שזה אפשרי. רק לא לספוג מרוח הקודש.