מכבי חיפה תגיע למשחק הערב (שני, 20:30, ישיר ב-SPORT5) מול הפועל באר שבע בעמדה לא מוכרת. אי אפשר להגיד שהירוקים מהכרמל באמת פייבוריטים מול אלופת המדינה, אבל הם מגיעים עם הלחץ של המקום הראשון. ניצחון יוביל לכך שהקבוצה של ברק בכר תהיה בראשות הטבלה, ותשתיק באופן סופי את כל מי שאומרים שהיא הגיעה לפסגה בחסות לוח משחקים קל.
בהתחשב בתחזיות השונות שהיו לפני תחילת העונה, שהציבו את חיפה במקום החמישי, זה כמעט בלתי נתפס. מגיע כאן לא מעט קרדיט לבכר, למערכת בירוק ולשחקנים השונים. נדמה שחיפה פגעה השנה בזרים, בדגש על אנדראה נובאקוביץ' ופדרו ברז'או. השניים נראים מצוין, אבל הכוכב הגדול של הירוקים הוא שחקן אחר - ברונו רוברטו פריירה דה סילבה.
ברוניניו כמעט חתם במכבי חיפה בינואר האחרון, הגיע בסופו של דבר בקיץ ומשחק כדורגל כמעט בלתי נתפס. אחרי שער במשחק הראשון מול טבריה וצמד מול הפועל ר"ג, ברוניניו בישל ב-4 מ-5 המשחקים הבאים של חיפה. יחד עם הפנדל שסחט מול מכבי ת"א, הוא היה מעורב בשערים ב-6 מ-7 משחקים של הירוקים.
הברזילאי בן ה-26 עושה הכל על הדשא. יש לו חמישה בישולים רשמיים בשבעה משחקים, ולפי הפתיחה המצוינת שלו הוא עשוי לאיים על השיא של גילי ורמוט, 16 בישולים בעונה. בהתחשב בכימיה המתפתחת עם אנדראה נובאקוביץ' (לו בישל שלושה שערים ב-432 דקות משותפות) ובשילוב עם פדרו ברזאו, שערך הופעת בכורה בירוק רק במחזור הרביעי, הוא עשוי לאיים על השיא הזה כבר העונה.
ההשפעה של ברוניניו על הדשא בלתי נתפסת, אול ייותר מכל שחקן אחר בליגת העל שלנו. זה מתבטא בכמות השערים שכבש, בכמות הבישולים המטורפת שלו ובדרך שבה הוא משפיע על ההתקפה. האם מדובר ביורש של צ'ארון שרי? נוכל לשפוט רק בסיום העונה. כבר עכשיו אנחנו יכולים לשפוט את התרומה ההתקפית שלו.
עף לגובה
ברוניניו בישל חמישה שערים עד כה, שלושה מתוכם בהרמות. אחד בלבד היה בקרן, הבישול האחרון מול מכבי פ"ת בו נועם שטייפמן הכניס פנימה כדור מקורת השער. שני הבישולים הקודמים היו הרמות לאנדראה נובאקוביץ', מול הפועל ירושלים ומכבי פ"ת.
נובאקוביץ', 1.92 מ', הוא מועמד ראוי לתואר הנוגח הטוב ביותר בליגת העל. הקשר עם ברוניניו הפך לשלושה שערים בשלב מוקדם מאוד בעונה, כשהברזילאי מנצל בצורה נפלאה את היכולות הפיזיות של נובאקוביץ', חלוץ עם משחק ראש טוב ומהירות אדירה (כשהוא הגיע למהירות מקסימלית של 33.5 קמ"ש העונה בליגת העל).
ברוניניו מרים 1.3 כדורים למשחק העונה ב-39% הצלחה, נתון יחסית גבוה למספר 10 בליגת העל שלנו. זה לא רק שהוא מרים מצוין מבחינה טכנית, מה שהיה נכון גם בתקופתו בקרפטי לביב בה הרים באופן משמעותי פחות כדורים, אלא העיתוי של ההרמות האלה.
כיאה לשחקן ברזילאי ברוניניו אוהב לתפוס את ההגנה שנגדו לא מוכנה, במה שהופך אותו לשחקן שיכול לשבור בונקרים בצורה טובה יותר, אולי, מכל שחקן אחר בליגת העל. מכבי חיפה אמנם שיחקה מול יריבות חלשות יותר ממנה אך החזיקה בכדור באופן משמעותי יותר בהשוואה למשחקים אחרים, כשהיא במקום השני בליגה שלנו עם 60.8% מהזמן. במקום הראשון, אגב, הפועל ב"ש עם 66%.
כאן בדיוק נמדד היתרון הראשון של ברוניניו. הוא יכול להרים כדורים בצורה מושלמת ולבחור את המהלך הלא קונבנציונלי. שחקן שמרים קרן לכיוון השחקן שנועד "לשמור על הקורה", לרוב, טועה. ברוניניו הפך את זה לשער מול מכבי פ"ת. שחקן שמרבה לבעוט מחוץ לרחבה בחלק גדול מהמקרים מקבל החלטה לא חכמה, אבל ברוניניו כבש ככה שניים משלושת שעריו.
ברק בכר נותן לו חופש, ובתמורה הוא קיבל שחקן שהיה מעורב בשמונה שערים השנה לעומת עשרה ב-26 משחקים באוקראינה. בהתאם, בכר הזיז אותו למרכז המגרש בשונה מהשנים בהן הוא שיחק בעיקר בכנף וקיבל שחקן מעורב יותר, שנכנס יותר לרחבה.
שיא הבישולים ריאלי (מאור אלקסלסי)
החופש לרוץ
היתרון השני של ברוניניו עשוי להיות רלוונטי בלוח המשחקים הקשה שנותר לחיפה עד כה מול הגדולות. הקבוצה תשחק מול ב"ש, הפועל ת"א, בית"ר ירושלים ומכבי נתניה, ארבע מחמש הקבוצות שהעפילו אשתקד לפלייאוף העליון, עד לסיום הסיבוב. כבר לא מדובר בקבוצות שיחגגו תיקו מול הירוקים, אלא כאלה שינסו ליזום יותר.
ודווקא אז עשוי להיות יתרון לברוניניו. הן בזכות השערים מחוץ לרחבה והן בזכות המהירות, שהתבטאה בפעולות גדולות מול טבריה והפועל ירושלים בהן הוא פרץ פנימה והשאיר בנגיעה לחבריו להתקפה. ברוניניו הגיע למהירות של 34.4 קמ"ש העונה, כשהוא רושם 13 ספרינטים במשחק. ברגע שחיפה תחזיק פחות בכדור יהיו לו יותר שטחים לרוץ אליהם, ולכן המהירות המקסימלית צפויה לעלות.
לא רק שברוניניו מהיר פיזית, אלא גם מחשבתית. זה מתבטא גם ב"שליפה המהירה" של ההרמות, גם בבישולים במעבר וגם בכמות מסירות המפתח הגבוהה, 2.7 למשחק. ברוניניו שחקן תכליתי שלא מרבה בדריבלים מיותרים ובוחר באפשרות שיכולה לקדם את הקבוצה, גם אם לעתים מדובר בבעיטות לא חכמות בהכרח מרחוק.
לאחר שהתייחסנו לשיתוף הפעולה עם נובאקוביץ', שמתבסס בעיקר על היכולת של ברוניניו לייצר לחלוץ הסרבי ולנצל את נתוניו החריגים, כאן נכנס לידי ביטוי שיתוף הפעולה עם פדרו ברזאו. הקיצוני בן ה-23 מוסיף מימד של מהירות למכבי חיפה ואיום בפני עצמו בהתקפות מעבר, כשהוא פליימייקר טוב ושחקן שהגיע למספרים נאים משלו עד כה.
לא חסרות קבוצות שמתבססות על שחקן כנף שמושך אליו את האש ושחקן דומיננטי שמשחק במרכז המגרש. ברזאו וברוניניו, צמד הב', בדיוק כאלה. ברזאו מסתמך באופן משמעותי על הדריבל שלו (2.5 דריבלים מוצלחים למשחק לעומת 1.1 של ברוניניו), יכול לעבור שחקנים ולייצר משם את ההתקפה. ברוניניו מעדיף לחפש את המסירה או הפעולה הנכונה, ולא יהסס לבעוט בעצמו.
ברגע ששניהם יחד על הדשא קשה יותר באופן משמעותי, וייתכן שנראה את זה גם אצל הפועל ב"ש העייפה. ברזאו, קנג'י חורה המתקמבק ונובאקוביץ מעסיקים את הקו הראשון של הקבוצה, כשחורה וברזאו דריבליסטים מצוינים שמושכים אש מהאגף. ברוניניו מקבל את החופש מאחוריהם.
הוא מסוגל להרים כדורים פנימה, לזוז בעצמו לאגף כשהוא מייצר יתרונות או לנוע בצורה נכונה לתוך הרחבה, מה שהתבטא למשל בפנדל שנסחט מול מכבי ת"א. ברגע שהוא ישחק מול קבוצות טובות יותר סביר שמספר השערים של הברזילאי, שלא הבקיע מאז המחזור השני, רק יעלה.
ובינתיים? יש למכבי חיפה שחקן התקפה מבטיח מאוד בידיים. שחקן שבגיל 26 ממשיך להתקדם ממשחק למשחק ומוביל את הקבוצה המלהיבה ביותר של הירוקים מאז 2024/25. אין לו את ראיית המשחק האבסולוטית של שרי וגם לא את הטאץ' של דיא סבע, שנכנס לנעלי ההולנדי כמספר 10, אבל הוא נכנס לשיחה איתם בזכות עצמו. ברוניניו הוא השחקן הטוב ביותר של מכבי חיפה. משחק גדול מול ב"ש, והוא יכנס לדיון על השחקן הטוב ביותר בליגת העל.