אתם כבר יודעים שכדורגל משחקים 90 דקות. כל ילד מכיר את החוקים של המשחק - 11 שחקנים מול 11 שחקנים, אחד שיכול לגעת בידיים וכדור שצריך לעבור קו ספציפי בקצוות של המגרש. אם לא הייתם מכירים את החוקים האלה, כנראה לא הייתם נכנסים לכתבה הזאת.
בשנים האחרונות התחלנו לראות סיפור מעט אחר בזמן המשחקים. מעבר ל-22 אנשים שרודפים אחרי כדור ומאמן שצועק מהקווים, התפתח "משחק בתוך משחק". פתאום אנחנו רואים את הצוותים המקצועיים בחלק מקבוצות הליגה, בטח הגדולות, עם אוזניות בזמן שהמשחק משוחק.
מועדונים שולחים עוזרי מאמן ולעתים אף מאמנים ראשיים לראות את המשחק מהיציע ולא מהקווים. המגמה הזאת, כאמור, התפשטה גם לליגת העל שלנו, כפי שקורה, בין השאר, במכבי תל אביב ובמכבי חיפה. אצל הראשונה יש שני אנליסטים שיושבים עם מצלמה טקטית ומחשב ומעבירים מסר לעוזר מאמן (אבי ריקן) ולצוות הפיזיולוגי והוא מעביר את המסר למאמן תוך כדי משחק. מצב דומה נמצא בהפועל ת"א כשאנליסט מעביר את המסרים למאמן השוערים, ג'ניה דונייב, שמעביר את המסר לברדה, בעוד בבית"ר המסר מהאנליסט עובר דרך משה אוחיון, עוזר המאמן. בחיפה, התמונה קצת שונה עוזר המאמן דוד מרטן עולה ליציע ביחד עם האנליסטים ומשם מעביר את המסרים לספסל. זה, על הנייר, הפך את הכדורגל הישראלי לחכם יותר.
בדומה ללא מעט דברים בכדורגל, הישראלי ובכלל, גם כאן הסיפור התחיל מהפוטבול האמריקאי. במשך שנים הקבוצות מתבססות על מערכות תקשורת כאלה ואחרות, כשהתיעוד הראשון הגיע עוד ב-1987. במהלך 2007 ה-NFL שילבה מערכות שמאפשרות שני ערוצים שונים, אחת לתקשורת בין אנשי הצוות (מהקווים ומחוצה להם) ואחת לתקשורת בין אנשי הצוות והשחקנים.
לא ברור מי המאמן הראשון שהשתמש בפורמט בכדורגל בהכרח, אבל ההתקדמות הטכנולוגית הפכה את ההזדמנות לפרקטית יותר באופן משמעותי. כבר לא מדובר באיש מקצוע שיושב למעלה ומעביר הוראות בטלפון, נוהג שראינו בעבר למשל במקרים בהם מאמנים מורחקים נאלצו לשבת ביציע, אלא בשימוש בתוכנות לכל דבר.
השימוש בכל קבוצה שונה, אך ברוב המועדונים מדובר בשתי מערכות שונות. המערכת הראשונה, שרלוונטית יותר למאמן הכושר שיושב על הספסל, היא מערכת פיזית שנועדה לבדוק עומסים. גופיות ה-GPS שהיו נפוצות מאוד בעבר בזמן משחקים וצ'יפים כאלה ואחרים שנועדו לבדוק קצב לב, מאמץ שהושקע, ספרינטים ועוד. חלק מהן משלבות מדדים שנועדו לבדוק גם עייפות ונועדו להחליט האם להוציא או להשאיר שחקן משיקולי עומס, כאלה שנועדו למנוע פציעות.
השיקולים האלה באו לידי ביטוי למשל כשהפועל ב"ש, קבוצה נוספת שמשתמשת בטכנולוגיה, בחרה להוציא את לוקאס ונטורה במהלך ה-1:2 מול הפועל ירושלים אחרי שש דקות על הדשא. ונטורה עצמו רצה להמשיך לשחק, אך בהתחשב בכך שהוא נפצע בעבר באותו שריר ירך אחורי הקבוצה החליטה ללכת על צעד שמרני בהתחשב במורכבותה של הפציעה. חילופים אחרים שנוגעים לכושר משחק רלוונטיים במקרה של תכנון לו"ז, כמו האתגר שעומד בפני ב"ש שמשחקת בשתי מסגרות, או ניסיון לשלב שחקנים חדשים בצורה מיטבית.
המערכת השנייה והמשמעותית יותר לענייננו היא המערכת הטקטית, זאת שבשימוש ע"י אנליסטים במהלך משחקים. ברוב הקבוצות, בהתאם לגודל של המחלקה שקיימת בכל קבוצת כדורגל רצינית כיום, יש שימוש במספר מערכות שונות במקביל. יש תוכנות כמו Hudl Sportscodeאו Catapult Focus שמאפשרות לראות משחק ממספר זוויות שונות ולהתמקד בדגשים שונים במהלכו.
איך זה מתבטא בפועל? תבניות התקפה של היריבה או התאמות של המאמן היריב בזמן אמת, שחקנים ש"משאירים" שטח פנוי גדול מאחוריהם שהם עולים קדימה. המאמן שנמצא על הקווים מקבל את המידע הזה מהאנליסטים והסקאוטים השונים בזמן המשחק ופועל בהתאם, גם בזמן אמת וגם במהלך הפסקת המחצית.
האנליסטים והסקאוטים מזהים נקודות במהלך המשחקים עצמן, מדברים עליהן ב"רשת הקשר" עם המאמנים ולעתים אף מייצרים קטעי וידאו של מהלכים ומראים אותם בזמן המחצית. מדובר בתקשורת שוטפת לאורך 90 דקות עם הזדמנויות "לסגור מעגל" במחצית או בהפסקות שתייה, ככל שיש כאלה, עם הוצאת קטעי וידאו שמזהים נקודות שמובילות לשערים. המידע הזה לא היה קיים למאמני כדורגל לפני 15 או 20 שנה.
זה, אולי, כל הסיפור פה. טווח ההשפעה של מאמן כדורגל בזמן משחק השתנה באופן דרמטי בשנים האחרונות בזכות המידע שעומד לרשותו (והעלייה בכמות החילופים משלושה לחמישה). ברגע שהוא יכול לקבל כמות נתונים גבוהה יותר באופן משמעותי, הן ברמה הפיזית והן ברמה המקצועית, הנשקים שעומדים לרשותו אחרים לחלוטין.
מאמנים טובים יודעים לנצל את זה. נגענו מקודם במכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ב"ש, ועכשיו נעבור לאלופת אירופה בשתי העונות האחרונות פריז סן ז'רמן. לואיס אנריקה, אחד ממאמני הכדורגל הגדולים בדורו, פתח את העונה שעברה במשחקים בהם היה ביציע במחצית הראשונה עם אוזניות, מחובר לצוות הסקאוטינג, ובחצי השני על כר הדשא. הוא אף ביקש (וקיבל) מפ.ס.ז' מתקן מוגבה לאימונים, כדי שיוכל לראות את השחקנים משחקים זה מול זה מנקודה גבוהה יותר.
לואיס אנריקה עשה זאת למשל ב-0:4 מול אטאלנטה וב-0:2 מול לאנס בספטמבר שעבר, אך לאחר ששבר את ידו החליט להישאר על הדשא עד לסיום העונה. בדקות שקדמו לכך היה אפשר לראות אותו ביציע עם לפטופ כאחרון האנליסטים, בגיל 56.
מאמן פריז סן ז'רמן היה אחד החלוצים הגדולים בדורו, בקריירה בה שיחק בריאל מדריד ובברצלונה. כמאמן הוא זכה שלוש פעמים בליגת האלופות ואף אימן לתקופה קצרה את נבחרת ספרד. "כשאני נמצא למעלה, אני מקבל המון מידע שאפשר להשתמש בו במחצית", אמר. "זה חשוב עבורי. מצד שני, אני רוצה לראות את המשחק יחד עם השחקנים שלי ו'להרגיש את החום' שלו".
הפער הזה, אולי, מסביר את התפקיד של מאמן כדורגל במשחק של היום. אם הוא יכול לקבל יותר מידע באופן משמעותי מלמעלה, למה הוא נמצא למטה? בשביל להרגיש את החום. השחקנים רוצים להרגיש שהמאמן יחד איתם בסיטואציה, וההשפעה הרגשית שלו גדולה יותר. עיניים, טובות ככל שיהיו, לא יכולות להחליף לב.