זו הייתה הסערה המושלמת לאובדן נקודות בירוק - מולנו ניצב אתמול זיו אריה, ספוילר בעל שם עולמי שמצליף בברק בכר כמעט בכל מפגש, הייפ מוגזם שהולך ונבנה סביב קבוצה שהיא לא לגמרי פתורה, וקהל עצום שמגיע - ויכול לייצר אפקט הפוך של עודף לחץ. על כל אלו, כנראה גם כתוצאה מכל אלו, תוסיפו גם משחק פשוט נוראי של מכבי חיפה אמש (שבת) בשני חלקי המגרש.
את הקצרים בהגנה אנחנו כבר מכירים היטב, כשאתמול הגיע תורו של שטייפמן לנדב ביד רחבה כדור להתקפה מתפרצת של מכבי פתח תקווה. השלים אותו בעניין זה איתן אזולאי עם כיסוי מעליב של אייל אינברום ואשר יגורנו - בא לנו באבו אבוה עם שער יתרון של מכבי פתח תקווה, ולך תצא מזה עכשיו.
לא זו בלבד שלא יצאנו מזה, גם ניצלנו מלהעמיק את הבור עם בעיטה חדה של לירן חזן למשקוף, ועוד מכתש רמון של כיסוי לקוי בפתיחת המחצית השנייה הסתיים בנס גלוי והחמצה מזעזעת מול שער ריק של הסקוואדרה דה לה לוזוניה.
זה היה משחק שצריך להדליק את כל נורות האזהרה האפשריות במכבי חיפה, כי במרבית דקות המשחק, ההתקפה שלנו, על שלל כוכביה הקיימים והמתהווים, נראתה פשוט חסרת אונים.
ברק בכר לא הגיע מוכן, לא ברמת תכנית המשחק שלא מצאה פתרונות אמיתיים לביצורים (והמתפרצות החדות) של זיו אריה, וגם לא ברמת התגובה וניהול המשחק. נאמר אף יותר, החילופים שלו יצרו בלגאן, ביטלו כמעט לחלוטין את האופציה ליציאה להתקפה מול קבוצה ששלחה הכל קדימה והיוו הכנה לשוויון.
ועם כל אלו, ועל כל מה שאמרתי עכשיו, נותרת מולנו השורה התחתונה: איכשהו, במחי שתי קרנות, בדרך קשה, מגעילה למדי ורצופת אירועים לבביים עבור האוהדים, מכבי חיפה הצליחה לנצח במשחק הזה. מול כל התירוצים האפשריים שיצרו מציאות של אובדן נקודות, החבורה על המגרש הוכחה בגרות ואופי, וביום רע במיוחד לקחה את הקופה וברחה.
זו באמת לא קלישאה - אלו המבחנים שמהם נבנות קבוצות. ומכבי חיפה היא קבוצה בבנייה, וחשוב שברפרטואר שלה יהיו גם כלים להכריע בימים לא טובים. אתמול לא היה היום הלא טוב הראשון שלה, גם לא האחרון. וימים כאלו, במידה ומסיימים אותם על הרגליים עם כל השלוש - חשובים לא פחות ואולי יותר מימים של הצגות וקרנבל.
המבחנים שמהם נבנות קבוצות (אלן שיבר)
זה כבר המהפך השלישי ברצף שמכבי חיפה מייצרת. מצד אחד - חיובי מאוד, מצד שני - מזכיר קצת את המשפט על ההבדלים בין חכם לפיקח: אדם פיקח לא נכנס לצרות שחכם יודע לצאת מהם. למעשה, גם המשפט הזה עושה לא מעט חסד איתנו, מכיוון שהוא מכתיר אותנו ל"חכמים". אפשר לומר המון על המשחק של מכבי חיפה, לאפיין אותו בחוכמה כלשהי לא יהיה אחד מהם.
ברמה האינדיבידואלית, באמת שקשה לציין מישהו. ההתקפה, כאמור, הייתה תקועה וחסרת דמיון וכמעט ולא הגיעה למצבים מסוכנים ממשיים. גם כובשי השערים, שטייפמן (מסתמן כסקורר) ואיתן אזולאי, סיפקו משחק שישמחו לשכוח בעצמם. דווקא נייג׳ל לונווייק נראה טוב בהרבה משאר חבריו בחוליה האחורית, היה חד בפעולות שלו והגיב בזמן ובנחישות. וכמובן - במשחק לא נוראי אבל די פושר, ברוניניו מצליח לספק את המהלך מהקרן שמביא להכרעה. ולחשוב שבשנה שעברה לקחו את הזמן איתו ועם עמדה מספר 10... גם ברזאו, הגם שלא הצליח להביא את הקסם אתמול ונסגר די הרמטית, הפגין נחישות והמון מחויבות וחילץ לא מעט כדורים בחלק האחורי. הפיזיות שלו, נוסף יכולת הטכנית, היא נכס בימים אפורים.
מהספסל, כאמור, לא באה בשורה גדולה (וההתעלמות מיאיר מרדכי אתמול נוכח הפציעה של ברוניניו היא פשע טקטי תמוה של ברק), למעט הרכש החדש, אלי דסה. אמנם מדובר בדקות ראשונות אבל מסתמן שהוא הגיע בכושר לא רע, הוא היה חי וחזק בתיקולים וביציאה קדימה ואפשר לקוות שיתרום לאורך זמן כפי שבאמת מצפים ממנו.
ברשותכם, לא אתייחס להודעה הבאמת טיפשית שפורסמה בנוגע אליו ביום חמישי, הגם למיטב הבנתי, לא מדובר בהודעה רשמית של הארגונים. כששחקן לובש את המדים הירוקים, וכל עוד הוא נותן את כל כולו, הוא יקבל מאיתנו עידוד - לא משנה איפה שיחק קודם. הקהל הרחב מבין את זה, ואתמול הוא עטף את אלי דסה באהבה ועידוד מאסיבי.
ובזאת, תם שלב ההכנה לליגה, ומתחילה הליגה האמיתית. יש לומר ביושר - שני המשחקים האחרונים, הפועל ירושלים ומכבי פתח תקווה, לא יכולים להיקרא משחקים "קלים" בשום דרך, בטח לא כששניהם שיחקו ברצף בחוץ. זו הייתה מכשלה משמעותית ומכבי חיפה צלחה אותה. יפה, לא יפה, זה לא חשוב כרגע - שלוש נקודות בסל וזה הדבר היחיד שמשנה.
אבל המשחקים הבאים, מול הגדולות, הם אלו שיקבעו את כיוון העונה הנוכחית. מייק או ברייק, ואנחנו מתחילים עם הפועל באר שבע בבית. שתי עונות שבאר שבע מגיעה לסמי עופר ואוספת בקלות וביעילות מרגיזה שלוש נקודות, כאילו מדובר במשחק חוץ מול חדרה.
יחכו בסמי עופר לב“ש (אלן שיבר)
אני יכול לקוות שנראה הפעם דברים אחרים לגמרי על הדשא, אני בהחלט מצפה לכך ממכבי חיפה בכל מקרה. אחרי שנתיים אפורות, דוחות, רצופות מלחמות, השבתות, היעדרויות קהל ובעיקר בקבוצת כדורגל ירוקה מייאשת, מלעלעת, חסרת אופי - מכבי חיפה מגיעה למשחק צמרת חם, כשהכל חי, בועט ורותח בעונה הזו עבורה. יש סיכוי לא קטן שהיא אפילו תגיע אליו מהמקום הראשון.
דבר אחד בטוח - את ההבדל בין השנתיים האחרונות לבין העונה הזו, מכל בחינה, אנחנו נבהיר ביציעים להפועל באר שבע כבר מהשנייה הראשונה בחימום ביום שני. השאר כבר לא תלוי בנו.
שבוע טוב וירוק לכולם, יאללה שיגיע כבר!