אחרי לא מעט שנים בעמדות המשפיעות ביותר בכדורגל הישראלי, סלובודן דראפיץ' פותח את עונת 2026/27 ללא קבוצה. אם זה החלטות פחות טובות או מזל, המאמן שטיפח לא מעט שחקנים מובילים בכדורגל הישראלי מחפש את ההזדמנות הבאה. בינתיים, הוא הגיע להתארח ב"חמש אישי" וסיפר על ההבטחות שלא קוימו בהפועל תל אביב, העבודה מול משה חוגג בבית"ר ירושלים וההצעה שקיבל מג'קי בן זקן.
אתה פותח את העונה הנוכחית בבית
"התחושה פחות טובה. כל זמן שאתה פותח את העונה בבית אתה מסתכל על עצמך כדי להבין איפה טעית. היו פניות, אבל הן לא היו נכונות מבחינתי. החלטתי שאני רוצה לשבת בבית ולחכות. בזמן הזה נהנים מהמשפחה, לומדים ורוצים להיות יותר טובים. היו דיבורים, אבל זה לא צלח. אנחנו מחכים להצעות יותר טובות".
עבדת תחת בעלי בית מאוד דומיננטיים. איך היתה מערכת היחסים איתם?
"אצלי אף אחד לא מתערב כי הם רואים איך אני עובד. בעל הבית יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל זו העבודה שלי ואני צריך להחליט ואם אני לא מחליט טוב, אני אלך הביתה. אם אני מחליט כמו שהבעלים אמר ואני מפסיד את המשחק, אני גם הולך הביתה. הוא לא יודה שהוא טעה. הייתי אצל משה חוגג בקדנציה השניה בבית"ר והוא החתים את השחקנים. היו שחקנים מצוינים, אבל הם לא היו יכולים לשחק ביחד. לפעמים לבעלי הבית יש חלום. לא הייתי יכול לאמן בקדנציה השניה אצל חוגג. הייתי צריך 5 כדורים במגרש. היו שחקנים מצוינים, אבל לא קבוצה. מאמן לא רק צריך להיות טקטיקן טוב, אלא גם אישיות. אתה צריך לגעת בכל דבר".
הסיום הצורם בהפועל ת"א מנע ממך לקחת קבוצות גדולות לאחר מכן
"הפועל ת"א היתה משהו אחר. כשקובי רפואה הלך, התכניות היו אחרות לגמרי. היו להם 5-6 שחקנים בנבחרת הצעירה ומאוד רצינו לקדם אותם. היינו צריכים להזיז את השחקנים הוותיקים. התכנית שלי ושל בוקסה היתה להגיע לינואר. ידענו שלא פגענו בזרים. אמרו לי לקחת כמה שיותר נקודות עד ינואר ואז ישוחררו שחקנים ויגיעו חדשים. כבר הודענו לשחקנים ותיקים שהם עוזבים, וכשאתה עושה את זה חדר ההלבשה מתחיל לרעוד. בינואר הגיע בעל בית חדש, באתי להנהלה הקודמת וביקשתי להתחזק. הם אמרו לי שהקבוצה לא שלהם והם לא מתכוונים לשפוך כסף על חיזוק. הייתי צריך להחזיר את כל השחקנים שהודעתי להם שהם לא בקבוצה. אמרתי 'תודה רבה' ועזבתי בלי משכורת ובלי פיצוי. מאוד עצוב לי כי חשבתי שאני יכול לעשות עם הפועל ת"א מה שעשיתי עם בית"ר ונתניה. בחיים אתה צריך גם מזל. בהפסד 6:0 לב"ש הרגשתי שהשחקנים פחות רצו וזו היתה כבר התרסקות והבנו שאנחנו לא משדרים על אותו גל. הרגשתי שהקבוצה כבר לא שלי. לא חיכיתי שיפטרו אותי. בהצלחה יש הרבה חברים וכשאתה מפסיד אף אחד לא רוצה להיות לידך. אז המשפחה שם בשבילך. אתה צריך להיות חזק ולהמשיך הלאה".
אתה עוד שואף להגיע לקבוצות הגדולות?
"הכל תלוי בבעלי הבית. הייתי מועמד להגיע למכבי חיפה ולהפועל ב"ש. דיברתי עם רפאלוב ועם ברק בכר, הוא הגיע אליי הביתה. הבנו שהוא צריך עוזרים יותר צעירים. לא ידענו איך לחבר את זה. אולי קצת אגו - 'סלובודן דראפיץ' יהיה עוזר מאמן?' לא ידענו איך לבנות את זה".
השם שלך עלה בסוכנויות כמועמד לברייטון בעבר
"אני ובירם עבדנו ביחד בסכנין. הוא איש מקצוע מעולה. הוא הדבר הבא. איש חכם, יודע לעבוד וחרוץ מאוד. הוא אמר לי לבוא לברייטון. בתקופה הזו ידענו שדה זרבי הולך למארסיי והם חיפשו מאמן. הייתי ביציע הכבוד עם בירם. כולם שאלו מי אני. הוא אמר שזה מאמן ישראל. כנראה אנשים חשבו שאני המועמד הבא. בשלב מסוים הייתי במקום הראשון בסוכנויות ההימורים למאמן הבא. צחקנו, אבל זו התקשורת. אף אחד לא דיבר איתי. הלוואי שהייתי יכול להיות בברייטון".
אתה חושש ששכחו אותך?
"יש לי מה לתרום לכדורגל הישראלי, או עם צעירים או עם בוגרים. אני לא למדתי והלכתי להיות מהנדס. נתתי את כל החיים לכדורגל. יש לי הרבה דברים שאני רוצה לתת. עצוב לי שאין לי איפה לחלוק את הידע הזה. קידמתי הרבה שחקנים צעירים, הם הפכו להיות מיליונרים. אני עדיין רוצה להיות בעסק הזה, אם זה מאמן או תפקיד אחר".
יש איזה חרטה?
"אני מאמין שכל מה שקרה, קרה לטובה. לפעמים יש למישהו בייגלה על הראש ויכול להיות שלי אין, אבל הכל מלמעלה. כדורגל זה לא הכל. יש לי משפחה נהדרת ואני נהנה איתם ואני מאוד אוהב אותם. אולי קיבלתי את המזל במקום אחר. דיברתי גם עם ג'קי בן זקן ורציתי להיות באשדוד. הוא שמע שדיברתי עם מכבי חיפה והוא כעס. לפעמים יש אנשים שלא אוהבים את ההתנהלות שלי, אבל זה אני. מקווה שמהר מאוד אני אהיה שוב על הגלגל".
האזינו:
5 רדיו
ספוטיפיי
אפל