מיכאל אוחנה: "הוכחתי שאני לא נופל מאף אחד בכדורגל הישראלי"

הרבה גבות הורמו בעקבות ההחלטה של מכבי חיפה להחתים את מיכאל אוחנה בקיץ שעבר. אמנם הוא חגג רק 30 באוקטובר האחרון, אבל סבל מכמה פציעות לא פשוטות ולא הצליח לממש את הפוטנציאל שהפך אותו לאחד הכישרונות המסקרנים בכדורגל הישראלי. למרות זאת, ולמרות שהקבוצה עברה עונה קשה, אוחנה היה בין נקודות האור של הירוקים עם 3 שערים ו-4 בישולים ב-20 הופעות, כולל גול חשוב ב-1:4 הנהדר על מכבי תל אביב. מהפלייאוף העליון הוא נעדר בשל פציעה, ואולי גם בגלל זה במועדון החליטו לא להאריך לו את החוזה ואוחנה שוב במקום שהוא מכיר היטב - שהוא צריך להוכיח את עצמו. בראיון ל"ערוץ הספורט" הוא בטוח - "אני לפני שנים טובות". 

"מגיל צעיר אני פחות מתעסק במה אומרים עליי", הוא אומר על הביקורות שספגה חיפה על כך שהחתימה אותו, "כמובן שאתה בתור שחקן מתבאס טיפה שאנשים פחות מאמינים בך. אנחנו, בתור שחקנים, התפקיד שלנו הוא להוכיח על הדשא וכמובן, להראות שאנחנו ראויים למקום שבחר בנו ואנחנו אותו ואני מגיל צעיר מאוד מאמין בעצמי. ידעתי שגם אם ירימו גבה, אני שייך למקומות האלה. ושאני יכול להראות הרבה. אני חושב שהוכחתי בדקות ששיחקתי שאני לא נופל מאף אחד, משום שחקן. הוכחתי שאני יכול להראות הרבה ושאפשר ליהנות ממני, ושאני נהנה כשאני על המגרש. הלוואי והייתי משחק יותר. הוכחתי גם העונה שבכל רגע כשאני על הדשא, גם הקבוצה וגם אני נהנים".

בתחילת העונה לא שיחקת אצל פלורס
"חוויתי תקופה לא קלה בפן האישי. הוא לא ממש ספר אותי, בלשון המעטה. לא ראיתי אצלו דשא, לא הייתי בסגל בליגה כשהוא היה. למדתי על עצמי, גיליתי חוסן מנטלי ונפשי ידעתי שיגיע הזמן שלי גם אם פחות סופרים אותי, שיש לי הרבה מה להראות על הדשא וכשאקבל את הצ'אנס שלי, אני יודע שאני צריך להוכיח שאני שווה למקום הזה כי מקום גדול ואני רוצה. אני שמח בדקות שהיו לי כשברק הגיע. כן היו לי רגעים טובים".

למה לא שיחקת בפלייאוף העליון?
"זה איזשהו חוסר מזל. תאקל של שחקן, משהו חיצוני, שלא תלוי בי. תאקל שהשבית אותי לחודש. חודש רגיל זה ארבעה משחקים, פה היו שלושה מחזורים בשבוע. מאוד רציתי לשחק, רציתי להיות ברגעים האלה, חיכיתי לזה כל העונה. כל המועדונים הגדולים בפלייאוף. הרופאים אמרו לי שלא אוכל לשחק".

מדברים על כך שאתה סובל מפציעות
"אנשים מאוד נשענים על העבר. בשנתיים האחרונות לא הייתה לי שום פציעה, להוציא את הפציעה האחרונה. אני חושב שזה מאחורי. תמיד יהיה לאנשים מה להגיד ותמיד יחפשו את הפחות טוב. אני חד משמעית חזק. הוכחתי השנה שאני ראוי למקומות האלה, לקצבים האלה, גם מבחינה פיזית וגם מבחינת כשרון".

אתה מרוצה מאיפה שאתה נמצא בקריירה?
"בהתחשב במה שעברתי, אני מאוד שמח על המקום שאני נמצא בו. אני חושב שיש לי עוד הרבה מה להראות. אני בן 30. בגמרא אומרים - שיא כוחו של אדם בגיל 30. אני לפני שנים מאוד טובות. אני רואה את זה באימונים במכבי חיפה עם השחקנים הכי טובים בארץ. אני לא חושב שנפלתי מאף אחד".

מה קרה למכבי חיפה העונה?
"אני לא יודע לשים את האצבע. כמובן שזו עונה פחות טובה של כולם. אני בטוח שמועדון כזה יחזור להיות בצמרת בזמן הקרוב".

היה הבדל בין בכר לפלורס?
"ברק מאמן גדול, אני מאוד מחזיק ממנו. לפעמים דברים עובדים ולפעמים פחות. אני חושב שבמשחקים מסויימים ניתן לראות הבדל עצום לעומת מה שקדם לברק. הוא עושה דברים מאוד טובים למכבי חיפה העונה".

הופתעת מההחלטה שאתה לא ממשיך במכבי חיפה?
"קצת, עם עצמי הייתי מופתע. רציתי להישאר. המועדון מאוד מעריך אותי, הרגשתי את זה, גם הקהל מאוד אהב אותי. יש שיקולים שלא תלויים בי ואני עם הפנים קדימה. המועדון נמצא בתקופה פחות טובה, אז שום דבר לא בטוח. זה מועדון שדורש הרבה. כן, הפציעה הזו באה בתזמון לא הכי טוב עבורי. אני יודע שהכל לטובה, עברנו דברים יותר קשים. נצא מפה לדרך טובה. חזרה לחיפה? אני למדתי בחיים שאצל הקב"ה הכל אפשרי, אני לא שם שום מחסום. אני לא אופתע אם זה יקרה".

עם איזה מסקנה את יוצא מהעונה הזו?
"אחד מהחשבונות נפש שעשיתי בחיים שלי - אני בין עונות עוצר וחושב והגעתי למסקנה שאני רוצה להיות טיפוס. חבר יותר טוב שמרים את הסביבה שלו, לא משנה על התפקיד שלי או לא על התפקיד שלי. אני רוצה להיות אחד שעוזר למי שסביבו. אני משתדל להרים את הצעירים, לתת להם את העצות הטובות, לפרגן להם. לא להיות הגדול שרק ממוריד, ההיפך. אני חושב שאחת הסיבות שהצעירים פרחו השנה היו החבר'ה שלהם בחדר ההלבשה".  

איך היו היחסים שלך עם רפאלוב?
"טובים מאוד, ליאור ואני ביחסים טובים. אני חושב שהוא העריך אותי מקצועית, דיברנו כמה פעמים. הוא שיחק פחות או יותר בתפקיד שלי. הוא עשה קריירה מדהימה, אני מאוד אוהב אותו".

אתה רואה את מכבי חיפה כבר העונה זוכה בתארים?
"אני חושב שאי אפשר לדעת. מועדון בסדר גודל הזה של מכבי חיפה חד משמעית יכול לרוץ על כל התארים. זה מועדון שיש לו את כל התנאים כדי להצליח".

היתה שרשרת של פציעות לקראת סוף העונה בחיפה
"פציעות זה חלק מהספורט, מי כמוני יודע. הצוות הרפואי והפיזיולוגי שלנו, מאמן הכושר דרור שמשון ואורי הראל... ראיתי שהרבה אצבעות מופנות אליהם. הם ממש לא הבעיה. הם תרמו ותמכו בשחקנים בכל הפרמטרים. הם אנשי מקצוע מהטובים ביותר שנתקלתי בהם. כשחזרנו לליגה אחרי המלחמה ואמרו שהלוח משחקים שלנו יהיה שבת-שלישי-שבת, אני אמרתי לשחקנים שאנשים יפצעו פה כי זה לא קשור לאיזו הכנה אתה עושה ולאיזו התאוששות. ברגע שנכנסים לעומס אחרי חודש שלא שיחקת במלחמה, ומשחקים בקצב מאוד גבוה, אז הגוף יקרוס. כשיש משהו לא רגיל הגוף יקרוס במצב כזה. לא הרגשתי שזה חריג, אני ידעתי שזה יקרה".

איך אתה רואה את העונה של מלמד?
"מלמד זה כוכב, מה שהוא עושה זה מדהים. היינו תקופה גדולה בעונה הזו ביחד. בתקופה של פלורס לא היינו בסגל, היינו מתאמנים ובאים למשחק לראות אותם. גם הוא לא נכנע, לא הרים ידיים, הוא ידע שכשיגיע הצ'אנס שלו, הוא יצטרך להוכיח. אני מאוד מחזיק ממנו. במקצוע שלו הוא מאסטר ואי אפשר להתכחש לזה".

כמה חזיזה היה חשוב העונה?
"אני וחזיזה בקשר מאוד טוב, אני מאוד אוהב אותו. קפטן אמיתי, יודע להרים את כל החברים סביבו. יודע לדרוש מכולם יותר, כוכב כדורגל בעיניי. כמו שהיו עונות שהוא היה מדהים והביא תארים ואירופה. יש גם שנים פחות טובות, כל ילד שחולם להיות שחקן כדורגל יקנה לזכות בקריירה שלו. יש עונות פחות טובות, זה חלק מהמשחק".

אתה תהיה שוב בקבוצה גדולה בקריירה שלך?
"כן, בע"ה כן. אני מאמין בעצמי, אני יודע שיש לי מה לתת. גם בטופ של הכדורגל הישראלי, אני לא חושב שאני נופל ממישהו. יש אצל הרבה מאמנים סטיגמות על העבר. אם הוא כשרוני, הוא לא אוהב לעבוד. אני חושב שזה ממש לא נכון. הוכחתי את זה השנה. שחקן שעל הנייר מוכשר... גם בלי הכדור, בכל הפרמטרים תמיד הייתי במקומות הכי גבוהים בדו"ח הפיזיולוגי. אני לא חושב שהסטיגמות האלה נכונות".

אתה שלם עם עצמך עם העונה הזו?
"כן בטח, חד משמעית. כששיחקתי, הקבוצה נראתה טובה. אני שלם מאוד עם העונה הזו".

מה השאיפה שלך בעונה הבאה?
"בשנים האחרונות לא באתי על תקן שחקן מוביל. אני חושב שהשאיפות שלי לחזור להיות שחקן מוביל. לא להיות שחקן שיכול לעזור, אני רוצה להיות המוביל. אני רואה את עצמי בשנה-שנתיים הקרובות יכול לעשות הרבה בקבוצות הגדולות".

חזרה לנבחרת?
"זה החלום הכי גדול שלי. אני אוהב את המדינה בצורה שאני לא יכול לתאר. אני בוכה בהמנון. בטלוויזיה אני עומד ושר. זה החלום שלי ואני בע"ה אגשים אותו".