(מאור אלקסלסי)
הרחק הרחק מכל רלוונטיות לתואר, פגשנו אתמול (שלישי) את הפועל תל אביב בסמי. בסיום עונה שכבר באמת שנאמרו עליה כל המילים הרעות, ועדיין, איכשהו, לא מספיק מילים רעות, עמוק בתוך הגארבג׳ טיים - כל שנותר לנו לעשות הוא להציל ולו מעט מהכבוד הרמוס שלנו העונה מול קבוצה שחוררה אותנו יפה יפה אך לפני כשבועיים.
אומנם הפועל תל אביב הייתה זו שעלתה ראשונה על הלוח, בביצוע יפה מאוד של שאנדה סילבה, אבל בסופו של הערב, חילצנו מעצמנו חיוך. חיוך עקום, בחצי פה - אבל בכל זאת, הצלחנו לסיים את עונת משחקי הבית הזוועתית הזו באופן חיובי ובדרך שעושה כבוד אמיתי לאריה הסנגלי, עבדולאי סק.
הלב נחמץ ונכמר, כשאנחנו אומרים שלום לעוד פיסה של גדולה מהקבוצה האגדית שהציתה לנו את הדמיון רק לפני שלוש שנים. אמנם סק לא בדיוק פרח העונה, וגם לא בעונה שלפניה, מסיבות מובנות בדרך כלל, אבל אף אחד לא יוכל לערער על העובדה שבכל פעם שעלה על הדשא במדים הירוקים, נתן מאתיים אחוז מעצמו והפגין עליונות גופנית פסיכית ואישיות לוחמת ודומיננטית.
על כל הרגעים היפים, וגם על אלו שפחות, על כל רגע שירקת דם בעבור החולצה הירוקה, על כל המסע שלנו ביחד - תודה ענקית מכולנו, סקי, אתה תישאר בלב שלנו תמיד. אם רק אפשר לבקש שתעבור לקבוצה במדינה אחרת, זה יהיה נהדר.
זה היה באמת משחק מהנה ברוב שלביו, שתי הקבוצות בכפכפים ובהרכבים משניים, כל אחת מסיבותיה שלה, אבל בפרידה מסמי עופר בהחלט לא סבלנו. אולי, אפילו, מתחת לכל אווירת הנכאים, וים הצרות, וכמות העבודה הפסיכית שמחכה פה בקיץ למי שינסה לרומם את סוכת המועדון הנופלת, מעבר לכל מחשבה רציונלית, זיהינו גם ניצוץ לתקווה בעתיד.
כמה בעתיד? קשה לדעת. אבל יש, נכון להיום, במכבי חיפה לא מעט שחקנים צעירים שאפשר לראות אותם כמי שיובילו את המועדון בעתיד. שחקנים כמו יינון פיינגזיכט, נבות רטנר ונועם שטייפמן, שמראים בשלות יוצאת דופן ומשחק בוגר, וחייבים להיות חלק אינטגרלי מהסגל בעונה הבאה. שחקנים כמו ניב גבאי ואדם גרימברג שמראים פיזיות חריגה בעליל לגילם הצעיר ובעבודה נכונה, יוכלו להציג מספרים מפלצתיים לליגה שלנו - והרבה מעבר לכך.
לקאדר הנוכחי של מכבי חיפה יש פוטנציאל גדול יותר משמעותית ממה שחולץ ממנו השנה על ידי הצוות המקצועי. בל נטעה, יש פה לא מעט שחקנים שבחטא נולד צירופם לקבוצה, אהם אהם טריידים מבית"ר, ורשימת הניפויים וסוכנות השידוכים לפלופים משנים עברו צריכה לעבוד במשמרות כפולות בכדי להיפטר מהגיבנת המקצועית הכלכלית. הכל נכון, אבל ביחד עם זאת - צירוף של ארבעה שחקנים (זרים) ברמה גבוהה, בתוספת חוזרים מהשאלה והשלמות קטנות, יכול לשנות משמעותית את תמונת המצב ולגרום לכלל שחקני הקבוצה להפיק מעצמם הרבה יותר.
הפוטנציאל של הסגל הזה גבוה בהרבה ממה שהוציאו ממנו (מאור אלקסלסי)
זה מאוד קל לומר שצריך להעיף את כולם ולומר שצריך להחריב הכל, אבל זה לא באמת נכון. גם בקבוצות אלופות, בטח זו של העונה, יש שחקנים בינוניים שהימצאותם ליד כוכבי כדורגל משדרגת אותם משמעותית. וזה מה שמכבי חיפה צריכה לעשות - לאתר ארבעה כוכבים, לשלם עבורם כופר נפש ולהפריח דרכם את השממה שיש כאן כבר שנתיים בואכה שלוש.
נשאלת השאלה - האם הצוות המקצועי והניהולי של מכבי חיפה יכול לעשות את שנדרש ממנו? בכל הכנות, קשה לי להאמין. מקצועית, רמת החידלון המקצועי שראינו השנה הייתה באמת מזעזעת, זו אולי הקבוצה הכי פחות מאומנת שאני זוכר כאן, גיב אור טייק עונת הפלייאוף התחתון. לצד הבלחות משובבות נפש כמו זו שהייתה לנו אתמול, חזינו שוב, בפעם השנייה ברצף, בהתפרקות מקצועית והתבזות מוחלטת בפלייאוף העליון.
גם בעונה הסדירה לא בדיוק נהנינו מעודף דבש, בלשון עדינה, וניהול משחק וסגל מתחת לכל ביקורת של ברק בכר ברוב שלבי העונה עלה לנו בלא מעט נקודות. מעבר לרמת הסגל שהייתה, פחות או יותר, מצב נתון כשברק בכר חזר לאחר פיטורי פלורס, ההחלטות שנלקחו פה על בסיס שבועי ברמת תכנית המשחק והפעולה הנחוצה לתיקון כשדברים משתבשים - והם כמעט תמיד השתבשו - היו כמעט תמיד שגויות ולעתים ברמה קטסטרופלית. די אם נזכיר את ההתחרבנות המוחלטת והמבישה בבלומפילד לפני שבוע כדוגמא מייצגת לאובדן עשתונות טיפוסי של ברק בכר בעונה זו.
זה באמת מעציב אותי, כי ברק בכר הוא יותר מעוד מאמן, לפחות בשבילי. אין בכלל ספק עד כמה המועדון הזה יקר ללבו, עד כמה זו יותר מעוד עבודה עבורו, אבל שום דבר ממה שהציג השנה כמאמן לא גורם לי לשים בו את מבטחי לעונה הבאה או בכלל. נדמה שההחלטה להשאירו בתפקיד גם לעונה הבאה היא סופית, עד כמה שמשהו יכול להיות סופי במועדון הזה. מה שבטוח, ברק בכר ומכבי חיפה לא יוכלו להרשות לעצמם עונה בזיונית נוספת כמו זו, והוא יהיה חייב להמציא את עצמו מחדש בכדי לחזור ולהיות האימפרסריו של פעם. האם יש לו את הכוחות והיכולות לעשות זאת? אני בכנות מאמין שלא, אבל בחיי, כמה שאשמח לטעות.
ומה עם הצד הניהולי? כמו שאר אוהדי מכבי חיפה, הופתעתי לשמוע ציטוטים מסמרי שיער מכנס מנויי היהלום השנתי, כאלו שהציגו לעולם ניתוק מוחלט מהמציאות בנוגע לטיבו של המנכ"ל הנוכחי, או "הצלחה היא סכנה" ושאר חירטוטין בישין שכאלו, ובאופן כללי - מה גורם למישהו במכבי חיפה להאמין שהוא יכול להרצות למישהו על הצלחה או תרבות ארגונית נוכח הכאוס המוחלט וההתרסקות הטוטאלית של המועדון בשנתיים האחרונות? כשפארסת ברוניניו מצטרפת לשייקנה סילה, ניית'ן בקסטר, עומר אצילי ועוד פשלות ניהוליות בטבען, הדבר היחיד שהייתי ממליץ לאנשי הנהלת מכבי חיפה להרצות עליו הוא על חשיבותה של שתיקה בימי פאדיחה.
ברק בכר. לא עוד מאמן, אבל אין סיבה טוב להשאיר אותו (מאור אלקסלסי)
מכבי חיפה מסיימת את העונה הזו שבורה ומרוסקת, פיזית ומקצועית, הרחק מכל פרס או אפילו פרס ניחומים, במשבר אמון ענק מול אוהדיה - אלו שבוחרים שלא לבוא יותר ואלו שבוחרים למחות בחריפות מול יעקב שחר. גרוע מכל, אין כרגע סימן באופק למשהו או מישהו שיכול להפוך את המגמה וללחוץ בכל הכוח על הבלמים בירידה התלולה הזו.
חוסר האמון במערכת ככללותה עצום והייאוש בקהל הירוק כבר נותן את אותותיו ברמת הנוכחות בסמי עופר, וזו בהחלט יכולה להיות מגמה קבועה, במידה ודברים לא ישתנו מהותית.
לפני הכל, מכבי חיפה צריכה לצאת ולדבר בכנות לקהל השבור שלה, ואני מדגיש שוב - בכנות! להודות בפה מלא בכישלון הנחרץ, בלי לנסות ולייפות את הדברים, לנסות ולכבות את הקונפליקט והמתיחות בין ארגוני האוהדים להנהלה, ולרתום את כולם על מנת להוציא את המועדון הענק והאהוב שלנו מהקרקעית הבוצית שהוא נקלע אליה.
בחייאת מכבי, צאו גדולים, עזבו את משחקי האגו בצד, תמחלו על כבודכם כשם שאנחנו מחלנו על כבודנו עשרות פעמים בשנתיים האחרונות ובואו לדבר איתנו בכנות ובפתיחות. פעם אחת, במקום להחמיר משבר - נסו לפתור אותו.
אה, ועוד משהו: מציע בידידות ובעדינות לא לתלות תקוות גדולות במונחים כמו "עונת בנייה" ו"שילוב צעירים", כי בסופו של דבר - קבוצות ושחקנים נבנים מנצחונות ומרלוונטיות ברגעי ההכרעה. אפס תירוצים, אפס צידוקים, הכל אפשרי גם אם המחיר כבד (ומי שטועה משלם בענק, מה לעשות). מכבי חיפה בנתה את הקבוצות הגדולות שלה בריצות לאליפות, גם אם הן לא הסתיימו בתואר. ולמען הסר ספק - זו גם המטרה האמיתית שלכם בעונה הבאה, וכדאי שתפנימו את זה ותעבדו לקראת המטרה הזו ברצינות, לא רק בהצהרות.
יאללה, ממש בקרוב הסיוט נגמר, עוד משחק אחד בכפכפים ונתפזר, נקווה שלא למקלטים.
שבוע טוב וירוק לכולם.
נ.ב. לאורך כל העונה, הייתה פה קבוצה אחת הפגינה עליונות מוחלטת על השאר, הפגינה גם את היציבות וגם את עצבי הברזל הנחוצים ובעיקר הייתה, אולי, הקבוצה הכי מאומנת שיצא לי לראות בישראל מזה שנים. אין ראויה ממנה לתואר האליפות, ואני שולח מכאן ברכות להפועל באר שבע על זכייתה צודקת באליפות.
עכשיו, ברשותכם, אחרי העזרה שקיבלתם מאיתנו עם השלישייה לבית"ר בסמי, תהיו נחמדים לילדים שלנו ולקהלנו העייף, בואו ונסגור עניין מראש עם תיקו וניפרד כידידים מהעונה הנוראית הזו.