אוגריסה: "מוכן לקבוצה גדולה, רוצה תארים"

אם תשאלו שחקן זר שמגיע לישראל - מה הדבר הראשון שהוא מחפש ביעד החדש? כנראה שאף אחד מהם לא יענה "מלחמה אזורית, מגורים במלון ואימונים ללא בית". אבל אדריאן אוגריסה הוא לא הזר הטיפוסי שמגיע לכאן. החלוץ הפרואני בן ה-29, שהגיע בקיץ לקריית שמונה באנונימיות יחסית, מוצא את עצמו בלב המאבק על תואר מלך השערים של ליגת העל ויסיים את העונה כמלפפון החם של השוק הישראלי.

בריאיון חשוף, אוגריסה מתכונן לקפיצת המדרגה ("אני מוכן למועדון גדול"), מספר על החיים בישראל בצל המלחמה ("גם כשעזבתי, מעולם לא חשבתי לא לחזור לכאן"), הקהלים בישראל ("אני מדרום אמריקה ועדיין הופתעתי") והדבר שיכול להשפיע על בחירת הצעד הבא ("אני רוצה להיאבק על אליפות").

אדריאן אוגריסה, מלך שערי ליגת העל נכון לעכשיו עם 17 שערים. כשהגעת לישראל בקיץ, האמנת שתהיה לך עונה כזו מוצלחת?
"כשהגעתי לכאן היה לי הרבה ביטחון בעצמי וידעתי שתהיה לי עונה טובה. ככל שהעונה התקדמה, הביטחון שלי גדל, וזה אחד הדברים הכי חשובים לשחקן כדורגל. כשיש ביטחון, דברים זורמים בטבעיות. אני מאושר מהעונה הזו ורוצה לסיים אותה בטוב, נשאר לנו עוד משחק אחד".

עד כמה חשוב לך לסיים כמלך השערים של הליגה? במיוחד כשאתה מתחרה עם שחקנים מבית"ר ירושלים, הפועל ב"ש ומכבי ת"א שרצים לתארים?
"כרגע אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי. אני מבין שזה חשוב לכל שחקן, אבל אני מנסה לא לשגע את עצמי עם זה. אם תהיה לי הזדמנות זה יהיה כבוד גדול, אני מבין את הסיטואציה ורואה את השחקנים הנהדרים שנמצאים בטבלה. זה מטורף, עבורי הם שחקנים בטופ, וזה מרגיש טוב להיות בתחרות הזו איתם. זה נותן לי הרבה מוטיבציה. אבל אני מתמקד בעצמי ולא מסתכל הרבה לצדדים. הגישה הזו הביאה אותי לכאן ועכשיו כשדברים טובים קורים, אני לא רוצה לשנות את דרך החשיבה הזו".

הגעת לישראל בגיל 28, בשלב די מאוחר בקריירה, אתה קצת לייט בלומר…
"אולי קצת. אני מרגיש שהתבגרתי מעט מאוחר יותר, אבל לכל אדם יש את הזמן שלו. יום אני מרגיש טוב מאוד, הגוף והראש שלי במצב מצוין. אני חי עבור הכדורגל ונותן את חיי למשחק, וזה חשוב כדי שדברים יצליחו. אני חושב שיש לי עוד הרבה שנים של כדורגל טוב ואני רוצה להמשיך להשתפר".

דבר מרגש נוסף שקרה השנה הוא הנבחרת הלאומית - איך היו התחושות לקבל זימון בכורה?
"זה באמת היה מרגש מאוד. כשהגעתי לכאן, אחת המטרות העיקריות שלי בהגעה לישראל הייתה שתהיה לי עונה טובה כדי שאוכל להגיע לנבחרת. עכשיו יש לי את ההזדמנות הזו, והרעיון הוא לא רק להגיע פעם או פעמיים, אלא להישאר שם, להמשיך לעבוד ולהשתפר כדי לעזור לנבחרת".

האמנת שאחרי הכל - המלחמה, העובדה שאתם לא משחקים ומתאמנים בבית ושוהים במלון במשך חודשים - קריית שמונה תשרוד בליגה?
"תמיד האמנתי בזה, כי מהרגע שהגעתי ראיתי כאן הרבה שחקנים צעירים רעבים להשתפר ולשחק כדורגל, זה מאוד שימח אותי. למרות שהיו דברים שהקשו עלינו להשיג אפילו תוצאות טובות יותר, המועדון דאג לנו לתחושה של משפחה בתוך המלון וזה עזר לנו לא להרגיש את הקשיים כל כך".

אחרי עונה שלמה בישראל, מה דעתך על הכדורגל הישראלי ועל המדינה בכלל?
"אני אוהב את המקום הזה מאוד. אני אוהב את הליגה, את המדינה ומרגיש כאן טוב. חברים שלי בפרו רחוקים ולא יודעים הרבה על מה שקורה כאן, ואני תמיד אומר להם שאני מאושר כאן. מה שרואים בתקשורת מחוץ למדינה זה לא מה שקורה בפנים. זו מדינה נהדרת שיש בה הכל. אם שחקן מדרום אמריקה או מרכז אמריקה ישאל אותי, אני אגיד לו 'תבוא בריצה, אחי, תבוא בריצה' אני שמח שקיבלתי את ההחלטה להגיע לפה".

עד כמה אתה מרגיש שעשיתם העונה דבר גדול? זה משהו שלא כולם חשבו שתוכלו לעשות בעונה כל כך מורכבת למועדון…
"כן, אני חושב שזו הייתה עונה טובה עבורנו. עשינו דבר מדהים. למרות הבעיות, למרות שלא יכולנו לשחק בקריית שמונה ותמיד היינו צריכים לצאת מהעיר. כשמשחקים בבית זה שונה. חבריי לקבוצה תמיד אמרו לי שכשהקבוצה שיחקה בקריית שמונה, היה קשה לכל הקבוצות להגיע לשם, והעונה לא היה לנו את זה. קיווינו שהשיפוצים באצטדיון יסתיימו ושנוכל לשחק שם בפלייאוף, אבל לפעמים דברים כאלה קורים. אני מקווה שהכל יסתיים ונוכל לחזור לשחק בעיר".

תחזיר אותי לרגע שבו עזבת את ישראל בזמן המלחמה מול איראן, בסיטואציה כל כך קשה וגם הדרך שעשית מכאן הייתה מסובכת… 
"היציאה מכאן הייתה משהו לא רגיל, משהו שלא חווים כל יום. אבל המועדון עזר לנו מאוד והמשיך לדבר איתנו כל הזמן, וזה גרם לנו להרגיש בטוחים ונתמכים. ידעתי שהדברים יירגעו ויחזרו למסלול מתי שהוא. ברגע שעזבתי חיכיתי שהמצב יירגע כדי לחזור. מעולם לא חשבתי על לא לחזור לכאן".

מה החלק של המאמן שלך, שי ברדה, בעונה הזו? 
"יש בינינו כימיה נהדרת. הוא עזר לי מאוד מההתחלה שלי בקבוצה וגרם לי להשתפר בהרבה מובנים. יותר מהכל אני מרגיש שהוא מקדיש לי הרבה זמן לעזור לי להשתפר ולנתח משחקים שלי בווידאו, עוזר לי לשחק כמו חלוץ מודרני. זה מאוד מיוחד עבורי כי הרגשתי שבאמת אכפת לו ממני כשחקן, לא רק עבור העונה הזו אלא לקריירה שלי בעתיד. אני מאוד מעריך אותו".

יש הרבה דיווחים על עניין בך מצד מועדונים גדולים בישראל ובחו"ל. אתה מרגיש מוכן למועדון גדול יותר אחרי העונה הזו? 
"כן, אני מרגיש מוכן. זה רגע בחיים שלי שבו אני רואה את הכל בצורה יותר ברורה. אני מבין מה צריך להיעשות כדי שדברים ילכו טוב, ומה לא צריך להיעשות כדי שדברים לא ילכו טוב. אני מרגיש מוכן למועדון גדול יותר ולמטרות גדולות יותר. אבל אני רוצה לסיים קודם כל את העונה, אחרי המשחק האחרון אני אתחיל לחשוב על מה שעומד לבוא".

איזה סוג של מועדון או פרויקט יתאים לך בעונה הבאה? מה מבחינתך הדבר שהכי חשוב לך בבחירת היעד הבא?
"כמובן שאני רוצה לקבל הזדמנות להילחם על אליפות ותארים. כשמועדונים גדולים מציגים לך את הפרויקט שלהם, הם תמיד רוצים להיות אלופים. אז כן, אני מרגיש מוכן להיאבק על אליפות".

היה לך רגע העונה שבו נכנסת לאצטדיון בישראל עם קהל ואווירה שגרמה לך להגיד אולי: 'אני רוצה לשחק כאן יום אחד'? 
"זה מטורף, האווירה בקבוצות הגדולות בישראל ובאצטדיונים שלהם היא משהו מיוחד. למען האמת, לא יצא לי לשחק מול מכבי חיפה עם קהל בגלל המלחמה, אבל ראיתי משחקים שלהם בטלוויזיה. האוהדים כאן כל כך מלאי תשוקה לקבוצות שלהם. אני מדרום אמריקה וזה עדיין הפתיע אותי כי זו תשוקה ברמה הכי גבוהה שיש, ואני מאוד אוהב את זה במדינה".

בינואר היו דיווחים על מעבר אפשרי לבית"ר ירושלים, אבל זה לא קרה. מה עצר את המהלך?
"ראיתי את הדיווחים האלה אבל לא יצא לי לדבר איתם באופן אישי. יש לי חוזה בקריית שמונה וקודם כל היה צריך להיות משא ומתן בין המועדונים, ולי אין מה לעשות עם זה אבל בכדורגל הכל יכול לקרות מהר מאוד. בחרתי לתת לדברים לזרום ולהתמקד אך ורק בכדורגל. אם היו מגיעים למצב שההחלטה הסופית תלויה בי, הייתי שוקל זאת, אבל זה לא קרה באותו הזמן".

יש אוהדי בית"ר שבטוחים שאם היית מגיע לשם הם כבר היו אלופים עכשיו…
"כמובן שזה כבוד גדול שאנשים חושבים ככה ונותנים לי מילים טובות. אני מעריך את זה ואסיר תודה על המילים שחלק מהאוהדים מוסרים לי, זה באמת גורם לי להרגיש טוב. בכל מקרה, אני מאוד מכבד את קריית שמונה ואת האנשים שמנהלים את הקבוצה. הרגע הזה וההצלחה המקצועית שאני חווה עכשיו היא באמת בזכות הקבוצה הזו שנתנה לי את ההזדמנות. לכן אני לא רוצה לדבר על קבוצות אחרות כל עוד אני כאן".