איך מנצחים משחקי כדורגל? אין תשובה אחת. ההסבר הטוב ביותר, ואולי גם הבסיסי ביותר, הוא הכנסת הכדור לרשת. יש מקרים בהם זה קורה תוך כדי תנועה, בזמן "משחק פתוח", ומקרים בהם זה קורה במצבים נייחים. בטח כשעומס המשחקים גדל, הם יכולים להפוך למה שמכריע משחקים ועונת שלמות.
אנחנו רואים ברחבי העולם קבוצות שהולכות ומבקיעות יותר ויותר ממצבים נייחים על חשבון המשחק הפתוח, בין אם בשל השיפור בהגנות או השיפור בתרגילים במצבים הנייחים. בשנים הגדולות של מכבי חיפה היא עשתה כן בעידן גיא וייזינגר, אך השנה הקבוצה באמצע הן בהתקפה והן בהגנה. המוליכות יכולות לספר לנו סיפור אחר. כמו תמיד, נתחיל מהנתונים ואחרי זה נעבור לפרשנות. הכל לקוח מהמאגר של FotMob.
הכי הרבה נייחים:
1.טבריה - 14
2.בית"ר ירושלים ומכבי ת"א - 12
3.קרית שמונה והפועל ירושלים - 10
4.מכבי נתניה, הפועל ת"א ומכבי חיפה - 9
5.הפועל פ"ת - 8
6.הפועל חיפה - 7
7.אשדוד והפועל ב"ש - 5
8.בני סכנין - 3
9.בני ריינה - 2
הכי הרבה ספיגות מנייחים:
1.מ.ס. אשדוד- 14
2.מכבי ת"א, קרית שמונה ובני ריינה - 10
3.טבריה, מכבי חיפה והפועל פ"ת - 9
4.נתניה, הפועל ב"ש - 8
5.בית"ר ירושלים - 7
6.הפועל חיפה ובני סכנין - 6
7.הפועל ת"א - 5
8.הפועל י-ם - 4
ההפרש:
1.הפועל ירושלים - 6
2.בית"ר ירושלים - 5
3.טבריה - 5
4.הפועל ת"א - 4
5.הפועל חיפה - 1
6.מכבי נתניה - 1
7.מכבי חיפה - 0
8.קרית שמונה - 0
9.הפועל פ"ת - 1-
10.מכבי ת"א - 1-
11.הפועל ב"ש - 3-
12.בני סכנין - 3-
13.ריינה - 8-
14.אשדוד - 9-
טבריה באה לשרודעירוני טבריה, נכון לעת כתיבת שורות אלה, מרחק שתי נקודות מהקו האדום כשנותרו תשע בקופה. אלמלא פרשת החוזים הכפולים והפחתת שמונה הנקודות הקבוצה הייתה מבטיחה הישארות ממזמן, כשהיא הבקיע 38 שערים, כולל 14 מנייחים. מדובר ב-36.8%, נתון חריג בכל קנה מידה. למרות זאת, השיאנית היא הפועל ירושלים עם 10 מ-24, מעל 41%, אך הקבוצה במרחק הפרש שערים מהקו האדום ועדיין רחוקה מהישארות. מדובר בכלי גדול, אבל לא היחיד.
הדעיכה של חיפהמכבי חיפה הבקיעה 53 שערים העונה, יותר מהפועל ת"א שמקדימה אותה בטבלה. הקבוצה שבעבר הייתה שיאנית ליגת העל במצבים נייחים הלכה מעט אחורה, חרף העובדה כי יש לה תשעה שערים מנייחים (חופשיות וקרנות) ועוד 11 פנדלים. הירוקים שולטים בכדור, אבל הספיגות בנייחים הובילו ללא מעט ביקורת מצד אוהדיהם, בטח בשלבים המאוחרים של העונה. הירוקים מתקשים מול הגבהות ברחבה, כפי שראינו למשל במקרה של השער השני של הפועל ת"א, אך הבעיה הזאת לא קיימת רק בנייחים.
היתרון של בית"ר והפועלשתיים מהקבוצות הטובות ביותר בנייחים נפגשו השבוע, הן בהתקפה והן בהגנה. במקרה של בית"ר מדובר ב-12 שערים בנייחים וספיגת 7, כשיש לקבוצה מגביהים מצוינים כמו עומר אצילי וירדן שועה.
נגענו כאן בשיטת המשחק של בית"ר בכל הקשור ליצירת יתרונות מספריים במהלך ההתקפה. כאן מדובר בצד השני של ההתקפה, היכולת של הירושלמים להגיע לעמדות מהן שחקנים כמו קראבלי ולוקה גדראני מסוגלים לנגוח פנימה, ולהוסיף שכבה נוספת להתקפה.
במקרה של הפועל הקבוצה ספגה חמישה שערים בלבד בנייחים והבקיעה 12. מה משותף לשתיהן? צמד בלמים זרים. פרנאן מאיימבו וצ'יקו בהפועל, לוקה גדראני ובריאן קראבלי בבית"ר, שמשחקים יחד כל העונה. בזמן שמכבי ת"א עשתה לא מעט שינויים בהשפעת ההשתתפות באירופה, ובזמן שמכבי חיפה והפועל ב"ש עם בלם ישראלי אחד לפחות בהרכב - יש יתרון לפיזיות הזאת. בעידן שמונת הזרים, כשניתן לרשום שבעה בטופס המשחק בלי קנס משמעותי, זה עשוי להיות שיקול משמעותי.
החיסרון של ב"ש
הפועל באר שבע בתחתית הן בכמות השערים שהובקעו מנייחים והן בהפרש, לצד קבוצות שנלחמות נגד הירידה. המכונה של רן קוז'וך עוד עשויה לזכות באליפות, בשנה בה פחות מ-8% משעריה הגיעו מקרנות או נייחים. בכל מקרה, זאת נקודה למחשבה עבור הקבוצה (וקוז'וך עצמו) לקראת העונה הבאה.
אי אפשר לקחת תואר אך ורק בהתבסס על מצבים נייחים, אבל זה מימד נוסף שיכול להרים את התקרה של הקבוצה. אם תהיה לקבוצה של קוז'וך את היכולת להפוך 0:2 ל-0:3 עם מצב נייח מוצלח או לפתוח בונקר, זה יהפוך קבוצה טובה מאוד למצוינת לכל אורך העונה.