טוב, אז כמו כל דבר, טוב ורע, גם רצף ההשפלות שלנו הגיע לסיומו אתמול במושבה. לכל הפחות, לקחנו הפסקה קלה מהינגפות חסרת תנאים והצלחנו לחצוב בדי עמל שלוש נקודות לא מאוד חשובות, אבל בהחלט משמחות, מול הפועל פתח תקווה.
המחצית הראשונה לא ממש בישרה טובות, והייתה המשך די ישיר של הבלגאן מהמשחקים האחרונים. זה לא שהפועל פתח תקוה הייתה מאוד מסוכנת, אבל היא הייתה מספיק תכליתית כדי לנצל את הטעות של שריף כיוף בכדי לעלות על הלוח.
המחצית השנייה כבר הייתה סיפור אחר לגמרי, הקבוצה עלתה בנחישות, נשכה, בעטה ושרטה, כשגם חילופים הצליחו לשמור את המומנטום שלאחר השוויון - ואף להביא את המהפך המאוד לא אופייני לקבוצה נטולת האופי שאנחנו העונה.
גיבור המהפך המצטיין במשחק ללא ספק, היה קני סייף. מניית מועדון אמיתית, שחקן שצריך להיות חלק מכל קבוצה עתידית שלנו ואולר שווייצרי של תפקוד על הדשא. עם זאת, ההתבלטות של קני והשידרוג בשטף המשחק שלנו בעיקר מהרגע שבו עבר לשחק על אגף ימין מעידה על נקודה בעייתית מאוד: מנואל בנסון לא מצליח להיכנס לקצב, הבלחות הכישרון שלו ספורדיות, הוא לא ממש נוכח פיזית (בגדול, מספיקה כתף חזקה אחת נגדו בכדי להוציא אותו משיווי משקל לכל המשחק) ולא מספיק חד בפעולה האחרונה. אני לא סותם עליו את הגולל, ואין ספק שהוא צריך צוות מסייע טוב יותר מסביבו, נניח כאלו שיוכלו לבצע איתו גם דאבל פס רחמנא ליצלן, אבל כרגע זה נראה פשוט לא מספיק טוב.
בכל זאת, ניצחנו, אז כן צריך להזכיר עוד כמה נקודות חיוביות: אדם גרימברג, גוף של ארלינג הלאנד ופנים של דני שובבני, הצליח לבשל בבכורה שלו, בנוסף לעוד מספר מהלכים נאים. אמנם הוא צעיר מאוד, אבל הפוטנציאל פה ניכר לעין ואם יבוצע בו שימוש נכון, הוא יוכל להפוך לשחקן משמעותי עבורנו בעתיד ולאקזיט נאה לאחר מכן. אין למה למהר, אין מה להכתיר כתרים, אבל בהחלט יש פה עם מה לעבוד.
גם נועם שטייפמן שנכנס הפגין משחק טוב ויציב, גם הוא בנוי כמו אל מלחמה נורדי, ובאופן כללי, הפועל פתח תקווה כמעט ולא הגיעה למצבים במחצית השנייה. שיפור הגנתי משמעותי מהמשחקים האחרונים, אם כי רחוק מלהיות מושלם. פיינגזיכט ואלעד אמיר היו סולידיים, כשינון בישל את הבישול לשיוויון בהרמה יפה ומדודה.
מי שלא ממש הצליח לעמוד בקצב היה ליסאב עיסאת, ששוב נהנה מיותר מזל משכל כשדקל צינו שרק לעצירת משחק מפגיעת ראש ומחק, פורמלית לפחות, את הפדיחה שלו בהרחקת הכדור שכמעט גרמה לפנדל (לא היה ולא נברא, כאמור). לצד מעלותיו הפיזיות, הוא נוטה לאבד ריכוז והוא יהיה חייב לעבוד על כך בעתיד, אני מניח שזה כבר יהיה בקבוצה אחרת.
נוסף אליו, נבות רטנר לא ממש נכנס טוב למשחק וקצת שוטט על הדשא. כאן המקום להזכיר - מדובר בשחקן צעיר והתנודות האלו ביכולת היו צפויות. הוא התחיל הכי חזק שרק אפשר וכרגע, נמצא בתקופה שבה הביטחון שלו בקרשים וזה ניכר. זו כבר עבודה של הצוות המקצועי להרים אותו בחזרה.
המשחק, כאמור, לא ממש היה משהו לכתוב עליו הביתה, זה לא שראינו שטף כדורגל וכיף לעיניים - אבל כל דבר שבולם ולו במעט את המפולת יהיה מבורך. מי שלא ראה 3 נקודות ליגה כבר חודש לא יכול להתלונן על ניצחון באמת...
הסיפור האמיתי אתמול היה, למעשה, שני סיפורים מחוץ למגרש: הראשון, הגדול יותר, היה כמובן מחאת האוהדים כנגד יעקב שחר. זו פעם ראשונה שבה הקהל הירוק הולך באופן ממוקד, ברור ונטול ספק על ראשו של ראש המערכת.
אני אפילו לא נכנס להאם המחאה נגדו מוצדקת או לא, דעתי בנושא ברורה אני מאמין (מוצדקת לחלוטין), אני גם בטוח ששופרותיו בתקשורת ייצאו להגנתו וישחירו את הקהל, יציירו אותו ככפוי טובה ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין.
אז גם אם תסכימו למסר של המחאה או לא - זו מחאה סופר לגיטימית, מבוצעת באופן לא אלים ולא בדרך של שבירת כלים. לא הגיוני שיענקל'ה יהיה פרה קדושה לאחר שנים רבות כל כך של כישלון, וזה לגיטימי לבקר אותו, כל עוד זה נעשה בדרכים מקובלות. אין ספק שהוא משקיע ואין ספק שהוא אוהב את המועדון הזה, ומי שמטיל בכך ספק לא מבין על מה הוא מדבר.
אבל הבעיה איתו היא שהוא פשוט מנהל את המועדון הזה בצורה לא טובה ומקבל החלטות רעות במתן המפתחות והאצלת סמכויות לגורמים לא מתאימים ולא מוכשרים מספיק.
מכבי חיפה חייבת לעבור ידיים ובעלות בהקדם האפשרי, ולכל הפחות - אני מעדיף מצב שבו יענקל'ה מרגיש לא נוח ולא רגוע עם המצב, מאשר מצב שבו הוא מרגיש שהוא מעל כל ביקורת. אולי זה מה שיעיר אותו וידרבן אותו להעביר הילוך גם בהחלטות שהוא מקבל כבעלים וגם בנחיצות שבמציאת ידיים חדשות למועדון ביום שאחריו.
חשוב לי לציין, וזה כבר מתחבר לנושא הבא שעליו אדבר, שאני מתנגד לקללות ולכל ביזוי אישי של יענקל'ה. אפשר למחות, צריך למחות, אבל בואו לא נשכח את המקום שלו בדברי ימי המועדון הירוק. זהו האיש החשוב ביותר שאי פעם היה וכנראה שיהיה למועדון הזה, וגם אם עבר זמנו והוא צריך להעביר הלאה, אסור בשום פנים לבזות אותו.
מכאן, למחאה אחרת, הרבה פחות לגיטימית בעיניי: אין ספק שדולב חזיזה לא פוגע. מאכזב מאוד ממי שציפינו ממנו ליותר מנהיגות על הדשא ברגעים הקשים של המחזורים האחרונים. אני חושב שגם דולב עצמו יודע היטב שהוא חייב לתת יותר ושהוא בפורמה רעה. הוא לא נטול שגיאות בהתנהלות שלו, על הדשא ומחוצה לו, וזה בעדינות.
אבל זה שחקן שנותן הכל, הכל, תמיד, והוא סמל ירוק לכל דבר ועניין. אם הוא צריך ללכת לאוהדים ולבקש מהם שיקללו רק אותו ולא יאחלו איחולים קשים למשפחתו, זה מעיד בעיקר על הריקבון העמוק של הטיפשים שמקללים אותו, בטח בדרך הזו.
דולב חזיזה שינה את מכבי חיפה מהקצה לקצה. הוא הביא ברגליים ובאופי שלו את תור הזהב שחווינו והחזיר את המועדון הזה לפסים (אלו שההנהלה ירדה מהם) דולב חזיזה הוא יותר מכבי חיפה מלא מעט שחקני בית שקמו והלכו כשהיה טיפה קשה. אני מבין שמגעיל להיות אוהד מכבי חיפה כיום, באמת מגעיל, וצריך להוציא איכשהו עצבים, אבל לא עליו ולא ככה.
אומר מפורשות - דולב חזיזה חייב להיות חלק ממכבי חיפה בעונה הבאה, ואם זה תלוי בי - עד סוף הקריירה שלו. שריקות הבוז האלו הן בעיקר מופת של כפיות טובה מחפירה ואפס הכרת הטוב למי שנתן לנו כל כך הרבה, ועוד יכול לתת לנו המון. יש מספיק דוגמאות לשחקנים שחשבנו שמיצו וסיימו רע עם הקהל הירוק, רק בכדי לעשות קאמבק מפואר בקבוצה אחרת ולסגור איתנו ועם הקארמה חשבון.
אז בואו פעם אחת נחסוך את ההליך המייגע הזה, ונתמוך באחד השחקנים הכי גדולים, במגרש וברוח, שפיאר את המדים הירוקים. לא בא לי שנסיים (שוב!) כל כך מכוער עם שחקן שאני כל כך אוהב ברמה האישית.
ומה עם ברק? ובכן, לא ראינו ממש טוטאל פוטבול או משהו ששינה את דעתי על העבודה הרעה שנעשית פה עם הקבוצה או על כל שהוא לא צריך להמשיך.אבל ראינו נחישות, גם מהצד שלו, לעצור את הסחף והבנה שצריך לנשוך נצחונות בכל דרך כרגע, בכדי להחזיר לקבוצה את הדופק.
אני חייב לומר, למרות שאני לא מאמין שזה יקרה - אין דבר שהייתי רוצה יותר מאשר שברק יעמיד אותי על טעותי ויוכיח שוב את יכולותיו. כמו דולב, אין ספק שמעבר לתרומה הכלכלית הנדיבה שהוא מקבל, הוא מושקע במועדון הזה רגשית כמו אוהד. הוא רוצה ולפעמים רוצה יותר מדי, ולא תמיד זה לטובת המועדון. כמו עם דולב, לא הייתי רוצה שהסיפור עם ברק ייגמר בדרך רעה, גם אם הדבר הכרחי לטובת המועדון. הלוואי ונחזה בתחיית אלעזר וברנסנס השלישי שלו בקריירה, כך או כך - נראה שההחלטה להשאיר אותו לפחות כרגע עומדת בעינה.
טוב, אז מה עכשיו? שני משחקי בית מול המתמודדות על התואר - באר שבע תחילה. לאור העובדה שכשלנו בכלל משימותינו עד כה העונה, אני סקפטי בנוגע לסיכויינו במפגשים דנן.
אז הנה, אני הקטן, מאתגר את ברק, השחקנים, וכלל המערכת, ומקווה שזו לא תהיה בקשה חריגה - בשני המשחקים הקרובים, שמרו על הבית. לא משהו גדול, תיקו יתקבל בשמחה, בעיקר לא להתבטל שוב.
מי יודע, לא נתנגד אפילו לשלוש נקודות, אני זוכר שפעם הייתה לנו את הפונקציה של לנצח משחקים גדולים בבית.
שבוע טוב וירוק לכולם