1. באר שבע נגד שאר העולם. שער השיוויון המופרך של טימוטי מוזי בטרנר הקפיץ את המוזות לביקור פתע במחוזות קרובים ורחוקים. אוהדי בית״ר שפלשו למתחם האדום למרות האיסורים והמגבלות, חגגו את התיקו כאילו המהפך הושלם ויש אליפות ראשונה בבית וגן אחרי מיליון שנה.
96 דקות איש לא ראה, ואיש לא שמע אותם. המעטים שהסתננו פנימה נשלפו אחד אחד על ידי שוטרים ומאבטחים חרוצים, וכשנדמה היה שהשטח סטרילי, הגיע המחליף של ברק יצחקי וטרף את הקלפים. בחצי וולה שהתלבש על כף רגלו השמאלית, מוזי לא רק עשה אי צדק ספורטיבי, אלא שהוא גם איחד את מחנות האוהדים של בית״ר ומכבי עם כל מי שמשתייך לאופוזיציית ״רק לא ב״ש״. כן, חברים. זו ההרגשה כאן בדרום הרחוק. תחושת העולם כולו נגדנו שחודרת מבעד לעצמות. בעיצומה של הדרמה נרשמו גם כמה רגעים משעשעים. הזינוק המרשים של אלי אוחנה ממקום מושבו באולפן, בליווי תנועת שפתיים שרמזה על שחרורה של ה״יש!״, חשפו את הקואליציה החדשה שמתגבשת לה בקצה תיבת החמש של אליאסי. כולם בעד באר שבע בתנאי שתסיים שנייה.
2. בעולם מקביל, התיקו בין י-ם לב״ש היה אמור לשרת את מכבי. רק שהאלופה היוצאת עדיין רחוקה מהמקום שאליו היא מכוונת, ודומה שכל שנותר לה בליגה הוא להפריע לשכנות שמעליה. לגנוב מהן נקודה או שתיים, ולשמור על הרגליים לגמר הגביע. תיאורטית, הכול פתוח. מעשית, מכבי בעמדת נחיתות מול זו שמנסה לנשל אותה מכתרה. והסטטיסטיקה חוגגת: בשלושת המפגשים הישירים בין השתיים, כולל גביע אלוף האלופים, באר שבע ניצחה. במפגש האחרון זה אפילו נראה לא כוחות. ביציע המזרחי בטדי מקווים שרוני דיילה הפיק לקחים. דרומה משם סקרנים לדעת מתי לוקאס ונטורה יבקיע סוף סוף ומי יסגור את וארלה. מחשבי הקיצין של השליטה האדומה בליגה בונים על ״הפתעה״ בבלומפילד ועל 1 סולו של בית״ר בטדי. זהו בדיוק המתכון שתפור על באר שבע. תחושת הנרדפות היתה לא פעם הנשק הסודי שלה.
3. עד מתי יחליפו את אמיר גנאח? גילוי נאות: אין לי שום דבר נגד זאהי אחמד. להיפך, אני דווקא מתרשם מהבחור לטובה. הוא מאוד פעלתן, שורף שטחים, מבצע פעולות התקפיות, כובש שערים ומסייע להגנה. הכול טוב ויפה, אבל למה תמיד זה בא על חשבונו של אמיר גנאח? התחושה היא שמישהו בא עם החילוף הזה מהבית, וחבל כי גנאח נמצא בתקופה טובה, ובמשחקים האחרונים היה פקטור חשוב בתצוגות התכלית, בליגה ובגביע.