אומרים שבחיים הכל עניין של גישה. אמר את זה לא פעם גם מאמן מכבי חיפה, ברק בכר, ובדרך כלל האמרה הזו מתורגמת גם למעשים. כי מעשה בשלושה חלוצים: האחד מושעה כי איחר לאימון, השני "אוכל נבלות" ומבקיע אחרי שפתח את העונה על הספסל והשלישי כבש עבור עירוני ק"ש וגם עליו שווה להתעכב.
הראשון הוא טריבנטה סטיוארט, חלוץ טוב, אבל מה לעשות מרגיש שהוא לא רוצה להיות במכבי חיפה אם אין לו מקום בהרכב. מהרגע שירד לספסל, הפרצוף השתנה, גם הגישה ומכאן הדרך לשבת אמש בבית ולצפות ב-1:4 על ק"ש בטלוויזיה, היתה בלתי נמנעת.
השני הוא גיא מלמד והוא דוגמא הפוכה. שחקן שפתח את העונה בידיעה שלא בונים עליו, אמרו עליו שאין לו מספיק מהירות וזוהי בעיה כשמדובר בחלוץ בודד, אבל ההתמדה, האמונה שבסוף זה יקרה והאופי החזק, השאירו אותו בעניינים. "אוכל נבלות" זו מחמאה לחלוץ. כזה שיודע לעמוד בדיוק במקום הנכון, חיית רחבה ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. אם מכבי חיפה היתה משחקת עם שני חלוצים (או ב-4-4-2 או ב-3-5-2), היה לו הרבה יותר קל, אבל מלמד הוא ה"דייסון" של עולם הרחבה ואין פירור שנשאר על הרצפה.
החלוץ השלישי הוא אדריאן אוגריסה מעירוני ק"ש, השחקן שמכבי חיפה צריכה לעונה הבאה. לאוגריסה יש את כל מה שצוות הסקאוטינג של מכבי חיפה מחפש. ליאור רפאלוב לא צריך טלסקופ כי אולי יש לו את הרכש הבא מול העיניים. שחקן פרואני בן 29 (גיל שיא לשחקן, בדומה לניקיטה רוקאביצה, שהגיע בזמנו מבית"ר ירושלים), מהיר ומנוסה, כזה שכבש 12 שערים בקבוצת תחתית. יש לו עוצמות והוא יודע לשחקן גם עם הגוף ולהוריד כדורים לחברים שלו. וכן, גם הוא "אוכל נבלות", כך הבקיע אמש ברחבה של מכבי חיפה.
בתקופה של מלחמה קשה וארוכה, אפשר להביא את המוכר והטוב. המשא ומתן עם איזי שרצקי יהיה מהיר יותר משיחות הפסקת האש באיסלמבאד, זה בטוח. הערת אגב לגבי שרצקי - אחרי תרומה רבת שנים לצפון, בטח בימי מלחמה כאשר תושבי ק"ש שוב במקלטים, מה עוד צריך לקרות כדי שידליק משואה?
בחזרה לנושא, למלמד יש חוזה לעונה הבאה ואין צורך לגעת בו. לצידו, אפשר להביא את אוגריסה ולאמץ מודל כפי שהיה בזמנו עם דין דוד ופרנצדי פיירו. האחד מהיר והשני חזק יותר. בעבר היו גם ולדימיר דבאלישווילי ושלומי ארבייטמן יחד.ץ לא חסרות דוגמאות ובטוח שבמכבי חיפה רוצים גיוון בחלק הקדמי.
בינתיים, עם החומר הקיים צריך לזכות בגביע כי זה מה שנותר מול קבוצה כמו מכבי ת"א. הכל, אבל הכל עניין של גישה. מול הצהובים, מכבי חיפה צריכה לבוא "רעה" יותר, נחושה ואגרסיבית. להראות שזה להיות או לחדול, להרגיש שעומדים על קצה הצוק ואין לאן לברוח. להביא גישה כמו של גיא מלמד, עם עלי מוחמד במרכז המגרש (השדרוג שהוא מביא זה משהו בלתי ייאמן) ודבק שידביק את כל השאר בדיוק בחומר הזה. גישה חיובית של שחקנים מנצחים, החומר שממנו עשוי המועדון הזה לאורך כל שנותיו. מי שאין לו את זה, פשוט לא מתאים.