1. אזעקת שווארוני דיילה בסך הכול רצה להרטיב את הגרון בהפוגה שבין טיל מתפצל וירי תלול מסלול בגוש דן ומצא את עצמו מתפתל אחרי לילה לא שקט. למזלו, מכבי נתנה הצגה על הראש של חיים סילבס והיא שוב איתכם, חיה ובועטת וחולמת. הגול הרביעי מרגלי וארלה חתם ערב אמוציונאלי בסמי עופר שהעלה סומק על לחייו של הנורווגי החביב.
בימים שאחרים בורחים מכאן, קשה שלא להתפעל מחזרתו של דיילה לעין הסערה בעיצומה של מלחמה אזורית. זה פשוט לא נתפס. אני במקומו מסמס לאנגלידיס שבשלו התנאים להתרת החוזה ומתרחק מטווח הטילים המשייטים של המפלצת הפרסית. רק שבמקרה של רוני, מוסר העבודה ואומץ הלב גברו. הרביעייה שנולדה ברשת של ג׳רפי מוכיחה שיש שיכר לעמלו. הוא אחד משלנו. כשנותרו עוד 33 נקודות בקופה, לאוהדי מכבי ת"א יש תקווה.
בעמדת המאמן צפויות בקיץ תזוזות משמעותיות, אלא אם כן תושג פריצת דרך במשא ומתן בין קוז׳וך למעסיקתו. אין לדעת אם אזכור שמו של עומר פרץ כאלטרנטיבה הוא רציני או שמא מדובר בתרגיל שנועד לרכך את עמדת הפתיחה של המאמן המכהן בטרנריה. בכל מקרה, אם אין לו מושג היכן יאמן בעונה הבאה סימן שהמו״מ נקלע למבוי סתום.
בינתיים נכנסנו לתקופת ההמתנה. כל פנליסט מבין שהנפת הצלחת תשפר את עמדת המיקוח של קוז׳וך, ואם זה ייגמר בדאבל, צפו לשיחת טלפון מפתיעה ממנהל הבנק שלו. עד אז עליו לדלג מעל בני יהודה בחצי הגמר, לייחל לשאגת הזיו והאריה בדרבי הירושלמי ולחזור עם משהו ביד ממפגש הפסגה בבלומפילד.
3. יא אללה בית״ר
מופע האימים של מיגל סילבה משתלב היטב עם הגנתו הרעועה. לפעמים אתה מנסה להבין מה עובר בראשו של השוער הפורטוגלי שגורם לנו לסלוח לברטז על הברטוזים שלו בימי יונייטד העליזים.
מול האין קהל בטדי, טבריה הלמה פעמיים על הספתח ורק אופטימי חסר תקנה כמו ברק יצחקי האמין שיסיים את הערב על הכתפיים של האפסנאי. השיטה מעוררת תהיות. כולם עולים לעזרת ההתקפה ומשאירים את ההגנה חשופה. כמו בשכונה. רק שבבית וגן מתנחמים בעובדה שמדובר בשכונת יוקרה.
לא ברור מה עומר אצילי עושה על הספסל, וברור שעדי יונה חסר. ועדיין מנצחים למרות שהחלק האחורי רך עד לא מורגש. לאן נעלמו הקשרים האחוריים ומי לוקח את הפינה הקרובה בקרנות? ואיפה יצחק ג׳אנו ושמעון צ׳רנוחה כשצריך אותם.