רגע לפני המונדיאל, איגור טיאגו נכנס לסגל של נבחרת ברזיל. לקראת משחקי הידידות מול צרפת (הערב) וקרואטיה, המאמן האגדי קרלו אנצ'לוטי בחר לראשונה בחלוץ ברנטפורד.
טיאגו החל את הקריירה כבנאי בליגות הנמוכות בברזיל, עבר ללודוגורץ ומשם התקדם בהדרגה כשהוא בעונה נפלאה בה הוא הבקיע עד כה 18 שערים ב-29 הופעות.
יוני נרון שלנו כתב עליו בהרחבה לאחרונה, ובעקבות זאת בחרנו להתמקד בקשר בינו לבין רוני דיילה, המאמן שהחתים את טיאגו בברוז' וכיום מוביל את מכבי ת"א.
באותה נקודת זמן, טיאגו היה הרכש הגבוה ביותר של דיילה כמאמן והשני בתולדות ברוז' (כשמאז המאמן החתים את עמנואל לאטה תמורת 21 מיליון יורו). הוא הגיע אחרי עונת פריצה בלודוגורץ, בה הבקיע 13 שערים ובישל שבעה נוספים. טיאגו הבקיע שלושה שערים בארבעת משחקיו הראשונים, אבל התקשה להשפיע מעבר לכך. "הוא היה צריך זמן כדי להסתגל", אמר עליו.
"קצב המשחק היה שונה וזה משמעותי במיוחד אצל שחקנים מהסגנון שלו". אחרי שהקבוצות הסירו את החלודה של פתיחת העונה זה נראה אחרת, כשטיאגו התמודד עם בצורת של תשעה משחקים ללא שער. בחלק מהמשחקים הוא פתח בהרכב, אך לרוב עלה מהספסל.
"הוא פתח היטב ואז נפל אחורה", אמר עליו דיילה. "זה מאחוריו. הוא מביא לקבוצה הזאת משהו שלא היה קודם. הוא בחור נהדר על המגרש ומחוצה לו, הוא מתמודד עם הביקורת היטב ומשחק ברמות הגבוהות. כשהקבוצה טובה, הוא מצוין". טיאגו לא ידע אנגלית באותה נקודת זמן, כשהראיונות השונים שלו בבלגיה התקיימו בעזרת מתרגם. זה לא מנע מהשניים לתקשר בצורה טובה.
"בתחילת הדרך, נראה כאילו הוא ילד קטן. הוא הפך לגבר רציני", אמר מרסלו בר. "לקרוא לדיילה 'אבא שני' של איגור טיאגו זה אולי מעט מוגזם, אבל זה לא רחוק מכך. הקשר ביניהם היה מושלם". טיאגו התמודד עם ביקורת ברשתות החברתיות בבלגיה, כשדיילה יצא להגנתו מספר פעמים, גם לאחר שהורחק באדום ישיר מול סרקל ברוז' בדרבי.
ההימור השתלם בסופו של דבר לדיילה, כשתקופה אדירה בדצמבר וינואר הובילה את ברוז' מהמקום השביעי למקום השלישי. בפלייאוף העליון הוא המשיך בהרכב, גם אם התקשה לכבוש או לבשל, והוביל את ברוז' לאליפות בעונה הראשונה של דיילה על הקווים. אחרי הוא נמכר לברנטפורד, והשאר היסטוריה.
אפשר למצוא דמיון מסוים בין טיאגו לבין חלוץ אחר שמשחק אצל רוני דיילה, סייד אבו פרחי. דיילה עצמו אמר ש"שחקני הגנה שונאים לשחק מולו. הואלא מפסיק ללחוץ, הוא רץ כל הזמן ובועט בשחקני ההגנה". דיילה עצמו השווה בין השניים, ואפשר לראות אותו תפקיד אצל אבו פרחי במשחקים שקדמו להשבתת ליגת העל.
אולי ברמה מסוימת זהו תפקידו של החלוץ המודרני. שחקן שלא נועד בהכרח להבקיע 30 שערים בעצמו, אלא להפוך את החיים של כל השחקנים מסביבו לקלים יותר. בעידן בו קשרי 6 ו-8 צריכים להיכנס פנימה ולהבקיע, שחקני נכף יכולים לעשות הכל, אז חלוץ הוא כבר לא מי שעומד ומחכה לכדורים או היחיד ששם אותם ברשת. אבו פרחי יכול להפוך לשחקן ששווה כמה מיליוני יורו, והיה בדרך הנכונה עד למבצע שאגת הארי.
טיאגו? על פניו בדיוק מה שקבוצה עם שחקני התקפה בקליבר של ויניסיוס, ראפיניה וגבריאל מרטינלי צריכה. לא חלוץ שיחכה למסירות מהכדורים, אלא מי שידע לזוז לכל כיוון ולייצר להם הזדמנות להבקיע. קשה להגיד שהבלמים או הקישור ההגנתי של הברזילאים מספיק טובים כדי לזכות במונדיאל, אלא אם אתם ממש מאמינים בקאסמירו. הדרך שלהם מתחילה בהתקפה, ובטיאגו.