ממשיכים בדרך: לרגל 25 שנה למילניום, הגיע הזמן לבחור את נבחרת "גדולי הדור" - השחקנים הכי טובים בדור האחרון של הכדורגל הישראלי. עמדת השוער כבר מאחורינו, ואנחנו עוברים אל חוליית ההגנה. כמו תמיד, מתחילים מימין לשמאל עם עמדת המגן הימני.
10 מועמדים יש לנו - איך הם נבחרו? קריטריון אחד היה ההופעות בנבחרת ישראל, השני הוא תארים בקריירה - והשלישי, השפעה ונוכחות מחוץ למגרש. העשירייה לפניכם, וגם ההזדמנות שלכם לבחור.
אלי דסה - הפרצוף של הכדורגל הישראלי, וקפטן הנבחרת נכון להיום. מי שהחל את הקריירה בסקציה נס ציונה, עלה לבוגרים בבית"ר ירושלים כבר בגיל 18, ומשם הפך לשם דבר במכבי תל אביב - כשלאחר מכן המריא לאירופה, שם שיחק שלוש שנים בוויטסה ההולנדית ועוד שלוש שנים בדינמו מוסקבה. היה שותף לשלב הבתים של מכבי ת"א בליגת האלופות. השלל: 67 הופעות בנבחרת ושער אחד, אליפות אחת.
בן ביטון - גדל בהפועל תל אביב, אבל צמח באדום אחר לגמרי. ביטון היה מגן ימני יחסית אלמוני בשורות האדומים מתל אביב, שהושאל בין היתר לנס ציונה ונצרת עילית. רק ב-2013, כשהיה בן 22, הפועל באר שבע החתימה אותו - ובהדרגה הפך לשחקן משמעותי בבירת הנגב. 186 הופעות ליגה יש לביטון בב"ש, כולל השושלת האדירה - והופעה בלתי נשכחת בסאן סירו נגד אינטר. אחד הסמלים המובהקים לתקופה הגדולה בתולדות המועדון. אח"כ עבר במכבי ת"א, חזר הביתה להפועל - וסגר קריירה לא רעה. השלל: חמש הופעות בנבחרת, שלוש אליפויות וגביע.
אבישי ז'אנו - הילד מנתניה, שהפך לאייקון ירוק. ז'אנו החל לשחק עוד בסוף שנות השמונים, אבל רשם סיבוב יפה גם במילניום השלישי - הוא עזר למכבי חיפה להחזיר את האליפות ב-2001, בדרך לשושלת ואפילו היה חלק מהקבוצה שהעפילה לראשונה אי פעם לשלב הבתים בליגת האלופות. לאחר מכן הספיק לחזור לנתניה, שיחק גם בטבריה וחדרה - אבל לנצח ייזכר כמגן הימני החרוץ של החיפאים. השלל: 16 הופעות בנבחרת, שלוש אליפויות וגביע.
אייל משומר - גדל בכפר סבא, אבל הצליח בירוק יותר - זה של מכבי חיפה. המגן הימני העיקש, רשם כמה החמצות גדולות (אבל כמה שערים גדולים מהחיים) כששיחק 11 שנה במדים של הירוקים מהכרמל, כולל 233 הופעות. הופיע עם חיפה גם בשלב הבתים של ליגת האלופות, כשחקן הרכב. השלל: 10 הופעות בנבחרת, שתי אליפויות וגביע.
דני בונדר - נדיר לראות ברשימה מגנים שזוכרים שהם בסוף, ובכן, מגנים. ובונדר היה כזה - מישהו שיודע את עבודת ההגנה בצורה נהדרת. בונדר שגדל בהפועל ת"א הפך לשחקן בכיר אצלה, כששיחק שבע שנים במדים האדומים והיה שותף גם לעונת הדאבל הבלתי נשכחת. את הקריירה הוא גמר דווקא ברוסיה, במדיה של נובגורוד. השלל: שבע הופעות בנבחרת, אליפות ושלושה גביעים.