בגיל 28,
לירן רוטמן אמור היה להיות במקום אחר. הפוטנציאל תמיד היה שם. עד העונה האחרונה אפילו עשה רושם שזה מתפרץ. שמונה שערים בליגה עם נתניה, זימון בכורה לנבחרת ישראל והכרה לה כל כך חיכה. העונה האחרונה בנתניה, עבור כולם, היתה עונה רעה. משאיפות לפלייאוף עליון ואולי אפילו זכייה בגביע, היא הסתיימה כשהיהלומים נשארו בשיניים בליגת העל.
רוטמן עולה לא מעט כסף, ובנתניה החליטו לא לממש את האופציה. עכשיו, הוא מכוון קדימה. סוכנו גלעד קצב כבר בודק אופציות בחו"ל בדרך, אולי, לעוד וי שטרם סימן בקריירה שלו.
"לא יודע להגיד לך איזה ציון, אבל באמת העונה הזו היתה הרבה פחות טובה מהעונה הקודמת. היו ציפיות גדולות ורצו לבנות העונה משהו אחר כדי שנרוץ יותר חזק בצמרת. דיברנו על מקום שלישי ולהביא את הגביע, מה שלא הצלחנו לעשות עונה שעברה ובסוף הכל התפרק כמו מגדל קלפים", הוא מספר בראיון לערוץ הספורט.
שים את האצבע. מה קרה?"בנו קבוצה מאוד צעירה. נכון שגם בעונה שלפני כן היתה קבוצת צעירה, אבל לא עזבו שחקנים משמעותיים כמו רז שלמה, עדן קארצב, פטריק טוומאסי ועומרי גנדלמן או איתמר ניצן, שהיה שוער מנוסה. במקומם הביאו שחקנים צעירים כישרוניים, אבל לא באמת היה איזון של בין השחקנים הצעירים לבין השחקנים הוותיקים, המנוסים יותר, שיודעים להחזיק את הקבוצה במצבים קשים. אני חושב ששם זה בא לידי ביטוי ברגעים הקשים".
עוד מאמן הולך ועוד מאמן הולך זה בטח לא מוסיף"קשה מאוד כשמחליפים כמה מאמנים בעונה. עוד דבר, אלמוג כהן עזב, וזה היה רגע לא טוב. היו המון שחקנים צעירים והוא היה דמות אבהית בשבילם. הוא זה שהחזיק את הכל, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש. הוא היה מאוד דומיננטי, וברגע שהלך, הרבה שחקנים איבדו ביטחון, מאמנים התחלפו, אף אחד לא ידע את המקום שלו לא ובאמת היתה היררכיה. שם זה הלך לאיבוד".
ואתם הוותיקים לא יכולתם לעשות יותר?"עשינו אסיפות ודיברנו עם כולם. הבהרנו שכבר היינו במצבים האלה ואם לא נתעורר, נרד ליגה, ושזה כתם לכל אחד ואחד מאיתנו ולא רק למועדון. היינו צריכים לקחת את עצמנו בידיים ולצאת מהמקום הזה כמה שיותר מהר ואני שמח שעשינו את זה".