לירן רוטמן: "הרגשתי מיצוי בנתניה, מכוון לחו"ל"

בגיל 28, לירן רוטמן אמור היה להיות במקום אחר. הפוטנציאל תמיד היה שם. עד העונה האחרונה אפילו עשה רושם שזה מתפרץ. שמונה שערים בליגה עם נתניה, זימון בכורה לנבחרת ישראל והכרה לה כל כך חיכה. העונה האחרונה בנתניה, עבור כולם, היתה עונה רעה. משאיפות לפלייאוף עליון ואולי אפילו זכייה בגביע, היא הסתיימה כשהיהלומים נשארו בשיניים בליגת העל.

רוטמן עולה לא מעט כסף, ובנתניה החליטו לא לממש את האופציה. עכשיו, הוא מכוון קדימה. סוכנו גלעד קצב כבר בודק אופציות בחו"ל בדרך, אולי, לעוד וי שטרם סימן בקריירה שלו.

"לא יודע להגיד לך איזה ציון, אבל באמת העונה הזו היתה הרבה פחות טובה מהעונה הקודמת. היו ציפיות גדולות ורצו לבנות העונה משהו אחר כדי שנרוץ יותר חזק בצמרת. דיברנו על מקום שלישי ולהביא את הגביע, מה שלא הצלחנו לעשות עונה שעברה ובסוף הכל התפרק כמו מגדל קלפים", הוא מספר בראיון לערוץ הספורט. 

שים את האצבע. מה קרה?
"בנו קבוצה מאוד צעירה. נכון שגם בעונה שלפני כן היתה קבוצת צעירה, אבל לא עזבו שחקנים משמעותיים כמו רז שלמה, עדן קארצב, פטריק טוומאסי ועומרי גנדלמן או איתמר ניצן, שהיה שוער מנוסה. במקומם הביאו שחקנים צעירים כישרוניים, אבל לא באמת היה איזון של בין השחקנים הצעירים לבין השחקנים הוותיקים, המנוסים יותר, שיודעים להחזיק את הקבוצה במצבים קשים. אני חושב ששם זה בא לידי ביטוי ברגעים הקשים".

עוד מאמן הולך ועוד מאמן הולך זה בטח לא מוסיף
"קשה מאוד כשמחליפים כמה מאמנים בעונה. עוד דבר, אלמוג כהן עזב, וזה היה רגע לא טוב. היו המון שחקנים צעירים והוא היה דמות אבהית בשבילם. הוא זה שהחזיק את הכל, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש. הוא היה מאוד דומיננטי, וברגע שהלך, הרבה שחקנים איבדו ביטחון, מאמנים התחלפו, אף אחד לא ידע את המקום שלו לא ובאמת היתה היררכיה. שם זה הלך לאיבוד".

ואתם הוותיקים לא יכולתם לעשות יותר?
"עשינו אסיפות ודיברנו עם כולם. הבהרנו שכבר היינו במצבים האלה ואם לא נתעורר, נרד ליגה, ושזה כתם לכל אחד ואחד מאיתנו ולא רק למועדון. היינו צריכים לקחת את עצמנו בידיים ולצאת מהמקום הזה כמה שיותר מהר ואני שמח שעשינו את זה".

הופתעת שמכבי נתניה לא הצליחה לממש את האופציה עליך?
"מצד אחד, כן, אבל מצד שני אני חושב ששני הצדדים הגיעו למיצוי מסוים. אני מאוד מאוד אוהב את נתניה. המועדון, האנשים, הקהל. מהשנייה הראשונה כולם נכנסו לי ללב, אבל כולנו הרגשנו שצריכים משהו חדש, אז הכל לטובה".

אתה רואה שם עתיד או אתה חושב שזה הולך לעונה קשה?
"לא יודע להגיד עכשיו, כי הכל מאוד מוקדם. אין הרבה החתמות של שחקנים, לא בנתניה ולא בקבוצות אחרות, אבל אני מקווה מאוד בשביל המועדון הזה שתהיה להם עונה הרבה יותר טובה מהקודמת".

מה הלאה מבחינתך?
"החלום שלי זה לצאת לחו"ל ולשם אני מכוון ובעזרת השם אני מקווה שזה יקרה. זה עוד יעד שהצבתי לעצמי אחרי שקיבלתי זימון לנבחרת".

לא מפחיד לחשוב על חו"ל עם השנאה שיש נגדנו בעולם
"מצד אחד, יש חששות ואני רואה גם את כל הסיפור שקרה עם שגיב יחזקאל ועדן קארצב בטורקיה ואני רואה את המצב בעולם, אבל מצד שני אני מאוד רעב ומרגיש בשל ומוכן לצאת למסע הזה ואני מקווה מאוד שזה יילך טוב".

מה נפל בדרך בגיל 28
"אהיה הכי אמיתי וכנה איתך, אני חושב שהייתי כישרוני ופוטנציאל כמו שכולם אמרו, אבל אני חושב שלא הייתי מספיק בשל פיזית ומנטאלית ועברתי תוך כדי תהליך. בית"ר ירושלים, שם שיחקתי, היתה בשבילי שיעור מאוד גדול. מועדון עצום, גם אם אתה משחק וגם אם לא. עברתי שם שלוש שנים והתפתחתי. כיוונתי בגיל 24 או 25 שאעבור תהליך עם עצמי, עם בנייה פיזית ומנטאלית, וידעתי שבגיל הזה אתחיל להראות את עצמי. עכשיו אני צריך לעשות את הקפיצה הבאה".

מלבד המשפחה יש עוד אנשים שאתם מתייעץ איתם בדרך?
"יש בן אדם אחד שהוא הכי מיוחד בשבילי ואני מתייעץ איתו על כל דבר בכדורגל והוא זה שהאמין בי מהרגע הראשון, וזה יוסי בניון. זה מצחיק כי רק בכדורגל זה יכול לקרות. מגיל קטן הערצתי את יוסי ובשבילי הוא השחקן הכי גדול שהיה. הייתי משחק איתו בקלפים של הסופר גול ופתאום אני מתאמן לצידו ומשחק לצידו והוא מהרגע הראשון האמין בי ונתן לי את הבמה".

התבאסת שלא המשיך בנבחרת
"התבאסתי כי אני יודע מה ומי הבן אדם הזה. הרבה מבקרים אותו כי תמיד יהיו ביקורות. אנשים לא באמת מכירים אותו מבפנים וכל מה שהוא עבר בכדורגל ולאן שהוא הגיע בטופ העולמי. מן הסתם, מגיע לו את הכבוד הזה ושייתנו לו סבלנות קצת כדי להצליח. אם היתה קצת יותר סבלנות, הוא היה תוך שנתיים-שלוש לוקח אליפות ואני לא סתם אומר כי הוא בנה קבוצה טובה. אבל אחרי שנה, סיימו את הסיפור וגם בנבחרת הגיע לו הצ'אנס לבנות מה שהתחיל".

להיות בתחילת הקיץ בלי קבוצה לא דבר קל
"אני לא רגיל לזה, אבל עובד עוד יותר קשה כדי להגיע לעונה הקרובה בכושר הכי טוב שיש. יש לי מאמן אישי כבר שבע שנים, שקוראים לו שרון אוחיון והוא בן אדם שנתן ונותן לי כל כך הרבה כדי לבוא מוכן".

בוא נפליג בדמיון, כי גיל 28 זה גיל קריטי
"זה גיל קריטי מאוד, אבל אני רואה את עצמי בחו"ל. בכדורגל הכל יכול להיות וחלומות מתגשמים. כמו שלא חלמתי כשהייתי ילד שאני אשחק עם שחקן כמו יוסי בניון, אז אי אפשר לדעת מה יהיה".

לכבוש ולבשל או לקום לילד שלך בבוקר
"ילד זה האושר הכי גדול בעולם ולקום לילד עם חיוך... אין שום הרגשה שמשתווה לזה".

איך יצא לך ילד שבועט בשמאל?
"קיבל כנראה מאיתי אחי, שהוא שמאלי או משהו מהסבא או הסבתא כי מהאבא והאמא הוא בטוח לא קיבל. אבל רגל שמאל שווה יותר כסף".