דאבל ביום אחד: על ערב שנצבע צהוב

בדקה ה-66, כשרובי קין הוציא את ערן זהבי, הייתי בטוח שהוא יצטער כמו שתומאס טוכל מאמן באיירן מינכן הצטער השבוע אחרי שהוציא את הארי קיין נגד ריאל מדריד ביתרון 0:1 והפסיד לבסוף 2:1. אבל לא ביום כזה, שבו כל הכוכבים, אלה שבשמיים ואלה שעל המגרש, מסתדרים לטובתנו, ובנוסף להם גם ה-VAR -  ולקראת סיום אפילו הקורה תרמו את חלקם למאמץ הצהוב.



מי היה מאמין שביום שבו ערן זהבי מחמיץ פנדל, מילסון לא משחק וענאן חלאיילי חוזר לשחק, נחזור עם הניצחון הראשון העונה נגד מכבי חיפה, ועוד בחוץ. אבל כשההגנה של מכבי תל אביב מתחפשת לראשונה העונה להגנה של איביץ', הפנדל המוחמץ של זהבי מתגלה סך הכל כרצון שלו לא להדמות למלך הצמדים דין דוד (מזל שנפסל לו שער, כי אצלו זה אוטומטית עוד אחד) ואפילו שם הליגה, וואן זירו, מנבא את תוצאת המשחק. כל זה אומר דבר אחד - אליפות צהובה, גם אם אפורה משהו.

אפילו הבוס הגדול, מיץ' גולדהאר, שנעלם לזמן ממושך ואז מופיע שוב כאילו היה גנדאלף בשר הטבעות, נזכר לפתע במילה הראשונה של החברה המאמצת שמופיעה על החולצה, ישראל קנדה, וביצע גיחה נדירה מקנדה לישראל (ואפרופו חברות מאמצות, בתור אוהד ותיק, מזה זמן רב מטרידה אותי השאלה מה קורה עם אופנת ברוך? היא עדיין קיימת או שיצאה מהאופנה?).

אז כמו שאומרים, להצלחה אבות רבים ואמנה את הבולטים שבהם. ערן זהבי, שגם בעונה בינונית הוא הגדול מכולם, ותסמכו עליו שגם יהיה מלך השערים. המאמן רובי קין, שלמרות קדנציה לא אחידה (מישהו אמר אולימפיאקוס?), לא סתם האוהדים עודדו אותו בסיום. פליסיו מילסון, שעל אף הירידה ביכולת לאחרונה, הציל אותנו פעמים רבות ובלעדיו לא היתה מושגת האליפות, ומעל כולם האוהד בדרבי, שבואו נגיד בעדינות, דורון ג'מצ'י הוא לא, שזרק את החזיז שהחטיא את לוקאסן, ובזכות ידו הלא מדוייקת הוחזרה לנו הנקודה בבית הדין.

ואם כבר מדברים על נשק מדוייק, מסתבר שהאמריקאים בסוף כן יתנו לנו אותו בתנאי שלא נשתמש בו ברפיח. לעומת זאת, על מאלמו האמריקאים לא אמרו מילה. יש שם לא פחות פלשתינאים מרפיח ושריקות הבוז האלה לעדן גולן הן בלתי נסבלות. הרצי הלוי, לטיפולך. ולחוששי העמה יעמיק מביננו, אני יודע שהאליפות עדיין לא רשמית, אבל הפרש של שמונה נקודות לא נאבד בשלושה משחקים אפילו אם האוהד מהפסקה הקודמת יידה מטח חזיזים.

מה שכן, צריך להפיק לקחים לקראת העונה הבאה. כיוון שביצוע הפנדלים של ערן זהבי יציב כמו בניינים בטורקיה אחרי רעידת אדמה, הייתי מציע להחתים את השחקן היחיד בהיסטוריה שבחיים לא החטיא פנדל, גל אראל מהפועל חיפה. אני יודע שהוא כבר פרש, אבל אפשר להכניס אותו רק לצורך הזה, ממש כמו שעושים בפוטבול.

ואי אפשר בלי לסיים עם יריבתנו העירונית, שבאופן צפוי אך עדיין מפתיע ירדה ליגה. הייתי אומר בשעה טובה, אבל לא חושב שראינו מהם כל העונה אפילו חצי שעה טובה. בשנה הבאה לא יהיה דרבי בתל אביב, וכמו שהפועל ובני יהודה נראות, גם לא יהיה בשנים הקרובות. התקווה היחידה היא העולה הטרייה לליגה הלאומית הפועל כפר שלם או כפי שהיא נקראת באירופה, הפועל קומפליט וילג'. אמנם האצטדיון המפואר שלה בספורטק דרום בלב שכונת הארגזים שתכולתו 350 מקומות יתקשה לאכלס את אלפי אוהדינו, אבל זה מה יש.