קריירה של גבהים רבים הגיעה לסיומה עבור סאן מנחם בצורה המצערת ביותר. שנה ושלושה חודשים הוא ניסה לעשות הכל כדי לחזור לשחק, אבל נאלץ להודיע על פרישה בגיל 30 בלבד ואחרי מסיבת העיתונאים האמוציונלית פרסם פוסט ארוך בו הוא מפרט כמה עבד על מנת לשוב לשחק.
"זהו, אני פורש מכדורגל. שנה ושלושה חודשים שאני לא עושה וחי את הדבר שאני מאמין ויודע שבשבילו הגעתי לעולם. בדיוק לפני 11 שנה, עליתי בפעם הראשונה לשחק בבוגרים ולא דמיינתי לאן אני אגיע בקריירה שלי ובהשגחה גדולה לא חשבתי שאשיג כמעט הכל בכדורגל וכשהשגתי, מי חשב שזה יסתיים מוקדם משציפיתי, בסה"כ בגיל 30. שיא הקריירה".
"הכרתם את האופי שלי כשחקן ואני כזה שנותן את הלב ואת הגוף על המגרש, מחויב למקום ולבית שלי עד הסוף. לא משנה אם פתחתי בהרכב או נכנסתי כמחליף נתתי הכל ושילמתי על זה. לפני שנה ו-3 חודשים במשחק כאן בבית מול ריינה, בדקה ה-61 עליתי לכדור גובה והתנגשתי בראש של שחקן היריבה, את השאר אתם יודעים, איבדתי הכרה וחוויתי התקף אפילפסיה. בדיקת ה-MRI הראתה דימומים במוח".
"מאותו הרגע יצאתי למסע שלם של בדיקות, ועדות, רופאים ומומחים מהגדולים בתחום. אפילו בשביל הסיכוי הכי קטן שאחזור ללבוש את המדים של מכבי חיפה הגעתי לפרופסורים הכי טובים ובכל מקום בעולם. אני אדם מאוד מאמין ותאמינו לי שבכל התקופה הזו האמנתי והייתי משוכנע שאחזור. כל בן אדם ברחוב ששאל אותי מתי אני חוזר אמרתי שאוטוטו, באמת האמנתי בזה. לא מזמן קיבלתי את החותמת הסופית שכדורגל לא אוכל יותר לשחק, שזו סכנת חיים עבורי ועכשיו אני יושב כאן כדי לבשר לכם את את זה".
"ם כל זה , אני רוצה להודות לבורא עולם על המזל הגדול והזכות שנפלה בחלקי להיות שייך למועדון כמו מכבי חיפה מי שלא שיחק כאן לא יבין לעולם. אני מרגיש כאילו גדלתי כאן. עברתי עם מכבי הכל. מהתקופה הכי קשה שהכל היה נראה חשוך ועד לזה שהצלחנו להחזיר ולעצב את הווינריות שעליה בנוי ה-DNA של המועדון. שיחקתי בבמות הכי גדולות בעולם, נגד השחקנים הכי גדולים בעולם. זכיתי בתארים ועברתי יחד חוויות מטורפות ואמוציונאליות שלא כל שחקן זוכה להם. זכיתי בחברים שהפכו למשפחה, זכיתי להיות חלק מנבחרת ישראל, זכיתי להיות קפטן ולשחק עבור הקהל הטוב בארץ ומהטובים באירופה".
"מה יהיה הלאה? אני משוכנע שמחכים לי דברים טובים ואתגרים חדשים, בנתיים אני רוצה לומר תודה. קודם כל לבורא עולם על הזכות ועל מה שקיבלתי. אני רוצה להגיד תודה לג`קי הסוכן שלי שליווה אותי במהלך כל הקריירה. לנשיא יענקל`ה שחר, לעוזי מור ולאור שחר שהיו בשבילי מהרגע שהגעתי למועדון ותמכו בי ולאורך כל התקופה. לכל צוות ההנהלה שבראשה איציק עובדיה. למאמנים שעברו כאן לאורך השנים, לשחקנים שחלקו איתי חדר הלבשה לאורך הקריירה וכמובן לקהל הכי מדהים וטוב שיש".
"תודה למשפחה שלי, להורים שלי לאמא שלי היקרה ובעיקר לשרון שהוא חלק בלתי נפרד מהדרך שלי בכדורגל ומלווה אותי מגיל 8. תודה לכם, על כל האהבה, התמיכה והאיחולים שאני מקבל מכם. ותודה אחרונה לחלקת האלוהים הפרטית והקטנה שלי אשתי האהובה שתמכה בי והייתה איתי בכל הרגעים מהעצובים ועד לשמחים ביותר ולאימרי הבן שלי שהגיע לעולם בדיוק בזמן שהייתי זקוק לו. וזהו, כפי שפתחתי, אני פורש מכדורגל, אבל לא ממכבי חיפה".
"ולסיום, משהו שחשוב יותר ממני, יותר מכולנו. הקושי שלי מתגמד לעומת מה שאנחנו עוברים כאן בארץ הקטנה והיחידה שלנו. נזכור את כל אלו שנרצחו ונהרגו ויש לא מעט כאלה שישבו ועודדו אותי ואת מכבי חיפה כאן מהיציע. אני מתפלל לשלומם של כל חיילי צה"ל, רפואה שלמה לפצועים ושכל החטופים יחזרו כבר הביתה".