תופעת ליוואי: ההון שיכול להיכנס לקבוצות

אחת התחושות הכיפיות ביותר שיש היא למצוא בכיס שטר ששכחת ממנו. בעידן בו דועך השימוש במזומן וכולם עוברים לארנק דיגיטלי, זה מרגיש נדיר יותר ויותר, אבל התחושה הזאת שיש כשאתה מגלה שטר של 20 או 50 ש"ח מלהיבה לפעמים יותר מהסכום עצמו. זה כסף שאולי לא ציפית לקבל.

הכדורגל הישראלי יכול למצוא את עצמו בסיטואציה דומה. היציאה ההמונית של כישרונות לחו"ל, דבר מבורך לכדורגל, מאפשר לקבוצות השונות להשיג על השחקנים הון עתק. שיחות על השווי של השחקנים הפכו לחלק מרכזי מהיומיום של אוהדי הכדורגל הישראלי, וכך גם הסכומים שנזרקים על שחקנים כבר עכשיו. הם רק חלק אחד מהעסקה.

הדוגמה הטובה ביותר היא זאת של ענאן חלאיילי, שצפוי לחתום באוניון סן ז'ילואז. הירוקים יקבלו כ-7.5 מיליון יורו על חלאיילי, סכום משמעותי מאוד שיכול להוביל לרכש משמעותי, אך חלק נוסף בסיפור הוא האחוזים מהמכירה העתידית. חיפה מחזיקה ב-15% מכרטיס השחקן של חלאיילי, כך שאם הוא יימכר בעוד כמה שנים ב-30 מיליון יורו הירוקים יקבלו עוד 4.5 מיליון.

חלאיילי הוא השם הבולט ביותר בגל השחקנים שיצאו לחו"ל, אבל ממש לא הדוגמה היחידה. שורה ארוכה של שמות, מעומרי גלזר מב"ש ועד עמרי גנדלמן מנתניה, הניבו רווח גדול למועדונים שלהם ויכולים להכניס סכום גדול עוד יותר. רגע לפני קיץ בו הנבחרת הצעירה תשחק באולימפיאדה ואולי נראה עוד מעברים, בואו נדבר על מכירות עתידיות. הגל השני של הכסף שיקבלו הישראליות.

הימור על העתיד
המעברים של שחקני כדורגל ממועדון למועדון הפכו יותר תכופים בשנים האחרונות. הסכומים שמשלמים עליהם יכולים להיות משני חיים. קווינס פארק ריינג'רס קיבלה 7.8 מיליון ליש"ט על המעבר של ראחים סטרלינג לסיטי וברנסלי כ-8 מיליון ליש"ט על המעבר של ג'ון סטונס לאותה קבוצה. אין שום הבטחה שמישהו מהשחקנים הישראלים יגיע לרמה של סטונס וסטרלינג, בשיאם מהשחקנים הטובים בעולם, אך הרווח משמעותי.

אנחנו רואים את זה ב-2 פעימות שונות בליגה שלנו. המקרה הראשון הוא מצב בו קבוצות מוכרות שחקנים למועדונים גדולים יותר בתוך הליגה עצמה, כשהפועל ירושלים למשל מכרה את גוני נאור בן ה-24 ואת ליאור קאסה בן ה-18 למכבי חיפה עם 20% ממכירה עתידית. קאסה יכול למצוא את עצמו יוצא לאירופה אחרי שנים טובות בירוקים, ואם חיפה תמכור אותו ב-5 מיליון יורו למשל, אז הירושלמים יקבלו מיליון יורו נוספים, סכום משמעותי לקבוצה. הסגל שלהם, לפי טרנספרמרקט, שווה כרגע 5.8 מיליון יורו.

הפועל חדרה פעלה בצורה דומה בעסקת אלעד מדמון למכבי ת"א, כשהיא מכרה את החלוץ תמורת 1.6 מיליון יורו ו-20% ממכירה עתידית. מדמון, לפי CIES, שווה כבר עכשיו 3.6 מיליון יורו, מה שהיה מעניק לחדרה 720 אלף יורו נוספים אם היה נמכר בסכום זה. הסיכוי שלו למצוא את עצמו בסגל לאולימפיאדה והעובדה שהוא מגיע למכבי ת"א, מועדון שמכר שחקנים לחו"ל, יכול להוביל למכירה בסכום גבוה מזה אפילו, בהנחה שהוא יציג את היכולת שהציג בחדרה.

מכבי פתח תקווה היא, אולי, השם המעניין ביותר מבין הקטנות. הקבוצה אמנם לא קיבלה שקל על המעבר של מנור סולומון, שעזב את שחטאר דונייצק כשחקן חופשי (מה שייתכן וישתנה כתלות בהבטחות של שחטאר על התלונה לפיפ"א), אך הכניסה כ-600 אלף יורו על המעבר של ליאל עבדה והיא מחזיקה ב-15% מהרווח על מכירה עתידית של לאמק בנדה, בעונת פריצה בלצ'ה.

בנדה שווה 8.8 מיליון יורו לפי פוטבול טרנספרס, מה שאומר ש-15% מהרווח העתידי הם קצת יותר ממיליון יורו. הסכום יכול רק לעלות, כשהאתר הגדיר את התרחיש האופטימי ביותר ב-11 מיליון יורו (מה שיעניק למלאבסים 1.38 מיליון). תוסיפו לזה את העלייה של כשרונות כמו גיא דזנט, עידן טוקלומטי, לירן חזן וניב יהושע, ויכול להיות שנראה את הקבוצה של לוזון מכניסה סכומי עתק בשנים הבאות, גם ממכירת משניות. בית"ר ירושלים חולמת על 5.5 מיליון יורו ממכירתו של ליוואי גארסיה, ארבע שנים מאז המשחק האחרון שלו בטדי.

המספרים האלה רלוונטיים כמובן גם אצל הגדולות. בעוד למכבי ת"א אין אחוזים ממכירה עתידית של אוסקר גלוך, יש לה כאלה על דניאל פרץ (שלא צפוי לעזוב את באיירן מינכן בהעברה קבועה בעתיד הקרוב), על פארפה גויאגון ועל ג'ורג'ה יובאנוביץ'. האחרון מוערך כרגע ב-3.3 מיליון יורו בבאזל, וכשלמכבי יש 15% מהמחיר שלו, אלה עוד 495 אלף יורו, סכום לא מבוטל. הקבוצה מחזיקה גם ב-30% מהסכום על נובאטוס מירושי, מה שיכול להניב לצהובים 450 אלף יורו לפי "פוטבול טרנספרס". אחוזים עתידיים על דור תורג'מן ורוי רביבו הצעירים יכולים להיות שווים סכומים גבוהים בהרבה ולהגיע למיליוני יורו תוך חמש שנים מהיום, כשהשניים כמובן עדיין שחקני הקבוצה.

לא כזה קל
על הנייר, מדובר כאן בהון עתק שפשוט מחכה להגיע לקבוצות השונות. אפשר להמשיך עוד ועוד: מכבי חיפה יכולה להרוויח 550 אלף יורו על מוחמד אבו פאני מעבר לסכום בו הוא נמכר לפרנצווארוש לפי האחוזים העתידיים, וזה לפני שדיברנו על האחוזים האפשריים על שחקנים אחרים כמו עיליי פיינגולד, חמזה שיבלי, רועי אלימלך ואולי אפילו שריף כיוף בעתיד הרחוק. זה רלוונטי גם במקרה של ב"ש ועומרי גלזר, כשהכוכב האדום לפי דיווחים דחתה עליו הצעות בסכום 6-7 מיליון יורו, כאלה שהיו מעניקות לקבוצה של ברקת יותר ממיליון יורו.

למציאות יש תוכניות אחרות. בחלק מהמקרים מדובר ב-20% מהרווח על שחקן, לא מסכום המכירה, ולעתים שחקנים פשוט לא נמכרים באותו סכום. אושר דוידה, למשל, יצא מהפועל ת"א לסטנדרד ליאז' כשהאדומים החזיקו ב-17% מהרווח העתידי. לא היה רווח עתידי, כשאחרי שהוא נרכש ב-1.6 מיליון יורו הוא נמכר ב-1.4 מיליון.

מעבר לכך, שחקנים יכולים לעבור בהעברות חופשיות (כמו מנור סולומון משחטאר לפולהאם, העברה עליה מכבי פ"ת לא קיבלה שקל) או כשהם לקראת סיום החוזה, כמו פרדראג ראיקוביץ'. "השוער הטוב בעולם לגילו" נמכר מסטאד ריימס למיורקה תמורת 2 מיליון יורו כשהוא היה על סף עזיבה, רווח מצד ריימס שהייתה רואה אותו עוזב בחינם, אבל פחות מהסכום בו הקבוצה רכשה אותו - מה שאומר שמכבי ת"א לא קיבלה כסף.

לכן יש כאן הימור, בין רווח על שחקן כאן ועכשיו לבין הרווח בעתיד. נדירים מאוד המקרים בהם קבוצה מקבלת על שחקן ממכירה עתידית יותר ממה שהיא קיבלה עליו כאן ועכשיו, כשבמקרה של חלאיילי, למשל, זה אומר שהמכירה הבאה שלו תצטרך להיות בסכום גבוה יותר מ-37.5 מיליון יורו כדי שחיפה תעבור את ה-7.5. זה אפשרי, וכל הכדורגל הישראלי ישמח לראות את זה קורה, אבל זה לא מובן מאליו.

למרות זאת, זה יכול להיות השלב הבא בדיוני ההעברות של הכדורגל הישראלי. גם מבחינת הקבוצות הגדולות שממשיכות להתחזק, וגם מבחינת הקבוצות הקטנות שיקבלו כסף משמעותי כתוצאה מכך בעתיד. מכיורת של שחקנים צעירים הלאה הם הכיוון שהכדורגל הישראלי בהחלט צועד לעברו, והוא יכול להיות שווה מיליונים.