בתוך קצב האירועים המשוגע שאנחנו חיים בתוכו, נדמה כאילו המסע של נבחרת הנוער ב"מונדיאליטו" - שנגמר עם הגעה היסטורית לחצי הגמר ומדליית ארד - היה לפני שנים רבות. בפועל, הוא היה בסך הכל לפני שבעה חודשים. בדיוק כמו בקיץ 2022, גם הפעם הבחורים של אופיר חיים הדהימו את כולם - שלב אחרי שלב, ריגשו מדינה שלמה שנשארה עד מאוחר בלילות ונפרדו עם כל הכבוד המגיע.
ועם כל הכבוד לכל השמות הגדולים שהבליחו בקמפיין הזה - חמזה שיבלי ועומר סניור ורן בנימין - בסופו של דבר, היו שני כוכבים גדולים בנבחרת הזאת. שניים שמהרגע שהטורניר הזה הסתיים, ידעת שהם נכנסו אלינו לתודעה ולא ייצאו ממנה. אחד גדל בחיפה, השני באשדוד. ביניהם מפריד פער של כמעט שנה, אבל שניהם בני אותו דור. ענאן חלאיילי ממכבי חיפה, ודור תורג'מן ממכבי תל אביב.
ושניהם, קצת קשה להאמין, בסך הכל בעונת הבוגרים האמיתית הראשונה שלהם - תורג'מן עוד שיחק מעט דקות (155 במספר) בעונה שעברה, אבל אחרי קמפיין נבחרת הנוער וההצלחה עם הנבחרת הצעירה ביורו, היה ברור שהוא ייקח צעד קדימה. חלאיילי בעונה שעברה עוד שיחק עם קבוצת הנוער. והעונה, כמאמר השיר, כל העיניים עליהם.
אז איך היתה חצי השנה הראשונה המשמעותית שלהם בבוגרים? נדמה אחרי שהליגה הגיעה כמעט למחצית הדרך, אפשר להתחיל ולהשוות. נפתח בדיסקליימר ברור: תורג'מן מתופקד יותר כחלוץ מרכזי, חלאיילי הוא הרבה יותר שחקן אגף - וזה כמובן משפיע גם על המספרים שנראה. אז בזהירות המתבקשת, בואו נצא לדרך.
נפתח בהערה מתבקשת: גם מתוקף התפקיד שלו, חלאיילי משחק הרבה יותר מתורג'מן. 1,156 היו לקיצוני של מכבי חיפה, כמעט כפול מלחלוץ של מכבי תל אביב - עם 621 דקות בלבד. הסיבה ברורה - תורג'מן, מהיותו חלוץ טבעי, נמצא שני בהיררכיה אחרי ערן זהבי (לאחרונה, רובי קין מנסה לשבץ אותו באגף שמאל - במקומו של מילסון. זה לא ממש עובד). חלאיילי, למעשה, נכנס למשבצת הכנף הימנית שהשאיר אחריו עומר אצילי - נעליים גדולות, שבינתיים מתקשות להתמלא.
כי למרות הפער בכמות הדקות - תורג'מן כבש כפול יותר שערים מחלאיילי. 4 לעומת 2. והוא גם צריך הרבה פחות מצבים כדי להגיע לשער - החלוץ של מכבי ת"א כבש 4 פעמים מתוך 24 איומים לשער ו-10 למסגרת (אחוזי דיוק של כמעט 50%!). חלאיילי הבקיע פעמיים בלבד, מתוך 39 ניסיונות ו-11 כדורים שפגעו במסגרת. נקודת זכות לחלאיילי עומדת מבחינת כמות הבישולים - הוא בישל שני גולים העונה, לתורג'מן עדיין אין בישול.
מנגד, חלאיילי יותר מעורב במשחקים של קבוצתו מאשר תורג'מן. יש לו פי 3 יותר כדורי רוחב (39 לעומת 13), וגם בכדרורים מוצלחים - לקיצוני של מכבי חיפה יש 38/74, לתורג'מן רק 20/38. חלאיילי גם מוביל במשחק ההגנתי - יש לו 21 תיקולים מוצלחים העונה, לתורג'מן רק 5. חילוצי כדור - 67 לעומת 20, וחלאיילי גם מבצע יותר עבירות - 14 לעומת 3.
אז מה המסקנה מהנתונים האלה? שחלאיילי ותורג'מן, בסופו של דבר, הלכו לשני כיוונים שונים. תורג'מן הוא שחקן של יעילות - לא מגיע להרבה מצבים כדי לכבוש שער, ואחוזי הדיוק שלו גבוהים במיוחד. חלאיילי הוא שחקן הרבה יותר הוליסטי, כזה שמשפיע ומורגש במשחק עם כל נגיעה בכדור. אנחנו רואים את זה לא מעט במשחקי מכבי חיפה - חלאיילי מאוד פעיל, מאוד נוכח במשחק, אבל לא ממש מצליח לייצר מספרים העונה (בטח לא ביחס לכמות הדקות).
בכל מקרה, ברור שעבורם זו רק תחילת הדרך - אנחנו רואים את הכשרונות האלה נובטים, וייקח זמן עד שנצליח באמת לתהות על קנקנם. בינתיים, נדמה שהדילמה בשאלה מי עדיף - טמונה בדילמה שהוצבה פעם בפניו של ראש הממשלה, אריאל שרון - האם הוא מעדיף ליהנות או לנצח. להביא תוצאות (כמו תורג'מן) או לייצר ברק וניצוצות במשחק (כמו חלאיילי). זו דילמה שעולם הכדורגל מתחבט בה זמן מה, וכנראה שכדי לפתור אותה - נצטרך עוד זמן משחק רב, של שני הכוכבים הצעירים בכדורגל שלנו.