הכדורגל הישראלי עדיין לא חזר וגם צפי אין בשלב זה, לאור המלחמה בין ישראל לחמאס בעזה שסופה לא ידוע, אך הכדורגלנים שלנו, גם הזרים שבהם, ממשיכים להיות מעורבים בנעשה ולתרום ככל שהם יכולים למאמץ, וכך גם חלוץ הפועל באר שבע, תומר חמד.
חמד שיתף: "הסתובבנו פה בימים האחרונים ואתה שומע ורואה את הברבריות. כן, עוברים על המדינה ימים נוראיים, בדרום לא חוויתי את מה שלצערנו חוו בעוטף עזה, אבל הייתי שם במקלטים גם בזמן המתקפה עם הילדות שלי שלא חוו את זה אף פעם, וגם אני ואשתי לא היינו פה וחווינו את זה מרחוק וכאבנו מרחוק, אבל הימים האלו במקלטים בפחד שכל רגע מישהו יכול לבוא ולהיכנס אלו דברים שלא נשכח אף פעם".
עד עכשיו הילדות שלי לא הצליחו להתאושש מזה, גם אנחנו עכשיו מתארחים פה בצפון. אני לא יכול לתאר לעצמי מה עובר על האנשים מהעוטף שאיבדו קרובים ומשפחות. אני מהצד שלי עושה הכל לתרום את החלק שלי, אני לא יכול לעשות יותר מזה, אני מנסה ובודק קיבוצים באיזור, הולך למשפחות שכולות אם אפשר לנחם, זה המעט שאני יכול לעשות, ואם אני מצליח לרומם את רוחו של ילד אחד, בנאדם אחד בתקופה הזו, מבחינתי זה שווה יותר מכל דבר אחר, זה הסיפוק הכי גדול בעולם. אנחנו בעולם הכדורגל, שמחים מגולים ונצחונות וזו ההרגשה הכי טובה שיכולה להיות, זה לא מתקרב לשום דבר אחר".
שיחקת בפרמייר ליג, ההתאחדות האנגלית לא ממש גינתה את האסון הנוראי הזה שהיה פה, היית רוצה לראות גינוי קצת יותר אמיתי?
"האמת זאת אכזבה עצומה, יש בי כעס גדול ואכזבה לכל הגופים האלו שפתאום שותקים, ראינו לכך דוגמא קלאסית לפיגוע נורא שקרה במדינה אחרת, מיד הודיעו על מפגן תמיכה כדקת דומייה, כששבוע לפני זה אנחנו חווים פה את אחת הזוועות הכי גדולות שהיו פה בהיסטוריה ואתה פשוט רואה התעלמות".
"אני הייתי שם, שיחקתי שם, באופן אישי לא חוויתי אנטישמיות אבל תמיד הייתי רואה את ההבדלים כשהיה קורה משהו במדינת ישראל אל מול מדינה אחרת בעולם, הייתי רואה את התגובה המהירה או את החוסר פחד מהתגובה מאם הם יתמכו במדינה הזו, כשישראל מעורבת אז משום מה בעולם, גם מפורסמים וגופים גדולים, לא יודע למה, חושבים פעמיים לגנות או לתמוך, אני לא יודע למה הם חוששים".
"לדעתי זו בושה מאוד גדולה לכל חלק וגוף שלא הביע תמיכה באופן פומבי ולא הראה לכל העולם שזה לא משנה לו באיזו מדינה זה קורה, צריך להראות תמיכה, להפגין למען יראו וייראו שזה לא משנה מי אתה מגיעה לך התמיכה הבינלאומית, מצד שני מלבד הכדורגל אני סופסוף רואה מדינות שבאות ותומכות, סופסוף אנחנו רואים אחרי הרבה שנים את התמיכה הזו שמגיעה לנו אחרי הרבה שנים שהרגשנו די בודדים במערכה".
"מאוד התאכזבתי, אני יכול להגיד שכששיחקתי בחו"ל וראיתי את העוינות לישראל תמיד ניסיתי להראות ולהפגין את הגאווה שלי במדינה שלי, את היותי יהודי בעולם שמשחק ומצליח למרות כל השנאה שיש, חוגג עם דגל ישראל, עם כיפה על הראש גם יצא לי, זה גם המסר שלי לכל מי שרואה בעולם, להראות ולא לפחד, להיות גאים במי שאנחנו ולדעת שכולנו פה ביחד ואנחנו ננצח".
אתה מצפה משחקנים שעברו במדינה כבר משהו, כמו אבו פאני למשל שכל המדינה נעמדה על הרגליים כשהיו נגדו קריאות גזעניות, כמו בירם כיאל שנפצע וכל המדינה עמדה מולו, אתה מצפה אחרי שהיה פה אסון ברברי, אתה מצפה שהם יגנו את זה כבני אדם ואתה לא בדיוק רואה את זה
אני מבחינתי, לא משנה מאיזו עדה, דת, גזע או מין, כל בן אדם שראה את התמונות הנוראיות האלו, את הזוועה שהמדינה שלנו עברה אין בן אדם אחד שלא צריך לקום ולגנות נגד זה, זה לא משנה מי אתה, מי שלא עושה את זה מבחינתי זה אומר עליו הרבה כבן אדם".
בלי קשר למדינה כזו או אחרת, אתה רואה זוועות כאלו בעולם, לא משנה איפה, אתה צריך לקום ולהגיד את שלך ולצערי כמו שאתה אומר יש אנשים שלא עשו את זה, אבל אני מעדיף לאנשים כאלו לא להתייחס אלא להסתכל על הטוב במדינה שלנו, על העם המאוחד הזה, שברגעים כאלו כל אחד נותן את חלקו, אנחנו רואים גם את אלו שלא יכולים לתרום יותר מידי, העיקר עושים גם אם זה המינימום ונותנים חלק ובזה אני מתרכז וזה מה שאני רוצה שכל עם ישראל יסתכל. על הדברים הטובים והמחזקים כי ברגעים האלו צריכים את כולנו מאוחדים וביחד ושום דבר לא ישמור אותנו כך".
חוזרים לאימונים ב-19.10?
אנחנו אכן אמורים לחזור לאימונים, אני לא יודע עדיין, אנשים ומשפחות באופן טבעי מפחדים להשאיר את המשפחה לבד בבית ולנסוע לדרום שנייה אחרי שאם הייתה אזעקה בבאר שבע, כולם רוצים לחזור להתאמן אבל צריך להתחשב במצב ולהבין. כל אחד ואחד בסיטואציה שלו, אני מקווה שכולם יתחשבו ויבינו את הסיטואציה ונעשה את הדבר הנכון לכולם, גם לשחקנים וגם למשפחותיהם".