מינוי מאמן זאת אחת ההחלטות הגדולות ביותר שהנהלת מועדון כדורגל יכולה לבצע, בטח ובטח כשמדובר במאמן ראשון של בעלים חדשים. ברגע שהם מנחיתים מישהו שנועד לבנות את הקבוצה שהם מאמינים בה, קצת כמו אוסקר גרסיה במכבי ת"א (שאמנם הגיע אחרי שורת מאמנים ישראלים אך שינה את המועדון לצד ג'ורדי קרויף), אפשר לראות את זה כמעין מסר שמשקף את תפיסת העולם של אותם בעלים. לכן המינוי של מייקל ולקאניס למאמן הפועל תל אביב מעניין במיוחד.
בשונה מחלק מהספקולציות השונות על המאמן הראשון של המינצברגים, אין לוולקאניס ניסיון יוצא דופן. היווני-אוסטרלי שיחק במשך שנים ביוון ואוסטרליה, אך לאורך רוב הקריירה שימש כעוזר מאמן. הוא שימש כמאמן ראשי שלוש פעמים בלבד, כולן כמאמן זמני אחרי שהראשי פוטר, ועכשיו מקבל הזדמנות לבנות לראשונה קבוצה משלו. למרות זאת, יכול להיות שמדובר בהברקה של ניק האמונד.
הדרך להפועל ת"א: עוזר ברחבי היבשת
כאמור, אין לוולקאניס ניסיון יוצא דופן. יש לו קריירה לא רעה ככדורגלן שאף שיחק בנבחרת אוסטרליה (ובנו, דימטרי ולקאניס, משחק כיום ביוון), כאשר הוא שימש כעוזר במספר תחנות באוסטרליה וביוון. הוא שימש בין היתר כעוזרו של גיירמו אמור, אגדת ברצלונה, של המגן האגדי יאפ סתאם ושל ג'ון ואנט שיפ, גם בזוולה וגם בנבחרת יוון. לאחרונה שימש כעוזר המאמן של סטפן קרמר הגרמני באופן, עד שהפך למאמנה הזמני והשאיר את הקבוצה בליגה.
התחנות השונות שלו כעוזר מאמן והחשיפה לתרבויות כדורגל שונות אולי מעידות על חלק ממה שרוצים להנחיל בהפועל ת"א, כמערכת שבונה את עצמה. לוולקאניס יש ניסיון גם באקדמיה ובפיתוח צעירים, משהו שככל הנראה היה חשוב במיוחד למינצברגים בעת מינויו.
באחת מתחנותיו האחרונות כעוזר מאמן, לצד יאפ סתאם בזוולה, הוא אמר ש"הגעתי לכאן כדי להדריך מאמנים וליישם פילוסופיה. לא חלמתי שאצליח להגיע לתפקיד כזה, משהו שכבר עשיתי בעבר. אני עובד באופן אישי עם שחקנים בעלי פוטנציאל גבוה. זוולה רוצה להיות אחת האקדמיות הטובות בהולנד והתקדמה מאוד בשנים האחרונות, אז אנחנו מנסים לבנות סגנון כדורגל אחיד. הגעתי למועדון עם ראש פתוח וגישה כוללת לכל הענף, זה דבר טוב".
יכול להיות שזה מה שמכוונים אליו גם בהפועל, כחלק מהמדיניות המסתמנת של השבחת שחקנים. מזוולה יצאו בין היתר ספ ואן דר ברג שהגיע לליברפול, הבלם היהודי פיליפ סנדלר שנרכש בידי מנצ'סטר סיטי וג'אנלוקה סקאמקה, כיום בווסטהאם וייתכן שבעתיד ביובנטוס.
זה חלק מאוד מרכזי ממה שהוא עשה לאורך רוב הקריירה ומרכיב חשוב במה שככל הנראה הביא אותו להפועל תל אביב, אך רק דבר אחד. בנבחרת יוון, למשל, היה לוולקאניס תפקיד שונה. הוא אמנם היה מזוהה כשחקן הגנה ומתקל קשוח, אבל כאן הוא היה חלק מהצוות שניסה לשנות את התפיסה ביוון. "אנשים היו רגילים לזה שיוון משחקת כדורגל הגנתי וחיה על מתפרצות, גרמנו להם לשנות את החשיבה הזאת. השחקנים שלנו מוכשרים וצריכים לשחרר מהדרך שהביאה את היורו ב-2004", אמר אז כעוזר מאמן.
"אנחנו רוצים סגנון מהנה של כדורגל, כי אנחנו חושבים שהוא יכול להביא יותר הצלחה", ולקאניס הסביר, "אנשים, אחרי הרבה זמן, שואלים מתי המשחק הבא של הנבחרת. ננסה לשחק כדורגל חסר פחד, לא משנה מול מי. רואים שיפור ועלייה בקצב המשחק". ולקאניס עזב את הנבחרת יחד עם ג'ון ואנט שיפ, ומצא את עצמו באופן.
בבלגיה הוא הפך למאמן ראשי זמני אחרי שסטפן קראמר סבל מקורונה, מונה למאמן הקבוע, אימן שמונה משחקים ולא השאיר חותם יוצא דופן. הוא השיג שלוש נקודות בלבד אבל השאיר את הקבוצה בליגה, כששם הגישה הייתה שונה לחלוטין: "הגעתי לכאן בשביל להשאיר את הקבוצה בליגה. המינוי הפתיע אותי, אבל שמרנו על אנרגיה גבוהה ונשנה את הגישה השלילית סביב הקבוצה. שני ניצחונות אמורים להספיק לנו". בסופו של דבר הם השיגו 5 נקודות ונשארו בליגה, אך ולקאניס לא המשיך. יש הבדל גדול מאוד בין בניית קבוצה עם בעלים חדשים כמו הפועל ת"א לבין עבודה כמאמן זמני בקבוצה בסכנת ירידה, וזה מביא אותנו בצורה נהדרת לשיטת המשחק של ולקאניס.
אסטרטגיית המשחק: מגנים קדימה
חשוב לציין, פעם נוספת, שולקאניס לא בנה קבוצה מעולם. הוא שימש כמאמן ראשי שלוש פעמים, שלושתן אחרי שהמאמן הקבוע פוטר. לכן גם ראינו שיטות שונות - באופן הוא שיחק בעיקר ב-5:3:2 או ב-4:4:2 עם שני מספרי 6, בעוד במלבורן סיטי הוא העדיף 4:3:3 ורשם תוצאות טובות יותר (6 ניצחונות ב-15 משחקים). בכל אופן, קשה ללמוד משהו משלוש קדנציות ו-35 משחקים סך הכל כמאמן ראשי בקבוצות אותן ירש.
אחד הדברים שכן בלטו בפילוסופיית המשחק שלו, לפחות לפי ה"גרדיאן", הוא השימוש במגנים. "השינוי הכי גדול שוולקאניס הנחיל במלברון היה התפקיד של שני המגנים כמעין שחקני כנף, כשהם תורמים יותר בהתקפה וזוכים לחיפוי בקישור". במקביל, הם הגדירו אותו כמאמן רועש יותר שמעודד התקפות מעבר, לחץ על הכדור ותנועה שוטפת בהתקפה.
התקופה במלבורן סיטי הייתה מהנה באופן יחסי, עם 6 ניצחונות ותיקו ב-15 משחקים וכמות שערים גבוהה. ולקאניס בעצמו הגדיר את סגנון המשחק שלו כהתקפי, ובתקופה במלבורן (ששייכת לסיטי פוטבול גרופ, הבעלים של מנצ'סטר סיטי), זכה על כך למחמאות. בסופו של דבר הוא לא המשיך גם שם והוחלף בידי וורן ג'ויס, מאמן שהגיע ישירות מהנוער של מנצ'סטר יונייטד.
לאורך רוב הקריירה הוא התחייב לכדורגל התקפי ואנרגטי, ואף אמר בעבר ש"אני מאמין בכדורגל יוזם שבונה מהלכים מההגנה ושומר על הכדור. אנחנו מנסים להיות דומיננטיים כמה שאפשר". אופן שלו שיחקה כדורגל הגנתי יותר כשהיא ניסתה להילחם על חייה, אבל יכול להיות שזה מה שנראה בהפועל ת"א המתחדשת.
חוסה רודריגס, שהגיע לאחרונה לקבוצה, יכול להתאים את עצמו גם לסגנון המשחק הזה. הקשר הוורסטילי יכול למצוא את עצמו בקישור ומחפה על מגנים שיוצאים קדימה להתקפה, ויכול גם למצוא את עצמו משחק ב"דאבל פיבוט" לצד קשר הגנתי נוסף. הוא אמנם נחשב למומחה פיתוח שחקנים וזה דבר חשוב, אך בהפועל תל אביב ולקאניס ימדד כמאמן ראשי. ההצהרות על הכדורגל ההתקפי אמנם טובות, אבל אנחנו פשוט לא יודעים מספיק.
מה אנחנו כן יודעים?
ולקאניס היה אמור להמשיך כעוזר מאמן במלבורן סיטי, אך עזב לאחר חילוקי דעות עם המאמן החדש. הוא לא הסתיר את הביקורת בראיון ל-"Four-Four-Two" האוסטרלי. "יש לסיטי פילוסופיית כדורגל סדורה שמגיעה מההנהלה, רציתי ליישם אותה. היה לנו סגנון משחק מזוהה, אבל המאמן החדש שינה את הגישה והיה פחות יסודי, בעיניי. הוא האמין באימונים אישיים ובכדורגל ששונה מהגישה של המועדון. גם כשהפסדנו, הפסדנו בדרך שלנו. זה נעלם ולכן עזבתי". המחויבות לגישה של הבעלים, אותה הוא ניסה ליישם, היא אולי מה שמשך את המינצברגים.
למרות זאת, הכדורגל לא יוצא דופן. ה"סידני מורנינג הראלד" התייחס גם כן לקנדציה שלו במלבורן סיטי, הארוכה והמשמעותית ביותר מבין הקבוצות אותן אימן. "התוצאות לא רעות, אבל ההופעות לא מרשימות במיוחד. זה מושפע גם מלוח המשחקים וסיטי סובלת מחוסר יעילות מול השער. הם לוחצים גבוה, סופגים פחות שערים אבל לא מספיק יעילים. הוא אמר שזה עניין של זמן, אבל זה לא באמת עובד ככה", טען עורך מדור הכדורגל של העיתון מייקל לינץ'.
הוא שמר על מערכת יחסים טובה עם שחקניו. כך למשל טים קהייל, אקס אברטון, פנה אליו בקשר למשרת האמון באופן אחרי שוולקאניס אימן אותו במלבורן סיטי. זה מתחבר גם לפיתוח השחקנים עצמו ויכול להיות צעד חיובי מבחינת האדומים.
בכל מקרה, אנחנו לא יודעים הרבה. יכול להיות שחלקכם ציפיתם לשם מוכר יותר, כזה שאימן בעבר בפרמייר ליג, ולא אוסטרלי-יווני אנונימי ששימש כמאמן זמני בקבוצות לא גדולות כמו אדלייד, מלבורן ואופן. התדמית החיובית, פיתוח השחקנים והקשרים הופכים אותו למועמד מעניין, אבל כזה שיכול להתברר גם כהצלחה וגם כהתרסקות. עכשיו הכדור במגרש שלו.