ראשית נתחיל במה שקצת נשכח, אש חיה בערה מעל קהל צופים ביציע חצי סגור. הסכנה לאירוע רב נפגעים היא כפולה, גם מהאש וגם מהאפשרות שאירוע של ריצת קהל ופאניקה תוביל למהומה וממנה נפגעים. נכון, זה לא קרה, אבל זה לא אומר שזה היה תקין.
נכון שיש אוהדים שאמרו לי שהם הרגישו בטחון ושהאירוע מוגזם, אבל זה עדיין לא עושה את זה תקין. נכון בעבר היו אירועים שכן נגמרו בנפגעים והקבוצות נענשו במידה קלה. כן, זה היה בעבר וזה לא עושה את זה תקין.
את אירוע האש בטרנר צריך לתחקר ברצינות וללמוד ממנו איך להשתפר. הענישה היא שולית אם יש תחקיר אמיתי ושיתוף אמיתי של הציבור במסקנות כי אני מזכיר שוב, אש חיה בערה מעל אנשים, תקין זה לא.
אבל הייתה ענישה והיה קרקס. אחד המועדונים הכי עשירים וחזקים בישראל החליט ״להטריל״ את ההתאחדות. בסושיאל מפרגנים: הטרלה זה כיף, אני אישית עושה את זה פעמיים ביום, לפעמים יותר, אבל אני עושה את זה כי אני צייצן חסר מחויבות, לא כי אני מועדון רציני ויש לי אחריות קהילתית ותפישתית לענף.
מה הסאבטקסט בעיני של ב"ש בעצם ההטרלה? האירוע של אש חיה מעל קהל, היה תקין, לגמרי תקין, מענישים אותנו בחומרה כי ככה. בעצם לדעתי, נרמז מצד ב"ש לתחושת קיפוח וקורבנות על העונש שספגה.
נחזור לענישה. הרי יש תקנון, רדיוס וסגירת יציעים זה עניין בשגרה. לא אני קבעתי את התקנון, אני רק יניב, קבעו את התקנון בעלי הקבוצות, אם יש למועדון חזק כמו ב״ש השגות, למכבי ת״א אני יודע שיש המון השגות כי הם אומרים את זה באופן ברור, במכבי חיפה גם, אז תעשו משהו.
אתם החזקים, המובילים, יש לכם אחריות: הנה רעיון, במקום ״להטריל״, במקום לחגוג הישג בו ״קיפלתם״ את בית הדין והשגתן הישג עצום שבו במקום רדיוס הצלחתם להוריד את זה רק למצב שבו 20% מהאוהדים שלכם יישארו בחוץ, אותם אוהדים שאש חיה בערב מעל ראשם, אם זה הישג, אני כבר לא יודע מה זה הישג.
במקום לחגוג את זה, הרעיון שלי הוא פשוט יותר, לכו ותשנו את התקנון. אתם אלה שכתבתם אותו ואתם צריכים לשנות, יש לכם בעלי הקבוצות החזקות והגדולות את הכוח לעשות את זה, תעשו. פחות הטרלות ויותר החלטות שמשנות את הענף לטובה יעשו לענף רק טוב.
ולגביי בטיחות, רק שקיפות ותחקיר עמוק יובילו להסקת מסקנות טובה ולשיפור אמיתי, במציאות תקנונית שבה תחקיר יוכל להיעשות בלי חשש לענישה מגוחכת והתעסקות בהטרלות, גם הבטיחות תשתפר.
הכותב הוא חבר בפודקאסט צבע אדום, פודקאסט אוהדי הפועל ת"א.