אגדה צהובה. שורה אובארוב נחשב בעיני רבים לגדול השוערים ששיחקו בישראל, בוודאי מבין אלו הזרים. יוצא ברית המועצות הגיע ארצה ב-1991, ומאז הספיק לערוך 220 הופעות במכבי תל אביב, עד שפרש בשנת 2000.
מאז שסיים את הקריירה, שימש כמאמן השוערים של הצהובים ולפרקים גם של נבחרת ישראל, כשבשנים האחרונות עובד במחלקת הנוער של מכבי תל אביב.
בראיון לתקשורת הרוסית, חשף אובארוב את ההתעניינות ממועדון ענק ביבשת, השתלשלות האירועים שכמעט והובילה אותו להפועל תל אביב, התאונה בה נהרג ניקולאי קודריצקי והחיים בישראל.
האם היו הצעות אחרות חוץ ממכבי ת"א?
"לא היו הצעות קונקרטיות, רק שמועות. אמרו לי שהגיעו ממנצ'סטר (יונייטד) לצפות בי במשחק מול אנגליה בוומבלי, אבל הפסדנו 3:1 וזה לא התקדם".
המעבר האפשרי להפועל ת"א
"אני מכיר את רומן אברמוביץ'. הוא מימן טורנירים בישראל. הוא גם רצה לקנות את הפועל ת"א ולרשום אותה על שמו של לב לבייב. הוא רצה אותי כמאמן השוערים של הפרוייקט. אמרתי לו 'רומן, אתה יודע, הפועל ת"א היא האויבת המושבעת של מכבי ת"א. אני מכביסט'. הוא ענה לי שהוא רוצה לבנות מועדון חדש ולעשות הכל בסטנדרטים הכי גבוהים. במשך שלושה ימים הייתי חסר מנוחה. בסוף לא קרה שום דבר. לבייב שומר שבת, והכדורגל משוחק בשבת. הכל נפל בגלל זה. ירד לי עול מהכתפיים".
המוות של ניקולאי קודריצקי
"כבר סיכמנו ללכת למשחק של נבחרת אוקראינה ביחד, ואז גרנט ארגן משחק ידידות מול הרצליה באותו יום. אמרתי לו שאסיים את המשחק, אתקלח ואצטרף אליו. בסוף הוא הלך לבד. ב-11 בלילה הוא עוד דיבר איתנו, הוא חיפש את אשתו ואמרתי לו שהיא לא איתנו. בחמש בבוקר התקשרו אליי ואמרו לי שהוא עבר תאונה".
האהבה לישראל
"הגעתי לפה ל-10 חודשים ואני פה רוב החיים שלי. אני מרוצה מהכל. זו מדינה מיוחדת. אם לא היו מלחמות, הכל היה מושלם. יש פה כל מה שאתה רוצה והכי חשוב, יש עבודה. מה עוד אדם צריך? רק משפחה שמחה, ילדים. כל השאר בונוס. החרטה היחידה שלי היא שאשתי לא איתי".