שיטת מינצברג: מדיניות האמריקאים בפליימות'

קבוצת מינצברג היא הבעלים החדשים של הפועל תל אביב. העסקה אושרה הערב (רביעי), של הוועדה להעברת הזכויות והקבוצה כבר העבירה שני מיליון דולר להפועל תל אביב, כידוע לכולנו. דיוויד מינצברג, שיעמוד בראשה, אף נחת בישראל. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל זה לא מחדש לנו ולכם יותר מדי.

כשבעלים קונה קבוצת כדורגל עולות שתי שאלות חשובות: השאלה הראשונה היא ה"מי?", והשאלה השנייה היא ה"מה?", או ה"איך". בעוד התייחסנו כאן בהרחבה לזהותם של דיוויד ומייקל מינצברג, לזאת של ניק האמונד (שצפוי לשמש כמנהל הספורטיבי) ולפרטים חשובים נוספים כמו גובה התקציב, הפרוצדורה שמובילה למכירת הקבוצה ועוד, טרם דיברנו על המדיניות שהמינצברגים יכתיבו בפועל.

בעיקר כי אנחנו עוד לא יודעים. הם טרם השלימו את רכישת הקבוצה במלואה וטרם נכנסו לתפקיד, ולכן ההזדמנות הטובה ביותר שלנו היא לראות מה קורה בקבוצה השנייה של קבוצת מינצברג - פליימות' ארגייל מהליגה השלישית באנגליה. יש אמנם מספר הבדלים גדולים בין פליימות' והפועל, כמו גודל השליטה של המינצברגים (20% בלבד בפליימות'), מצב הקבוצה ועוד, אך חלק מהמדיניות שלהם בדרום הממלכה המאוחדת יכולה להתאים גם למה שנראה אצל האדומים.

קבוצת מינצברג קנתה 20% מפליימות' תמורת 4 מיליון ליש"ט, כ-9 מיליון ש"ח, באוגוסט האחרון. היא הגיעה לקבוצה במצב טוב (במקום השביעי בליגה השלישית) והצליחה להגיע איתה למקום השני בליג וואן, על סף עלייה לצ'מפיונשיפ. הלחץ בליגה השלישית כמובן שונה מזה של הפועל תל אביב, אחד המועדונים האהודים במדינה. ובכל זאת, יש מספר תהליכים מעניינים שקרו בפליימות' ויכולים לקרות גם בחודורוב.

מדיניות הרכש: יותר צעירים, יותר השאלות
הגיל הממוצע של השחקנים שפליימות' החתימה בקיץ האחרון, הראשון של המינצברגים בקבוצה, היה 20.7, השני הכי צעיר בליג וואן (אחרי אקרינגטון סטנלי), ירידה של כ-3 שנים מהקיץ הקודם לכך.

אנחנו רגילים לראות שחקנים צעירים בליגות הנמוכות באנגליה, אך המגמה של ארגייל קיצונית במיוחד. הקבוצה החתימה שחקנים בוגרים בהעברות קבועות, ובמקביל החתימה שחקנים צעירים יותר. 13 שחקנים בוגרים חדשים הגיעו אליה העונה, עשרה מתוכם בני 19-22.

במקביל, הם מקבלים דקות. מאמן הקבוצה סטיבן שומאכר עומד על הקווים מאז דצמבר האחרון, לאחר שהחליף את המאמן הקודם שעבר לפרסטון נורת'אנד, והוא מביע אמון בשחקניו הצערים יותר. מתוך 10 מקבלי הדקות המובילים של פרסטון, 5 מתחת לגיל 23.

בעתיד, כנראה, הם יימכרו למועדונים גדולים יותר. זה טבעו של הכדורגל ויכול להיות שחלקם, כמו מייקל קופר או אדם רנדל, יגיעו למועדונים גדולים. זאת אולי גם הסיבה שבה המינצברגים בחרו להשקיע בהפועל ת"א, הקבוצה שגידלה את דורון ליידנר (שנמכר ב-2 מיליון יורו לאולימפיאקוס הקיץ) ואושר דוידה (שנמכר ב-1.6 מיליון לסטנדרד ליאז'). הם מאמינים בהשבחת שחקנים, ומחלקת הנוער של הפועל ת"א הראתה שהיא יכולה להצמיח כאלה. ההצלחה של נבחרת הנוער ביורו, עם שחקנים מהפועל ת"א כמו אל ים קנצפולסקי וסתיו למקין, השפיעה גם כן.

זה צד אחד במדיניות הרכש המסתמנת של המינצברגים, בעוד הצד השני יכול להיות חלק מהשימוש בקשרים של אנשי העסקים ושל המועדון. פליימות' השאילה הקיץ שחקנים מאסטון וילה ומוולבס שמשחקות בפרמייר ליג וכך גם מנוריץ' ומסוונסי, מועדונים גדולים שמשחקים כרגע בצ'מפיונשיפ.

כיום יש בליגת העל מושאלים מניס (רארש אילייה), פמיליקאו (דילן בטוביניסיקה), ריאל אוביידו (פייר קורנו), קרסונדאר (שאפי סוליימאנוב) וקלוז' (אדריאן פאון). יותר ויותר קבוצות משאילות שחקנים איכותיים שיכולות לתרום לה כאן ועכשיו, ובמקרה של חלק מהם - כמו אילייה בן ה-19 או שאפי בן ה-23 - הם מקבלים דקות בליגה בכירה שהם לא היו בהכרח מקבלים בקבוצותיהם המקוריות.

יכול להיות שזה יקרה גם בהפועל. אולי נראה מועדוני פרמייר ליג וצ'מפיונשיפ רוצים להשאיל שחקנים כדי שיקבלו דקות בליגה ראשונה, ובמקרה הטוב גם במפעל אירופי, ואולי נראה מעבר כפול של שחקנים מפליימות' להפועל ת"א: צעירים של הפועל שמקבלים דקות בצ'מפיונשיפ לפני הקפיצה לאירופה בתוך "מועדון הבית", ושחקנים אנגלים שרוצים להשתפשף בליגה ראשונה.

הצ'מפיונשיפ שונה מאוד מליגות שונות בכדורגל האירופי בהתחשב באופייה הפיזי, ויכול להיות שליגת העל תהיה תחנה מתאימה יותר כדי להראות לשחקנים את הדרך לאירופה. האינטרס של המינצברגים יהיה השבחת שחקנים, והמרוויחה הגדולה מכך עשויה להיות הפועל תל אביב.

היחס לאוהדים
צד שחשוב לא פחות במדיניות הבעלים הוא היחס לאוהדים, בטח במועדון גדול ומסוקר כמו הפועל תל אביב. מחירי המנוי של פליימות' לא יקרים באופן יחסי בהשוואה לליג 1, והקבוצה עצמה מושכת קהל. 15,252 איש מגיעים בממוצע למשחקי הקבוצה, מקום שישי בליגה ולפני מועדונים מבוססים כמו צ'רלטון או אקסטר סיטי (קבוצת אוהדים).

הקבוצה הודיעה עוד באפריל, לפני כניסת המינצברגים באוגוסט, על העלאת מחירי המנויים בעקבות הביקוש. סימון האלט, יו"ר הקבוצה, הודיע על כך: "חשבנו שזה הוגן בהתחשב באינפלציה, המחירים עלו בהדרגה ולא קיבלתי תגובות שליליות. שמרנו על מחירים נמוכים וזהים לילדים". מחירי המנויים עצמם נמצאים במקום טוב באמצע ביחס לשאר הליגה השלישית.

דוגמא נוספת למדיניות של הקבוצה בנושא הגיעה מדבריו של אנדרו פרקינסון, מנכ"ל פליימות': "אנחנו מאמינים בשקיפות ובקיימות סביבתית, מה שהוביל אותנו לשתף פעולה עם האוהדים. הם במרכז הפעולה שלנו לאורך זמן, והמטרה שלנו היא לשלב בין תמיכת הקהל לבין קיום כלכלי של המועדון עצמו". נשמע טוב, על הנייר.

הקבוצה אף ארגנה הסעות בהיקף נרחב למשחק מול בולטון וונדררס בגמר גביע הליגות הנמוכות בוומבלי, נסיעה של 4 וחצי שעות, כאשר התשלום מכוון להחזר הוצאות בלבד. היו"ר בן ה-66 האלט נשאר בתפקידו לאחר קניית מניות המיעוט של המינצברגים, בניסיון לשמור על הקשר בין הקבוצה לקהילה.