"חולם לשחק לצידו של אחי פרנטזדי בישראל"
הילדות בהאיטי ("שיחקנו רק כדורגל"), ההתרשמות ממכבי חיפה ("אחי נהנה שם, הוא אוהב את העיר"), המודלים לחיקוי והמקור של השמות המיוחדים של שניהם. אחיו של פיירו, פרנץ, בראיון
בעוד פרנטזדי פיירו מנסה לצאת מהמשברון במכבי חיפה, אחיו הצעיר, פרנץ, 22, עובד קשה במחנה האימונים של יוסטון דינמו מה-MLS במטרה להשיג מקום בסגל לקראת העונה שתיפתח בסוף פברואר. כמו פרנטזדי, גם פרנץ הוא חלוץ ודומה לאחיו בתכונות המשחק, רק פחות 9 סנטימטרים. הוא נבחר בדראפט האחרון והוציא לדרך את הקריירה המקצועית, שתהיה, כך הוא מקווה, דומה לזו של אחיו. בראיון לערוץ הספורט הוא מספר על הילדות בהאיטי, מערכת היחסים עם אחיו והחלום שלו לשחק לצידו.
פרנץ, הכדורגל בארה"ב לא פופולארי כמו באירופה, ולמרות זאת אתה ואחיך החלטת לשחק כדורגל וגם להתמקצע בזה.
"כשגדלתי, זה כל מה ששיחקתי. אהבנו את המשחק מילדות. ברגע שהגענו לארה"ב, ידענו שיש לנו סיכוי כי היה לנו את הפוטנציאל. מבחינתי, לא התעניינתי בדברים אחרים מבחינה מקצוע, כדורגל תמיד היה הפוקוס הראשי שלי ומה שרציתי לעשות. אפילו כשלא אוכל לשחק יותר, זו תמיד תהיה התשוקה שלי".
איפה הייתם במשך רוב שנות הילדות ובאיזה ענפי ספורט נוספים התנסית?
"את רוב הילדות בילתי בהאיטי. כדורגל היה הספורט היחיד שהכרתי כשגדלתי. נחשפתי לענפי ספורט נוספים כשעברתי לארה"ב. בתיכון שיחקתי כדורגל והתחריתי בריצה".
מה החלק של ההורים שלך בקריירה?
"התמיכה שלהם עד עכשיו היתה משמעותית, במיוחד אמא שלי. בזמן שלמדתי בבית הספר, הם איפשרו לי להתמקד בכדורגל ובלימודים".
איך היית מתאר את המשחק שלך?
"מבחינתי, אני 9 טיפוסי. שחקן מטרה, אבל ורסטילי כי יש לי גם יכולת טכנית לעבור מגנים או לרוץ בין הקווים. בחלק מהמשחקים אפשר לראות שאני נוטה הצידה כדי לקבל את הכדור כמו קיצוני ולהתקיף. התכונות האלה מקשות על ההגנה להתמודד איתי".
איזה שחקנים הם המודלים לחיקוי שלך?
"אני מסתכל על מספר שחקנים בעמדה שלי כמו איברה, רונאלדו הברזילאי, לבנדובסקי, סוארס, לוקאקו וכריסטיאנו, כי התנועות שלו ללא כדור ברמה הכי גבוהה. אני מנסה לקחת משהו מכל אחד מהם, במיוחד התנועה ללא כדור. אני גם צופה באחי, כי יש לנו סגנון דומה, אז אפשר להגיד שהוא מודל לחיקוי עבורי. ראיתי כמה קשה הוא עבד כדי להגיע לאיפה שהוא עכשיו והוא נותן לי מוטיבציה בכל מובן של המשחק, על המגרש ומחוצה לו".
ציפית להיבחר בדראפט?
"כן, ציפיתי להיבחר כי הייתי בטוח שתהיה קבוצה שתראה מה אני מביא, אני רק לא הייתי בטוח איזה קבוצה. היו לי כמה רעיונות, אבל לא הייתי בטוח. יוסטון הפתיעה אותי, לא ידעתי שהם יבחרו אותי, בגלל שלא דיברנו לפני כן".
איך אתה מתאר את הימים הראשונים שלך ביוסטון?
"אפשר להגיד שזה עבר חלק עד עכשיו, אנשים קיבלו אותי יפה. אני אוהב את האינטנסיביות באימונים, אז זה היה מעבר יחסית קל עבורי. מדובר בסביבת עבודה מאוד מקצוענית".
מה הציפיות שלך העונה מהקבוצה ומעצמך?
"מבחינת הקבוצה, המטרה לנצח כמה שיותר משחקים כדי שיהיה לנו סיכוי להעפיל לפלייאוף. מבחינה אישית, אני רוצה לצמוח, ללמוד את המשחק ולהתפתח כדי למצות את הפטנציאל שלי".
האם העובדה שיש לך אח שמשחק כדורגל עוזר לך?
"כן, בהחלט. הוא עוזר לי מאוד. הוא מדריך אותי בכיוון הנכון ודואג שיהיו לי את כל הכלים שאני צריך כדי להשתפר במשחק שלי".
אם אתה ואחיך תשחקו אחד על אחד, מי ינצח?
"חחח... זה יהיה משחק קשוח. הוא תחרותי ושונא להפסיד, אבל גם אני. בכל מקרה, בסופו של דבר אני אנצח. אין ספק".
אתם מדברים אחד עם השני בזמנים קשים וטובים?
"כן, אנחנו מדברים בתכיפות, לא משנה מה קורה. עוד לא חווינו זמנים קשים. המנטליות שלנו זהה, אנחנו מסתכלים על כל סיטואציה - טובה או רעה, כשיעור. כל רגע עבורינו, זו הזדמנות ללמוד".
מה הוא אומר לך על הקריירה באירופה?
"זה קשה. זה לא מקום קל, במיוחד כשאתה זר. מבחינת כדורגל, זה רק לעבוד קשה ולעשות את הדברים הקטנים כמו לאכול כמו שצריך, לישון ולהתאושש. העובדה שאנחנו יכולים להסתגל בקלות למקומות חדשים, עוזרת ומקלה על הדברים".
גם אתה היית רוצה לעבור לאירופה במהלך הקריירה?
"אני בהחלט לוטש עיניים על אירופה. זה חלום. ה-MLS זו התחלה טובה, אבל נראה מה יקרה. הכל יכול לקרות".
מה אחיך אומר לך על החוויה במכבי חיפה ובישראל?
"הוא נהנה שם, אוהב את העיר, מעריך את האהבה של האוהדים ורק רוצה להמשיך לתת את הטוב ביותר שלו, כמו שהוא עשה מהרגע שהוא הגיע".
אם היית לך הזדמנות, היית מצטרף אליו בישראל?
"כמובן! זה יהיה חלום לשחק לצידו בישראל. זה יהפוך את אמא שלי לאמא השמחה ביותר בעולם".
לפי מה שאתה מבין, הוא היה רוצה להמשיך לשחק במכבי חיפה?
"אני לא יכול לענות על זה, כי אני לא יודע. עם זאת, אני יודע שהפוקוס שלו הוא על לנסות ולתת את הכי טוב שלו במכבי חיפה. מבחינת העתיד, רק הוא יודע".
לסיום, למה ההורים שלכם קראו לכם פרנץ ופרנטזדי?
"זו שאלה טובה. סבא שלי נתן לאחי את השם ואני מאמין שאמא שלי רצתה שנישאר קרובים, גם מבחינת השם".