יש משחקים שמגדירים קריירה, כאלו שאחרי הפרישה נזכרים בהם ומסמנים אותם כרגעי מפתח. היום, בדיוק לפני 19 שנים (6.11.2003), מכבי חיפה של רוני לוי הגיעה לאחד המגרשים הקשים באירופה - המסטאייה.
הירוקים, שעמדו תחת מתקפה בלתי פוסקת של כמה מהכוכבים הגדולים ביבשת באותה התקופה כמו פבלו איימאר, ויסנטה ורובן בארחה סחטה 0:0 סנסציוני מול קבוצת הצמרת הספרדית - שהיתה באותן שנים בשיא כוחה.
אפשר לזקוף חלק ממהישג לזכות עמידתם ההגנתית אריק בנאדו, אלון חרזי, אדורם קייסי, אבישי ז'אנו ואריק אג'ייפור, אך מי שעשה את ההבדל האמיתי במשחק היה ניר דוידוביץ' שהציג את המשחק הטוב בקריירה, כזה שאף זיכה אותו בכינוי שידבוק בו עד לסיום הקריירה שלו, ואף לאחריה: "התמנון".
"שחקני חיפה לא הגיעו למצבים, אבל למזלם יש להם שוער שהוא תמנון", נכתב אז ב"אס", "הוא הזכיר פרנצ'סקו טולדו. דוידוביץ' עצר כדור אחרי כדור והיה בלתי ניתן להכנעה".
גם ב"מארקה" הצטרפו למחמאות לשוער הישראלי: "ולנסיה שלטה כל המשחק, אבל השוער הישראלי היה בכל מקום. לא היה לחלוצים סיכוי מולו".
מי שגם כן היה חלק מ-11 הירוקים שעלו על הדשא במסטאייה היה עידן טל. קשר העבר, שהיה חלק מתור הזהב של מכבי חיפה ונחשב לאחד השחקנים הדומיננטיים ברצף שלוש האליפויות תחת רוני לוי בין 2004 ל-2006.
"בדיעבד אני יכול להגיד שבהשוואה להיום, אני חושב שהם היו טופ 8 בעולם", נזכר טל בשיחה עם ערוץ הספורט. "זו היתה ולנסיה הגדולה. אני חושב שזה הישג עצום להוציא תוצאה כזאת בחוץ. אבל בכל מקרה, זו היתה תוצאה עצומה במשחק מאני-טיים", הוסיף הקשר.
טל, ששיחק מעבר לים במרידה, אברטון, ראיו ואייקאנו ובולטון, הסביר כי לא הרבה השתנה בכל הנוגע לפערים בין הכדורגל הישראלי לאירופי: "אם ננסה להשוות, אז לא השתנה ב-19 שנה כמעט כלום. קח את ולנסיה וקח את בנפיקה - זה אותו הרעיון. הבדלי הרמות עצומים ושום דבר לצערי לא השתנה מבחינת הכדורגל שלנו".
אבל כמו כולם, גם עידן טל ידע היטב מה עשה את ההבדל בין 0:0 לתבוסה כואבת: "מי שעשה את ההבדל הגדול, וביום שהוא היה 'וואו' וכוכב עליון, שכאילו קיבל כוחות משמיים, כי אין דרך להסביר את זה - זה ניר דוידוביץ'. הוא היה 90% מהמשחק ואנחנו 10%. אין דרך להקצין את זה, הוא באמת תפס יום משוגע, יום עצום. עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי שלא יגיעו אליו, אבל כשקבוצה כזאת מניעה כדור - זה קשה מאוד לעצור אותה".
טל נזכר בחיוך מה אמר לשוער במהלך המשחק, כשהציל את הירוקים פעם אחר פעם: "הקצב לא איפשר לנו לדבר. אני זוכר שנתתי לו איזה 30 מכות בגב תוך כדי המשחק - 'כל הכבוד תמשיך ככה', 'כל הכבוד תמשיך ככה', 'וואו', 'וואו' - כל פעם משהו אחר".