למרחקים ארוכים: הכירו את הרכש של ב"ש
המספרים לא מרשימים, אז מה פאון בכל זאת יכול לתרום לב"ש? ניתוח
אחת הקלישאות המפורסמות בספורט טוענת שבשביל לנצח פעם אחת צריך כישרון, ובשביל לנצח פעמיים צריך אופי. בשביל חמש אליפויות רצופות, כנראה, צריך את שניהם. זהו אולי סיפורו של אדריאן אלכסנדרו פאון, הקיצוני הימני שחתם בהפועל ב"ש מקלוז' הרומנית בהשאלה. פאון, רק בן 27, היה שחקן הרכב בקבוצה שזכתה ב-5 אליפויות רומניה האחרונות.
הוא רשם 51 הופעות באירופה במדי קלוז', כולל שלבי בתים בליגה האירופית ובקונפרנס ליג. מדובר ברקורד מרשים במיוחד, בטח לשחקן בן 27. הדרך שלו לשם, בדומה לכדורגלנים רומנים רבים, היתה ארוכה ומפותלת.
פאון התייתם מאביו, כדורגלן לשעבר, בגיל 5. הוא סיפר בתקשורת הרומנית על כך ששיחק כדורגל במשך שעות בעודו לא זוכר יותר מדי מאביו, אך שמותו משבץ היווה חוויה מעצבת עבור הרומני הצעיר. בגיל 13 הוא התגלה על ידי הסקאוטים של קלוז' ועבר להתאמן כחלק מהקבוצה המקצוענית.
בשל כך, הוא עזב את ביתו בגיל 13 ועבר לקלוז', מרחק 444 ק"מ מעיר מולדתו דראגשני. לשם השוואה, מדובר במרחק דומה למרחק בין טבריה לאילת. פאון הגדיר את עצמו כ"בחור רגיש" והתייחס לקושי הגדול במרחק מאמו, שנותרה לבדה.
בדרכו למעלה, מהילדות כילד יתום מאב ועד לקלוז' ולנבחרת רומניה (בה רשם הופעה אחת), הוא עבד קשה במיוחד. "אדריאן כישרון טבעי, אבל עבד קשה מאוד בשביל להגיע לשלב הזה. אחרת לא היו שומעים עליו", אמר מאמנו בעבר נרקיס אנשנסו. פאון אף מצא את עצמו, בגילו הצעיר, משמש כקפטן הקבוצה במשחקים בודדים.
מוסר העבודה הגבוה הפך אותו לשחקן משמעותי בקלוז'. כבר ב-2014/15 הוא שיחק 20 משחקים בקבוצה, בעודו בן 19, והפך לשחקן הרכב. גם אם תרומתו לא מתבטאת בהכרח בשערים ובישולים (בעונתו הטובה ביותר כבש 6 ובישל 7), הוא חלק משמעותי מקבוצה מנצחת.
מוסר העבודה הוא אולי התכונה הבולטת ביותר של פאון, בשני צידי המגרש. הוא כיסה שטחים רבים בקלוז' וזכה לאמון ואהדה מחבריו, איתם גדל כאאוטסיידר במחלקת הנוער. בניגוד לחלקם, הוא נשאר בקבוצה.
עדות לאופיו ניתנה במהלך עונת 2014/15, בה 24 נקודות הופחתו ממאזנה של קלוז', שפשטה את הרגל. הקבוצה הצליחה להתאושש ולהישאר בליגה, למרות הכל. זה לא הדאיג את פאון, שראה בכך הזדמנות: "פשיטת הרגל הובילה לכך ששיחקתי יותר. עצוב שרק כך שחקנים צעירים מקבלים דקות, אבל זאת המציאות ברומניה".
לאחר מכן, כשזכה באליפות וזומן לראשונה לנבחרת, הוא שמר על אותה הגישה. "שיחקתי 45 משחקים העונה, אבל אני שמח שאני משחק ברומניה. אני לא צריך חופש, זה החופש הטוב ביותר שיכולתי לחלום עליו", אמר עם זימונו. פאון רשם הופעה אחת במדים הלאומיים, כשפתח בהרכב במשחק ידידות מול אנגליה ביוני האחרון.
התחרותיות הזאת, לעתים, עלולה להוביל לשערוריות. במשחק אחד הוא טען כי "יש לקלוז' את הדשא הגרוע ביותר בכל הליגה הרומנית", באחר תועד צועק על השופט בירידה לחדר ההלבשה. למרות זאת, הוא לא הורחק פעם אחת בקריירה ולא רשם פציעה משמעותית מעבר לקורונה ביולי 2020. במקביל, מאמנו מריוס סמודיצ'ה אף טען כי הוא לא בוגר כמו ששחקן בן 26 אמור להיות לאחר שהורחק במשחק חוץ מול יאנג בויז באירופה: "הוא עשה טעויות של זעם. הוא חלק מהסגל וצריך להיות אחראי".
מוסר העבודה הגבוה חשוב, כמובן, אבל ברמות הגבוהות לא מספיקה רק תכונה אחת. פאון הציג גם מהירות יחסית מרשימה וגיוון במספר עמדות, כשבעונה האחרונה הוא שיחק גם כקיצוני, גם כקשר שמאלי וגם כקשר התקפי וכיסה שטחים רבים בקבוצה בה שיחק לצידו של אובידיו הובאן, אקס ב"ש. היכולת הזאת חשובה במיוחד, בטח בקבוצה גדולה כמו הפועל ב"ש.
המספרים שלו, כאמור, לא הכי מרשימים. ב-2021/22 ו-2022/23 הוא הבקיע שני שערים בלבד ובישל 5 נוספים בכל המסגרות. הסיומת מול השער היא לא הצד החזק שלו, אלא התנועה עם ובלי הכדור. הוא השלים 64% מכדרוריו, הראה יעילות גם במתפרצות ויכולת טובה לסייע להגנה. הוא היה במיטבו כשחקן השלישי בחשיבותו בשלישיית ההתקפה, מעין "מסייע" לשני שחקנים מרכזיים יותר.
שחקן משלים ברמה גבוהה מאוד הוא עדיין שחקן משלים, ואל תצפו מפאון להפוך לסקורר המוביל בעצמו. גם בקלוז' היו שחקנים שבלטו יותר בכל מה שקשור למספרים עצמם, אך הגיוון של פאון הפך אותו למועיל לקבוצה.
ב"ש בהחלט רשמה כאן מהלך מעניין ביום האחרון של החלון. מצד אחד היא קיבלה שחקן מגוון וכזה שעבר כמה דברים בחיים, אחד שיעשה הכל על המגרש ויכול לעשות כמה דברים בצורה טובה. מצד שני, הוא מעולם לא יצא מקלוז' ומזגו החם הוביל לכמה שערוריות. האם זה יעשה את ההבדל במרוץ האליפות? בקרוב נגלה.